לילי פרגמניקוב. צילום: יואב דודקביץ'

למה ירושלים?
"הדופק של מדינת ישראל, מגלמת בתוכה את כל הגוונים, ההצלחות, הצרות, היופי והכאב של החברה הישראלית. זו עיר של אמת נטולת מסיכות. ואני מעדיפה לחיות באמת ולא בשקר".

עם איזו דמות ירושלמית היית רוצה לשבת לדרינק?
"
סתו ארז , שותפה ב Labs/02, חממה לסטרטאפים בשלבי פיתוח מוקדמים. שחשפה אותי ופתחה לי את הראש לעולם של פיתוח יזמות והשקעות. אישה חריפה מאין כמוה ומודל לחיקוי להצלחה כבירה בעולם הגברי של קרנות הון סיכון. היא נותנת לי המון תקווה ואמונה בדרך. ממש מעוררת השראה.  

מה המקום הסודי שלך בעיר?
"לא כל כך סודי - נקודת התצפית בימין משה ליד טחנת הרוח. מקום של דייטים ראשונים עם הבן זוג על קופסת עוגיות ויין בכוסות פלסטיק. לא צריך יותר מזה". 

מה הדבר הכי משוגע שעשית בעיר? 
"
הקמתי את תא 'ירושלמיות' באוניברסיטה העברית לקידום שויון מגדרי. זו ההתחלה של ההתחלה של האקטיביזם הפמניסטי שלי. פעם היינו עומדות בקמפוס הר הצופים ומשכנעות עוברי אורח תמימים עם מבט מבולבל שצריך לדבר על פמניזם ומגדר באוניברסיטה. היום יש רשת תאים בכל הארץ "סטודנטיות"- של עמותת 'כולן'". 

מה הכי גרוע כאן? 
"
העיר הזו לא בנויה להליכה בעקבים. אבן ירושלמית זה דבר יפה, אבל לא יציב". 

איך ירושלים תיראה בעוד 20 שנה?
"חזקה, חופשיה, פתוחה גם בשבת. מאמינה בכוח של הקהילה הפלורליסטית גם בימים טרופים אלה".