יערה שילה. צילום: יואב דודקביץ'

מה הדבר הכי משוגע שעשית בעיר?
"אינני יודעת אם זה נחשב משוגע אך בהחלט אתגר – חצי מרתון בירושלים. בשבילי זה בהחלט משגע".

מה הכי גרוע כאן?
"הניקיון. דחוף-דחוף חייבים לנקות את העיר. יש כאן אווירה ייחודית שקדושה לשלושת הדתות, אבל העיר מלוכלכת וזה חבל".

עם מי היית רוצה לשבת לדרינק?
"עם תהילה של עגנון. לשמוע עוד לעומק על העיר מזוויות שונות, על איך יוצרים בה איחוד למרות הקונפליקט המולד בה, לגלות איך יודעים לתת מקום ומרחב לכל אחד ואחת ומאידך לשמר זהות של כל אחד ואחת".

למה ירושלים?
"העיר הכי מיוחדת בעולם, עם מגוון אנשים, דעות ותרבויות. למרות שאולי נראה אחרת, זו עיר פלורליסטית במיוחד בהיבט הדתי-ציוני-לאומי. יש כאן מגוון חברים מכל האוכלוסיות, חינוך מאפשר, הילדים שלי למדו במסגרות שונות המאפשרות להן להביא לידי ביטוי את עצמם. עיר המאפשרת חופש ומחשבה לכל אחת ואחד".

מה המקום הסודי שלך?
"ברחוב ים המלח יש חניה מקסימה הפונה אל כל הנוף. בימים טובים רואים גם את ים המלח. אני אוהבת לשבת שם ברכב, במיוחד בלילה עם כל האורות, לשמוע שלמה ארצי ולצפות בנוף. עכשיו זה פחות מתאפשר בגלל השגרירות שכל רגע באים לבדוק מי אני ומה אני עושה פה...".

אז מה הלאה?
"ירושלים בעתיד תישאר קסומה כמו שהיא, תהיה יותר חדשנית ויותר מתקדמת. תהיה בה נגישות תחבורתית רחבה יותר, היא תהיה נקייה יותר ועם המון אפשרויות של ביטוי רוחני כמו היום. היא תמשיך להיות אהובה ורצויה לכל הדתות. עיר שתמשיך להקרין את אורה על העולם".