חוסאם ומוחמד. "אפשר להתרכז". צילום: אשר קשר

בשתיים וחצי בלילה קמפוס אדמונד ספרא בגבעת רם ריק מאדם וזה מאכזב ובודד מאוד. ההרגשה המרה של הבדידות לא מופרת אפילו על ידי השומרת, שכל כך מרוכזת בלימודיה עד שהיא פותחת את השער מבלי לומר מילה. לא הייתי מוכן לוותר. לקח לי זמן ואנרגיה להשיג את אישור הכניסה שלי והייתי מצפה שהשומרת לפחות תשאל מי אני. אני מצפצף לעברה והיא מסיטה את חלון הבוטקה שלה בעייפות. "אתה יכול להיכנס, יש לי את מספר הרכב שלך", היא אומרת. מאכזב.

למרות המפה התקשיתי מעט להגיע ל'אקווריום', כפי שנקראים חדרי המחשבים עם קירות הזכוכית בגבעת רם. בלילה הכול נראה שונה וגם המפה לא ממש ידידותית למשתמש. אפילו רכב הביטחון המהבהב לא עוצר לידי, כי מי פותח חלונות בשעה שתיים וחצי בלילה קר של ינואר?

בבניין של האקווריום שקט וריקני נפשית ופיזית. היית מצפה מסטודנטים לנצל את המשאבים שמעמידה האוניברסיטה לרשותם בכל שעות היממה, אבל חדרי המחשבים הענקיים נטושים כמעט לגמרי. לפתע, בצד שני מסופים בקצה האולם, אני מגלה שני סטודנטים שקדניים - חוסאם בן ה-24 מירושלים שלומד מדעי המחשב שנה ג'  ומוחמד (23) שנה ב' הנדסת חשמל ומחשבים אף הוא תושב העיר. השניים מודים שהם לא לומדים כל לילה אלא רק בימים אלה (או לילות אלה ליתר דיוק) בגלל סוף הסמסטר הממשמש ובא.

דברים שמגלים רק בלילה:
שיש המון אורות בבניינים ריקים מאדם
שיש סלט אחרון במכונה ב'אקווריום'
שיש הרבה סטודנטים שמעדיפים לישון

על מסכי מחשב שלהם יש חומרי לימוד כמו דיאגרמות ושאר שרטוטים. "נהיה פה עוד שעה-שעתיים", אומר חוסאם, "אפשר ללמוד ביום, אבל הימים מאוד עמוסים אז יותר נוח ללמוד בלילה. אפשר יותר להתרכז". 

ההורים שלכם יודעים שאתם כאלה חרשנים?
"ברור", הם עונים.

מרחוק אני שומע מוזיקה בערבית. הלכתי בעקבותיה ובקומה השלישית של הבניין, בחלל הקפיטריה הסגורה, אני מגלה סטודנט נוסף מכורבל במעיל גשם שצופה בקליפ בסלולארי שלו ואוכל סלט. הוא קצת נבוך לראות אותי. "זה המכונה היחידה בקמפוס שיש בה סלט", הוא מסביר את הישיבה שלו שם בשלוש בבוקר, מתנהג כאילו נתפס בקלקלתו כשהוא אוכל משהו בריא.

אתה סטודנט פה?
"הייתי עד לפני זמן קצר", הוא אומר במבוכה, מנסה ללכוד פיסת בצל חמקנית, "הייתי סטודנט שנה רביעית לפיסיקה אבל עזבתי בשביל לנגן בכינור. זה השאיפה שלי בחיים".

אז מה אתה עושה כאן?
"אני עדיין גר במעונות, כי אני עוד רשום כסטודנט".

איך קוראים לך?
"לא חשוב, אני לא רוצה שההורים שלי יידעו שזה מה שאני עושה".

מה, אוכל סלט בשעה שלוש בבוקר?
"שאני כבר לא לומד".