הפקקים בהר חומה צילום: סיגל וגיא כהן

מי ראה את הרמזור שלי? 

המיקום: הר חומה

הבעיה: פקקי ענק שהיו יכולים להפוך לנסבלים אם רק היו מרמזרים את הצומת

על מה כל הרעש: לשכונת הר חומה, על עשרות אלפי תושביה, יש כביש כניסה אחד ויחיד. בפסגת זאב, גם היא בגודל דומה, יש יותר מכניסה אחת, וגם שם הפקקים בלתי נסבלים. עכשיו תוסיפו לכך את העובדה שהצומת כלל לא מרומזרת וקבלו בלגן אחד גדול, ואלפי נהגים עצבניים.

לכן, כבר שנים שהתושבים מייחלים לפתרון תחבורתי ראוי, בדמותו של רמזור בכיכר הכניסה לשכונה, שאמור להיות שינוי משמעותי לטובה

למעשה, העבודות על רימזור הכיכר המדוברת החלו לפני מספר חודשים, אחרי עיכובים לא מעטים. לתושבים ניתנה הבטחה מפורשת כי עד פתיחת שנת הלימודים הרמזור ימוקם ויפעל

אלא ששנת הלימודים נפתחה מזמן ובפועל עדיין אין רמזור והעבודות מתקדמות בעצלתיים - ומקשות עוד יותר על התנועה

מהעירייה נמסר: "הקמת הרמזור היא באחריות ובהתחייבות משרד הבינוי והשיכון ויש לפנות אליהם בנוגע ללו"ז. בשל העיכוב בעבודות התשתית, העירייה, באמצעות מינהל הרובע, מבצעת פיקוח צמוד על עבודות הקבלן, כדי לסיים את העבודות עד חג החנוכה. להערכתנו, במהלך חופשת חנוכה ייסגר נתיב תנועה לצורך השלמת מבנה הכיכר".

תגובת משרד השיכון לא התקבלה עד למועד פרסום הכתבה.

מצא את ההבדלים

המיקום: בכל רחבי העיר

הבעיה: לשכונות רבות בעיר יש שם רשמי נוסף 

על מה כל הרעש? איך יכול להיות שלאותו מקום יש שני שמות? תשאלו לדוגמה את נהג האוטובוס בקו 77, שבשלט האלקטרוני שעל כלי הרכב שלו מופיע היעד 'גבעת שפירא', כשמעטים יודעים כי מדובר למעשה בשכונת הגבעה הצרפתית

התופעה של שמות כפולים ומיותרים היא תופעה ירושלמית נפוצה בלא מעט שכונות. יש קרוב ל־30 שמות כפולים כאלה, ביניהם מנחת (מלחה), קוממיות (טלביה), גוננים (קטמונים) וחומת שמואל (הר חומה). שמות אלו, שאינם שגורים בפי הציבור הרחב, מופיעים על השילוט העירוני ובכל מכתב רשמי. בחלק מהפעמים השם הרשמי מופיע בסוגריים ובחלק אחר עם מקף שמחבר את השמות השונים.

העירייה: "רוב השמות הם שמות מקוריים ועבריים של השכונות. עם זאת הנושא ייבחן עם כינוסה של ועדת השמות בקדנציה הבאה".

הכביש שנשאר לבד 

המיקום: פסגת זאב

הבעיה: ציר תנועה ראשי, סלול ומשופץ, שנסגר סגור

על מה כל הרעש? כביש עוקף פסגת זאב (437), מענתות לא־זעיים, קיים, סלול ואף שופץ השנה, אך מעולם לא נפתח וכבר יותר מעשור שהוא סגור. מדובר בנתיב תחבורה שאמור להקל באופן משמעותי על עומסי התנועה בתוך השכונה ולהוות תחליף ראוי לכל יישובי הסביבה כדי להגיע לירושלים בלי להיתקע מדי בוקר בכבישים המאוד עמוסים של הפסגה

ציר התנועה הסגור בפסגת זאב. צילום: עמית שאבי

בהקמת הכביש הושקע תקציב בסך 150 מיליון שקל ובשיפוצו הושקעו עוד כ־30 מיליון שקל. הוא היה אמור להיפתח בחודש מאי, וכבר נקבע תאריך לטקס חגיגי במעמד (איך לא) ראש העירייה ניר ברקת ושר התחבורה ישראל כץ. אך ימים אחדים לפני האירוע המרגש הוא בוטל. הסיבה: אין גוף שלוקח על עצמו את האחריות להקים ולתפעל את עמדת הבידוק הנדרשת בכניסה לכביש

לאחר מספר שבועות הוחלט בממשלה כי הנושא יועבר לסמכותו של המשרד לבטחון פנים, ואף הועבר לשם כך תקציב מיוחד.

