ליאון וברקוביץ'. צילום: יואב דודקביץ'

אמל"ק -  שמישהו יעיז עוד פעם אחת לשאול אותי איפה הייתי כשהשטן החריב את העיר. 

מחר תעלה ירושלים לסיבוב השני של הבחירות. יום מכריע, יום חשוב. עברה עלינו מערכת בחירות מהמעניינות שראתה העיר, שרוולים הופשלו, סיסמאות רבות הופרחו לאוויר, היו פה קמפיינים שעוד ילמדו עליהם בבתי ספר לממשל. הכל טוב, לגיטימי, מסעיר, מרענן את הסטורי וגילינו פה אנשים שהם ירושלים של זהב ללא כל ספק.

אבל לקום בבוקר יום ראשון לסרטוני 'השטן זה כאן' מצד אחד ו'איפה נהיה כשתחרב ירושלים' מצד שני? אשכרה? תגידו אתם חושבים שאנחנו מטומטמים? שירושלמים הם אנשים שעשו אותם באצבע? שנברח מפה או נשאר פה בגלל מועמד כזה או אחר? שתצליחו להפחיד אותנו בכזאת קלות?

בואו נעשה סדר. חשוב שנצא להצביע גם מחר, שנעודד אחרים ונדחוף את המועמד המועדף עלינו בכל הכוח. שנראה גם למשקיעים שלנו מבחוץ ששווה להשקיע בעיר הזאת ובתושביה. אבל מכאן ועד לשסות אותנו זה בזה בשביל הקמפיינים שלכם? תנוחו.

העיר ירושלים קיימת 4000 שנה, היא עברה מלחמות רבות, ראתה אימפריות קמות ונופלות. לעזאזל עברנו פה אינתיפאדת מקלות סלפי, אז על מה אתם מדברים? אל תספרו לנו שקדנציה כזאת או אחרת של חמש שנים הולכת להחריב את ירושלים, אוקיי? אני מכירה כמה יבוסים שעשויים להיעלב מזה.

נכון, תושבי העיר ואנוכי בתוכם, מוטרדים מהמערכה ומודאגים מהיום שאחרי, אבל יחד עם זאת אני גם רגועה, כי אני יודעת שמעבר לשלטון הממסדי, יש לעיר הזאת גם שלטון אזרחי חזק ביותר ועל אף שגם הוא מודאג ונאבק כמו שלא נראה פה כבר הרבה זמן, החוזק שלו לדעתי אינו עומד להשתנות, להפך, ואני אסביר אם תתנו לי לעוף על עצמינו רגע.

ירושלים מחזיקה בחברה האזרחית והאקטיבית הכי מרשימה שיש בישראל. הכרתי אותה השנה ונפלה לי הלסת. היא עבדה פה קשה מעל עשור, הביאה משקיעים מחוץ ומבית לתוך חזון ברור שהתיישר עם ראש העירייה שנבחר פה. ובאמת, היא לתפארת.

אבל בואו לא נשכח שהיא לא התחילה מתוך הקואליציה. החברה האזרחית פה צמחה מתוך האופוזיציה. תמיד. היא נולדה מתוך הקושי והתחזקה מתוכו ואני אגיד לכם יותר מזה - יש מצב שאחרי תקופה כל כך ארוכה של גיבוי ממסדי והליכה של יד ביד עם הרשויות, גם נהיה לה נוח ונעים מדי. אני לא יודעת אם זה תהליך בריא עבורה.

אז הנה תזכורת: חברה אזרחית מטרתה בראש ובראשונה לאתגר את הממסד, לשאול אותו שאלות קשות, לבעוט בו בקטע טוב על מנת שיתעורר ויתאפס על החיים של עצמו. היא אמורה לסחוף אחריה תושבים מודאגים ברעיונות, יוזמות ומעשים. ולהוביל שינויים שנדרשים מהשטח, כי השטח הוא הלקוח שלה, לא הממסד.

היא לא אמורה לשבת על זרי דפנה, לא אמור להיות לה כיף, קל ונוח. מי שמחפש חברה אזרחית שקל בה מוזמן לעבור למגזר הפרטי. שם יש ימי כיף עם סאגווי וחדרי בריחה. אצלנו זה פחות לברוח אלא יותר להיכנס עם הערמונים לאש.

הרעיונות הכי טובים, הכי יצירתיים, הכי חשובים צמחו בירושלים מתוך קושי ואי נוחות, לא מתוך הליכה בתלם. דוגמא אחת שבאה לי לראש, ממש במקרה, היא 'רוח חדשה', שהוקמה מהאופוזיציה לא מהקואליציה.

לא משנה מה יקרה מחר, חורבן לא יהיה פה וגם מלשכת השטן נמסר כי לא ידוע להם שהוא התמודד פה על ראשות העירייה. פוליטיקאים יקרים, לקרוע זה קל, לאחות זה חוכמה הרבה יותר גדולה ומה שאתם עושים ביומיים האחרונים, אני מצטערת לומר, הוא אינו ראוי ואינו מצדיק את המטרה.

ירושלמים, אני הולכת להצביע מחר ואגרור איתי את כל מי שאני יכולה. כי כמו שאני אומרת לילדים שלי - אני אעשה הכל בשבילכם, אבל  המינימום שאתם יכולים לעשות זה להוריד את הצלחת שלכם מהשולחן. קומו מהספה, תעשו את המינימום בואו להצביע מחר, ועם כל זה, אל תאמינו למסע ההפחדות. ירושלים חכמה וחזקה מספיק וכך גם החברה האזרחית שלה, ושלא יספרו לנו אחרת.

*הכותבת היא מנכ"לית 'רוח חדשה'