כיתה בירושלים. צילום: אלעד גרשגורן

שעת האפס של המועמדים: השבוע יידעו כל תושבי העיר מי יהיה ראש העירייה החדש שלהם - משה ליאון או עופר ברקוביץ'. אחת המערכות הגדולות ביותר שבה יצטרך לטפל המנצח מיד עם כניסתו לתפקיד היא מערכת החינוך בירושלים, שמונה קרוב ל־300 אלף תלמידים ומנהלת תקציב של מאות מיליוני שקלים בשנה. אז איך תיראה מערכת החינוך ביום שאחרי?

תפקידים בכירים: חילופים ומאבקים 

אחת המשרות החמות ביותר בעיריית ירושלים היא ראש מינהל החינוך (מנח"י), שמאייש בימים אלו אביב קינן. הוא נמצא כבר יותר משנה בתפקיד ונחשב לאדם של עשייה ואיש של השטח, אך כנראה זה לא יעזור כשיגיע שריף חדש ללשכת ראש העירייה. הסיבה: קינן היה מינוי של ניר ברקת וככזה, על פי לא מעט גורמים בעירייה, הוא עתיד לעזוב ביום שאחרי, ללא קשר לזהות ראש העירייה. כרגע לא ידועים המועמדים להחליפו, אך סביר שאלו יהיו אנשי חינוך מהכוורת של המועמד הנבחר.  

הקרב המעניין יותר יהיה בגזרת ראש מינהל החינוך החרדי (מנח"ח), אחד התפקידים הכי חזקים שיכול ראש העירייה החדש לתת למפלגות החרדיות. כרגע מאייש אותו איתמר בר־עזר, אך הערכות שונות מצביעות על אפשרות שראש עירייה חדש עשוי לשקול להחליף אותו. "אם זה מה שיקרה - תהיה פה מלחמת עולם על התפקיד", אומר גורם בכיכר ספרא. "הנטייה היא לתת את התפקיד לליטאים, אך גם ש"ס יילחמו על זה בהסכמים הקואליציוניים. לראש מנח"ח יש כוח עצום בחינוך החרדי".

החינוך החרדי: מלחמת הקצאות

החינוך החרדי, שמונה כמאה אלף תלמידים ונחשב לגדול ביותר בעיר, יגרום להרבה כאבי ראש אצל ראש העירייה הנבחר. בשנים האחרונות ירושלים מובילה את הזרם הממלכתי־חרדי במשרד החינוך. בכל שנה עוברים מאות תלמידים מהחינוך העצמאי לחינוך הממלכתי־חרדי, שמספק לימודי ליבה ופיקוח הדוק של משרד החינוך, אך כלל לא בטוח שהמגמה הזאת תימשך.

"יש לא מעט שחושבים שליאון לא ישים את זה בראש סדר העדיפויות", אומר השבוע גורם במנח"י. "הוא מחויב לש"ס ולדגל התורה שמתחזקות מערכות חינוך עצמאיות". 

אותו גורם סבור שברקוביץ', אם ייבחר, עשוי להמשיך את המגמה של ראש העירייה היוצא, ניר ברקת. "ברקוביץ' יותר מעוניין בחינוך ממלכתי. הוא יקצה יותר מבנים ותקציבים לנושא הזה ולדעתי המגמה תימשך".

נושא שדווקא יקר לליבו של ליאון, ובטח למקורבו אריה דרעי, הוא המאבק באפליית תלמידות ספרדיות בסמינרים חרדיים. "ליאון לא יקבל אפליית ספרדיות", אומר אותו גורם. "לא יהיה מצב שבו יישארו עשרות תלמידות ספרדיות בלי בתי ספר בתחילת השנה".

ומה בנוגע להקצאות של מבני חינוך? פה הדעות חלוקות מכיוון שמדובר באחד הנושאים הכי משמעותיים במערכת החינוך, שסובלת ממחסור חמור בכיתות לימוד. "אי אפשר לדעת מה ליאון יעשה", אומר גורם נוסף במערכת החינוך הירושלמית. "מצד אחד הוא מחויב לחרדים וברור שזה משחק לטובתם. מצד שני הוא לא ירצה להיתפס כמי ש'מכר' את החינוך הממלכתי". 

לברקוביץ', על פי אותו גורם, יהיה כוח גדול יותר בוועדת ההקצאות מאחר שמאחוריו הסיעה הגדולה ביותר במועצה, והוא ינסה לנצל אותו לריסון הקצאות של מבנים לחינוך העצמאי.

הממלכתי והממ"ד: סימן שאלה גדול

על החינוך הממלכתי בעיר, על כל זרמיו, מרחף סימן שאלה גדול. על רקע המשך זליגת התלמידים בחינוך הממלכתי אל מחוץ לעיר, ראש העירייה החדש יצטרך להמציא פתרונות יצירתיים למשיכת משפחות צעירות ממעמד הביניים

אחד הפתרונות הוא הגדלת בתי הספר הייחודיים והמשך תוכנית החדשנות החינוכית 'ביתא מחנכים', שמוביל ראש מנח"י הנוכחי.  

במגזר הממלכתי־דתי התמונה יותר מורכבת. רבים מההורים במגזר הלינו על שינוי שיטת הקבלה, שאינה מתחשבת בתיעדוף של התלמידים כבעבר

דרישה נוספת שתעמוד בפני ראש העירייה החדש היא הקמת זרוע נפרדת לחינוך הממלכתי־דתי, בדיוק כפי שקיימת אחת כזאת לחינוך החרדי. כרגע לא ברור אם אחד המועמדים באמת יפעל להקמת זרוע כזאת, שתעלה עשרות מיליונים בשלב הראשון

מזרח העיר: נקודת התורפה

החינוך הערבי במזרח העיר, שמונה כ־90 אלף תלמידים, הוא נקודת החולשה של שני המתמודדים

פעיל חברתי במזרח העיר אמר השבוע ש"שני המתמודדים לא ממש עסקו בזה ואין להם אנשים מהמגזר הערבי בתפקידים בכירים בחינוך". לטענתו, "הם יהיו חייבים לטפל בהסתה של הרשות הפלסטינית וטורקיה בבתי הספר, שגדלה בשנים האחרונות".

ליאון או ברקוביץ', מי מהם שייכנס ללשכת ראש העירייה ב־19 בנובמבר, יוכלו להיעזר במאיר שמעוני, מנהל מחוז ירושלים במשרד החינוך, שדוחף בשנים האחרונות את תוכנית הלימודים הישראלית במזרח העיר מתחת לרדאר. שמעוני מציג מספרים מרשימים שכוללים עלייה של עשרות אחוזים במספר התלמידים שלומדים את תוכנית הבגרות הישראלית