נעם שבשטיאן (צילום: יואב דודקביץ׳)

למה ירושלים? 
"כי זאת העיר הכי טובה בעולם. יש בה קסם שאין באף עיר אחרת. יש כאן הכל מהכל. נוטים להכניס את ירושלים לתבנית של מקום סגורה וחשוך, אבל בעיניי זאת עיר מדהימה עם אנרגיות שאפשר למצוא רק בה. הכל פה אפשרי".

מהו המקום הסודי שלך?
"יש לי מיליון, אבל הם לא כל כך סודיים: הספסל השקוע באדמה בגן העצמאות, השדרה המוארת והיפה בין כיכר ציון לכיכר ספרא, הספסל החבוי בגן הסוס".

עם מי היית רוצה לשבת לדרינק?
"אני מתחברת אל אורי עמדי ומעריכה את ההסתכלות שלו לצדדים והמחשבה על איפה אפשר לתקן ואיך אפשר ליצור סביבה וחברה טובות יותר. הוא לגמרי דמות ירושלמית שפועלת מתוך כוונה כזאת. למעשה הייתי רוצה לשבת לדרינק עם כל אדם שרוצה ומוכן להילחם למען העיר הזו ולמען הייחוד והאופי שלה".

אז מה הלאה? 
"בראייה אופטימית אני רק מקווה שהעיר תתפתח ותגדל והקסם הירושלמי יישמר כמו שהוא".

מה הכי גרוע כאן? 
"ההפרדה. אני מרגישה שמנסים ליצור ירושלים מחולקת, שכל שכונה תייצג זרם מסוים וננסה לא להתערבב. זה לא צריך להיות ככה - זאת העיר היחידה בעולם שמורכבת מכל כך הרבה קבוצות מעניינות, עיר מגוונת וצבעונית, ואנחנו צריכים לשאוף לחיבור ולסובלנות. בסופו של דבר, למרות כל הוויכוחים, כולנו ירושלמים וכולנו חיים באותה מציאות".

מה הדבר הכי משוגע שעשית בעיר?
"לא בטוחה שמשוגע, אבל לגמרי מעצים: לפני שנה הרציתי עם חבר טוב שלי באירוע TEDx שהיה כאן. עמדנו מול מאות בני נוער וסיפרנו על הפעילות שלנו בארגון 'חיוך למען חיילים בודדים' שאנחנו 
מנהלים יחד".