אור חג'בי. צילום: יואב דודקביץ'

מה הדבר הכי משוגע שעשית בעיר?
"הקמתי ביחד עם הדר קלינמן, עדי לביא, תמר אוחנה, רותי זינדל־אוכמן ונטע שמיר קהילה לקידום ספורט נשים בעיר. לאחרונה גם ארגנו טורניר קט רגל ראשון לנשות הקהילה לציון יום המאבק הבינלאומי באלימות נשים".

מה המקום הסודי שלך?
"מגרש הקט רגל בלרנר. הוא מכניס בי מלא אנרגיות בכל אימון מחדש".

למה ירושלים?
"הגעתי לפה בזכות הפקולטה למשפטים. ההתלבטות הייתה בין שתי הפקולטות הטובות ביותר – תל אביב או ירושלים. העדפתי ללמוד כאן כי אני יותר אוהבת את העיר ויותר התחברתי לאוניברסיטה העברית".

אז מה הלאה?
"מקווה שבעתיד ירושלים תהיה עם קבוצת כדורסל נשים בליגת העל, קבוצת נשים מקצועית בכדורגל, פעילות ספורטיבית נשית ענפה ומענה לצרכי הספורט של כל מגוון האוכלוסייה הנשית בעיר".

מה הכי גרוע כאן?
"שאין מענה מספק לספורט הנשי בעיר, בטח למי שרוצה לשחק סתם בשביל הכיף. העירייה אמנם עושה מאמצים רבים ומשקיעה משאבים ויש כמובן את הקהילה שהקמנו, אבל יש צורך בסיוע וחשיפה מצד גורמים נוספים". 

עם מי היית רוצה לשבת לדרינק?
"ירדן ג'רבי. הייתי שמחה לשמוע על הדרך שהיא עברה עד להצלחה הגדולה ובכלל על המוטיבציה שלא נגמרה".