מנכ״לית ימקא, רנא פאהום (צילום: יואב דודקביץ׳)

למה ירושלים? "איך לא? העולם כולו נושא את עיניו לירושלים. היא אחת מהערים היפות בעולם בעיני. יש בה הכל מהכל - עיר רוויה היסטוריה, אוכלוסיות מגוונות, מבנים יפים. אני באופן אישי גם מצאתי אהבה בעיר והקמתי בית כאן. יש מחוייבות לעיר אשר גרה בתוכנו ולא רק אנחנו גרים בה. בעיני, יש לנו חובה לעבוד ולשמור עליה כעיר משותפת, פתוחה ונגישה לכולם".

עם מי היית יושבת לדרינק? "ח'ליל סכאכיני, איש חינוך פלסטיני, איש רוח ומנהיג פוליטי אשר חי בחצי הראשון של המאה הקודמת. היו לו רעיונות מתקדמים מאוד בנוגע לחינוך יחסית לתקופתו ורלוונטים עד היום. הוא כתב הרבה על פיתוח מחשבה אצל התלמידים, כבוד הדדי בין המורים לתלמידים, ביטול שיטות הענישה המיושנות וביטול בחינות. דמות מרתקת בעיני".

מה המקום הסודי שלך? "עד לפני שנה לא היה לי כזה ואז גיליתי את החדר השקט במגדל הפעמונים של ימק"א, ששימש את ד"ר הארט, שבנה את המקום, למדיטציה. אני נהנית לעלות לתצפית במגדל ולהסתכל על העיר מארבעה כיוונים. לראות, להתבונן וליהנות מהעיר המדהימה והשקט. החדר ממוקם מעל לתצפית והוא הנקודה הכי גבוהה בימק"א. תענוג להיות שם".

מה הדבר הכי משוגע שעשית בעיר? "ההחלטה הכי משוגעת אבל הכי כיפית היא להקים ולנהל בית ספר בגיל 24. היום אני מבינה איזה אומץ זה דרש ולשמחתי הצלחתי להקים בית ספר מדהים שאותו ניהלתי במשך 14 שנה".

מה הכי גרוע כאן? "הקיטוב בתוך העיר, הפערים בין האוכלוסיות השונות, בעיקר בין מזרח העיר למערבה. והקור הירושלמי".

אז מה הלאה? "מאמינה שהעיר תהיה כמו ימק"א – מקום מדהים שכולם רצויים בו ומרגישים שהוא חלק מהם והם חלק ממנו. זו התקווה שלי לעיר. שיהיו כאן חיים משותפים, ללא פערים, עיר של פיוס ואהבה ולא של קיטוב ושנאה, של צדק חברתי ופוליטי. עיר פתוחה , נגישה ובטוחה לכולם".