שני עשורים של פיתוח עירוני מואץ בירושלים סייעו להגדלת כמות האוכלוסייה בעיר. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 2018 חיו בירושלים תשעה מאות אלף תושבים. הנתונים הצפויים להתפרסם לקראת הרבעון האחרון של השנה שיקפו ככל הנראה מספר גבוה יותר. כעשור לפני, בשנת 2010 מנתה אוכלוסיית העיר 789,000 איש בלבד.

ההתמקדות בדיור אורבני וריכוזי האוכלוסייה בערים הגדולות אינה תופעה חדשה. אנו רואים אותה במרבית הערים הגדולות בעולם – ברחבי אירופה, אסיה, אוסטרליה וארה"ב. לצד הגידול באפשרויות העבודה המוצעות בעיר ופרויקטים חדשים שנבנים על מנת לשרת את האוכלוסייה המקומית ניתן לזהות גם מגמה מדאיגה יותר – ירידה משמעותית בכמות הריאות הירוקות בעיר התורמות לאיזון האקולוגי.

פרויקטים בתחום התחבורה בעיר

בירושלים נפתחו מספר פרויקטים בולטים שנועדו לאפשר לכמות התושבים הגדולה להתנייד בנוחות בעיר ולאפשר לתושבי הערים סביבה להגיע למקומות העבודה והבילוי הקיימים. כבישים חדשים ממוקמים על שטחים שהיו בעבר פינות חמד ירוקות.

בין הפרויקטים הללו ניתן לציין את: כביש הגישה החדש לירושלים המאפשר להגיע לעיר מכיוון מערב – כביש 45, כביש נוסף המחבר את העיר עם בית שמש וערי הדרום – כביש 39, כניסה נוספת לעיר מכיוון מערב בתוך מערות שימוקמו מתחת לשכונת הר נוף – כביש 16 וכן כביש נוסף בצפון העיר – כביש 21 שיקשר עם רמת שלמה ועם עטרות.

לצד כבישי הגישה לירושלים הוקם גם מרכז תחבורה מרכזי המקשר בין התחנה המרכזית, תחנת הרכבת ושתי תחנות נוספות של הרכבת הקלה.

צמיחת הבנייה

כמעט בכל שכונה בירושלים בה נבקר נוכל לראות את המנופים בפעולה. תנופת הבנייה בעיר עם פרויקטים גדולים כקטנים מוסיפה כמות גדולה של יחידות דיור המשרתות את התושבים, על חשבון השטחים הירוקים בעיר. התהליך הזה אינו מתרחש רק בירושלים. אנו עדים להאצת הבנייה בכל רחבי הארץ ובמיוחד באזור המרכז. כל אחד מהפרויקטים מלווה גם בתהליך של סלילת כבישים המובילים לפרויקט עצמו ומכלים את כמות השדות הטבעיים שהיו חלק בלתי נפרד מפני השטח של העיר ההררית.

אילוסטרציה. צילום: pixabay

המחיר שמשלמת העיר על תהליך ההתפתחות

את המחיר שתושבי ירושלים ישלמו לא נראה באופן מידי. התמעטות של ריאות ירוקות משפיעה בדרך כלל לטווח הארוך באספקטים כמו: איכות האוויר שאנו נושמים, מקומות הבילוי הירוקים ואוכלוסיית בעלי החיים (כולל בעלי הכנף) המאבדת שטחי מחייה חשובים.

מלבד זאת, כאשר אנו סוללים כבישים חדשים אנו מגבילים את האזור בו בעלי החיים יכולים לנוע ולהתרבות. אזורי הגידול המצומצמים מובילים לכך שחלק מזני בעלי החיים במקום מתקשים למצוא פריטים מאותו זן והתפתחותם מוגבלת, דבר זה עשוי להביא לדילולם באופן משמעותי בטבע ואף להכחדתם בשלב מסוים. אחד היתרונות הבולטים של סלילת מסילת רכבת מאפשרת לשמור על חלק מפינות הטבע הללו אך במקביל חלק מהעבודות ידרשו כריתה מאסיבית של עצים באזורים ירוקים ופגיעה באזור הגידול הטבעי של החיות המתגוררות בו.

אילו אזורים בכל זאת נשארו לבילוי בטבע?

למרות האצת הבנייה, ירושלים עדיין לא אבדה לחלוטין את כל פינות החמד. נוכל לציין, לדוגמה, את אזור הסטף הנמצא על הר "איתן" וכולל מעיינות המשקים בצורה טבעית את הטרסות החקלאיות בהן גדלים ענבים, שקדים, זיתים וגידולים חקלאיים נוספים לאורך כל השנה. במקום אפשר לטייל, לרכוב על אופניים או לצאת לצעידה רגלית ספונטנית.

עמק הצבאים המיוחד

מתחם נוסף בו אפשר עדיין לנשום את האוויר הצח ועתיר החמצן, לצד צפייה בבעלי החיים הוא עמק הצבאים. האתר מתפרש על פני מאתיים וחמישים דונמים וחי בו עדר של כשלושים צבאים שהצליח לשרוד את בניית הכבישים המאסיבית. הכניסה לפארק היא ללא תשלום והוא פתוח מדי יום. הגן הבוטני בירושלים הינו הגן הגדול ביותר המכיל אוסף של צמחייה חיה בישראל ובמזרח התיכון. בגן כ – 6,000 סוגים מגוונים של צמחים שונים מרחבי העולם והוא נפרש על פני 150 דונמים. פנינת חמד נוספת היא גן הורדים היפיפה בו תוכלו לסייר, לפרוש שמיכה ולערוך פיקניק מהנה בחיק הטבע.

לסיכום, הריאות הירוקות בתוך הערים האורבניות מסייעות לשמירה על המערכת האקולוגית בסביבה לצד שיפור איכות האוויר שאנו נושמים. אם נפעל מעט יותר לשמירה על פינות החמד הללו, גם הדורות הבאים שלנו יוכלו לזכות לחוויות הנפלאות של טיול בטבע מתחת לכיפת השמיים.

למידע נוסף על שמירת החיות בסכנת ההכחדה ועל הטבע הישראלי כנסו לאתר של החברה להגנת הטבע או הצטרפו למועדון ירוק – מועדון החברה - https://www.teva.org.il/yarok