לאחרונה התגייס למאבק לפתיחתו אספן הרכב הירושלמי איציק יעקובוביץ', במטרה להגדיל את המודעות לנושא. הוא הגיע למחסום עם אחד מרכבי האספנות שלו והעלה סרטון לפייסבוק, שזכה לשיתופים רבים ולאלפי צפיות. בינתיים גם זה לא עזר והכביש עדיין סגור ומסוגר - כשגם אין תאריך יעד לפתיחתו.

העירייה: "על פי הודעת המשרד לבטחון פנים תוקצב איוש המחסום והוא יופעל בחודש ינואר 2019".

חייבים לשירותים? חפשו במקום אחר

המיקום: טחנת הרוח בימין משה

הבעיה: היעדר שירותים ציבוריים באחד המקומות המתוירים בעיר

על מה כל הרעש? טחנת הרוח בימין משה היא אחד המונומנטים המזוהים ביותר עם העיר וגם אתר תיירות מהחשובים בה. עשרות אוטובוסים פוקדים את המקום מדי יום, כשלאחרונה חודש מערך התוכן במתחם - כולל טעימות יין של יקבי ירושלים, טיולי סגוויי, מתחם בריחה וסיורים חדשים

טחנת הרוח בימין משה. צילום: יואב דודקביץ'

אלא שדבר אחד נשכח: שירותים ציבוריים. אחד המעורבים בחידוש המתחם אמר השבוע כי היעדר השירותים פוגע באופן קשה בפוטנציאל של קידום המתחם. מדריכי תיירים לא מעטים נאלצים להפנות את הקבוצות לשירותים במוסדות סמוכים שנמצאים במרחק של 250 מטר מהמקום, במורדות ימין משה, מה שמצריך עלייה וירידה של עשרות מדרגות.

יש לציין כי כבר נערכו דיונים לא מעטים בנושא ואף אותר מקום שיש בו כבר תשתית וצנרת מים, כך שכל מה שנדרש הוא לבנות מבנה קטן של שירותים. אלא שאחת הבעיות שאינן מאפשרות את פתרון המצב הוא שפרט לעירייה, גם לקרן לירושלים יש אחיזה במקום, ונדרשים תיאום בין שני הגופים וכן אישורים מרשות הטבע והגנים, שכן המתחם הוא גם מוזיאון מורשת מוכרז.

העירייה: "האחריות המשותפת למתחם טחנת הרוח בימין משה היא של הקרן לירושלים, החברה להגנת הטבע ועיריית ירושלים. יש לציין כי בגן בלומפילד שבמתחם, במרחק של כ־150 מטר, קיימים שירותים ציבוריים".

בעיה על שני גלגלים

המיקום: מרכז העיר

הבעיה: המכרז להשכרת אופניים תקוע

על מה כל הרעש? לאחר מספר עיכובים שנמשכו כשנתיים, בינואר האחרון פורסם סוף סוף מכרז בינלאומי להקמה והפעלה של מערך להשכרת אופניים בעיר. מדובר במיזם הדומה לתל־אופן התל אביבי וליוזמות דומות בערים נוספות בעולם

אופניים להשכרה. צילום: עמית שעל

אלא שהמיזם לא יצא לפועל ונתקל בשתי בעיות ירושלמיות במיוחד. הראשונה היא השטח ההררי והחשש שהעליות הגדולות בעיר יורידו את הביקוש למיזם. השנייה נוגעת להפעלתו בשבתות ובחגים, כשהנציגים החרדים במועצת העירייה התנגדו לקידום הפרויקט. בהתחלה דובר על כך שרק מספר תחנות עגינה להשכרת אופניים יפעלו בשבת. אך הפתרון המסתמן הוא שימוש באפליקציה בלבד ולא באמצעות תשלום

בעירייה מנסים בינתיים לקדם את המיזם מתחת לרדאר  - אך המכרז נסגר מזמן וטרם פורסם אם יש זוכה ומהם לוחות הזמנים. במקביל, לאחרונה החלה חברה פרטית להציב בעצמה מספר תחנות להשכרת אופניים, אך מספר האופניים בהם מצומצם.

העירייה: "אנו מקדמים מערך אופניים להשכרה, שיחל לפעול בקרוב בבירה באזור מרכז העיר ובאזור המוזיאונים וקרית הממשלה. המערך יכלול בשלב הראשון 500 זוגות אופניים שיפוזרו על פני 50 תחנות עגינה. מערך ההשכרה הירושלמי יהיה חדשני וטכנולוגי ויופעל על ידי אפליקציה ללא מתקני תשלום ברחוב. עמדות העגינה עצמן ירוקות וסולריות ואינן מחוברות לחשמל וכבר נבחר זכיין להפעלת המערך".