ברקת. צילום: עמית שאבי

רגע לאחר יציאת השבת, המסרים החלו לזרום לגורמים שונים במערכת: ראש העירייה ניר ברקת מוכן לריאיון ישיר ופתוח שמסביר מדוע הוא תומך במשה ליאון. על הדרך, הבטיחו לנו מקורביו, ברקת מתכוון להסביר באופן מקיף מדוע עופר ברקוביץ' אינו ראוי להיות ראש העירייה.

האינסטינקט העיתונאי זעק לסגור ריאיון עם ברקת. מה יותר צהוב ועסיסי מראש עירייה שתוקף את אחד המועמדים? כבר יכולנו לראות את הכותרות שמסבירות מדוע ברקוביץ' הוא יחצ"ן חסר יכולות ועוד שאר אמירות בוטות של ראש העירייה היוצא על מי שהיה סגנו. מכירת הגיליונות הבאה הייתה מובטחת. גם ההד הציבורי.

רגע לאחר מכן נזכרנו שאנחנו לא ממש רוצים לתת במה לאיש שרק לפני שנייה תמך תחת כל עץ רענן במועמד אחר. מן עניין כזה של אחריות ציבורית. כולנו ראינו כיצד בשנתיים האחרונות ברקת הפסיק לשים את העיר בראש מעייניו לטובת הפריימריז בליכוד. כולנו זוכרים כיצד הוא השבית את העיר לצורך מלחמה עם שר האוצר וכולנו ראינו כיצד בקדנציה השנייה שלו הקול הפלורליסטי בישיבות המועצה נדם מתוך שיקולים פוליטיים צרים

כולנו גם זוכרים כיצד במשך עשור ברקת סירב להכשיר לעצמו יורש ראוי שייכנס לנעליו בבוא היום. באופן המצטייר כשחצני הוא הדף את כל המועמדים. מי שלא התעלה מעל האגו כדי לדאוג לירושלים, לא יוכל לבוא ולהסביר לנו עכשיו שרק טובת העיר עומדת לנגד עיניו.

ברקת יכול היה לעזוב בצורה מכובדת את הקומה השישית בספרא. כך עשו קודמיו, וכך היה נוהג ראש עירייה שבאמת אכפת לו מן העיר. כך גם נהג זאב אלקין לאחר שהפסיד. איש אינו חולק על תרומתו של ברקת לעיר, אבל ברגע שחמתו מעט בוערת בו, אין לו שום בעיה שגם ירושלים תקבל חלק מגלי החום. כך נהג במסע הנקמה שלו ב'התעוררות' בקדנציה השנייה, וכך נהג עם מאיר תורג'מן בקדנציה הקודמת

ברקת שוכח שבעבור תושבי העיר הזאת, ירושלים חשובה יותר מיצר נקמנות זה או אחר. הירושלמים יבחרו את ראש העירייה הבא שלהם כרצונם ולפי ראות עיניהם. איננו זקוקים לו שיסביר לנו למי להצביע.

אחרי כל השנים שבהן ברקת סירב לכולם, כעת תורנו לסרב לו. תודה, אבל לא תודה. אנחנו מעריכים אותך, ראש העירייה היוצא, על העשור שתרמת לעיר ממרצך ומיכולותיך, אבל זה הזמן לשחרר את ירושלים ולתת לנו לבחור את המועמד שלנו בעצמנו. או בקיצור: תעזוב אותנו בשקט.