בדרך לבית הספר. צילום: רפי קוץ

חינוך רע. ״חשש לכשל מערכתי ולמצב שבו עשרות אלפי ילדים ונוער בירושלים אינם מטופלים בהלימה להוראות חוק חינוך חובה״ - בקביעה דרמטית זו, נפתח דוח מבקרת עיריית ירושלים עו״ד מלכה דרור המתייחס לטיפול העירייה במניעת נשירה ממערכת החינוך של ילדים ונוער בסיכון.

חוק? אז מה!

חוק לימוד חובה קובע כי לימודי חובה חלים על כל ילד בישראל מגיל 3 ועד 18. למרות הוראות החוק, מתוך הדו״ח עולה כי יותר מ־50 אלף ילדים ונוער בירושלים, בגילאי חינוך חובה, אינם רשומים במערכות הממסד במוסדות חינוך. מתוך הנתון הדרמטי, המצביע כי רבע מהילדים ובני הנוער עליהם חל החוק אינם לומדים במוסדות חינוך, עולה כי 60% מכלל התלמידים הלא רשומים משויכים למגזר הערבי. והבעיה נמשכת: רק שלושה אחוזים מהם מטופלים על ידי קציני ביקור סדיר (קב"סים), שתפקידם לוודא את מילוי חוק חינוך חובה. 

גם שיעורי הנשירה ממוסדות חינוך גבוהים. על פי הדוח, בין שנות הלימודים תשע״ז לתשע״ח נשרו ממערכת החינוך הירושלמית כ־2,000 תלמידים, 55% מהם מהמגזר הערבי.

״מספר הילדים והנוער בגיל חינוך חובה שאינם רשומים במוסד חינוך מוכר, והיעדר מידע על אודותיהם מעלים חשש לכשל מערכתי ולמצב שבו עשרות אלפי ילדים ונוער בירושלים אינם מטופלים בהלימה להוראות חוק חינוך חובה.

"כל אלו מעלים שאלות ביחס לנשואי ליבה של העשייה החינוכית למניעת נשירה והשגת התמדה, בדבר המספר הריאלי של ילדים ונוער הדורשים טיפול של קב״ס התקציבים לתוכניות חינוכיות/ טיפוליות ולתקני משרות קבס״ים, ובדבר היכולת של הנהלת מינהל החינוך לקבל החלטות ניהוליות מבוססות נתונים".

אין אסטרטגיה

במהלך בדיקת צוות הביקורת, שביקש לבחון את מדיניות מינהל החינוך ביחס לטיפול בנוער בסיכון  - ציין הצוות כי הנהלת מינהל החינוך לא העבירה לביקורת מידע על התפיסה האסטרטגית בנושא ביקור סדיר ומניעת נשירה. ״ככל הנראה, נכון למועד הבדיקה, נושאים אלו לא הוגדרו במינהל החינוך (מנח"י) לצורך גיבוש תכנית אסטרטגית בנושא ביקור סדיר ותרומתו למניעת נשירה", נכתב בדוח.

מסקנה נוספת המגיעה מתוך הדוח החמור, מעלה כי בידי מינהל החינוך בעירייה אין כלל מידע על תופעות של נשירת תלמידים והיקפה האמיתי, דבר שלא מאפשר טיפול ושליטה. ״נמצא כי הידע הארגוני במינהל החינוך בנושא נוער בסיכון, ביקור סדיר ומניעת נשירה, לרוב אינו מאורגן, מאוגד ומנוהל, לרבות בנושאים כגון היקף תופעת הנשירה, תכניות חינוכיות/ טיפוליות של כל הגורמים המטפלים והיקף הקצאתן למוסדות החינוך״, נאמר בדוח הביקורת. המסקנה של הצוות קבעה כי ״ניהול הידע במינהל החינוך לוקה בחסר. הידע והמידע הארגוניים מבוזרים ואינם מאורגנים מאוגדים ומנוהלים לרבות בנשואי ליבה של העשייה החינוכית למניעת נשירה והשגת התמדה״.

חברת מועצת העיר עליזה ארנס: "הממצאים העולים מהדוח מדאיגים מאוד ביחס למצב הקב"סים בעיר. לפי נתוני משרד החינוך רק כ־8% מהילדים שאינם רשומים למוסד חינוכי מטופלים על ידי הקב"סים, ותלמידים רבים במזרח העיר נמצאים בסכנת נשירה. המבנה הארגוני של מנהל החינוך לא תומך בעבודת הקב"ס ובנוסף כשמשכורת המורים עלתה - משכורת הקב"ס נותרה כפי שהיא וזה מייצר מחסור חמור בקב"סים. חדר המצב שהוקם בתחילת שנת הלימודים כדי למנוע נשירת תלמידים אינו מספיק ודרוש פתרון מערכתי ומקיף. אני רואה נושא זה בחומרה רבה ובעל השלכות כבדות משקל על עתיד חינוך ילדי העיר ולכן בכוונתי להמשיך לרתום את ועדת הביקורת לנושא".

העירייה: "עיקר התופעה המתוארת בדוח אינה נשירה, אלא תלמידים מהמגזר הערבי והחרדי הלומדים במסגרות פרטיות שאינן מדווחות במשרד החינוך. האכיפה בעניין זה היא בסמכותו של משרד החינוך. לעניין מזרח העיר, החל מספטמבר 2017, אחרי שנים של הזנחה, הכפילה העירייה פי ארבעה את מספר התלמידים האקדמאים במזרח העיר, הקטינה את הנשירה האמיתית (לא זו שנובעת מאי דיווח) והפכה את מערכת החינוך לשדה פורח. ביחס להשגות בדו"ח הנוגעות לשנת 2016 ו-2017, חל שינוי מדיניות דרסטי מאז וכל הליקויים הפרוצדורליים תוקנו".