מיכל פורת. צילום: יואב דודקביץ'

מה המקום הסודי שלך?
"הגג של הספרייה המרכזית בהר הצופים. יש שם נוף פנורמי משגע של כל העיר ואוויר מדהים. זה המקום הכי טוב לברוח אליו בשביל לחשוב או לקחת הפסקה מהלימודים".

עם מי היית רוצה לשבת לדרינק?
"הנשיא ריבלין. רוצה לשמוע ממנו איך לדעתו אפשר להפוך את ירושלים ומדינת ישראל למקום טוב יותר. הוא גם נראה כמו אחלה פרטנר לבירה. וכמובן - אשמח שגם נחמה תצטרף אלינו!"

למה ירושלים? 
"
תמיד ידעתי שאת חוויית התואר הראשון ארצה לחוות בצורה הכי מיוחדת שאפשר. היתה התלבטות בין באר שבע לירושלים, אבל מהר מאוד הבנתי שירושלים מושכת אותי מאוד. ומאז באמת התאהבתי - תמיד קורה פה משהו, העיר הזו לא משאירה אותך אדישה לרגע".

מה הכי גרוע כאן?
"האינטנסיביות. יש בה גם משהו טוב ומדרבן לעשייה, אבל אין הרבה רגעי נחת ופסק זמן. הפגנה, מחאה, צעדה, פסטיבל. בגלל זה שבת כאן היא באמת משהו מיוחד, כשהכול עוצר ואין ברירה אלא לאהוב את השקט".

מה הדבר הכי משוגע שעשית בעיר? 
"
בקטע קצת מביך, כל מפגש עם שלג הוא חוויה משוגעת בשבילי. גדלתי בנס ציונה, מקום שלא משופע בשלגים מי־יודע־מה. בשלג האחרון שירד פה לפני חודש נשארתי ערה חצי לילה בעיקר מהתרגשות". 

אז מה הלאה
"אני רוצה להאמין שירושלים תהיה מכילה יותר וטעונה פחות. אני מאמינה גדולה בדיבור ושיח - אם נצליח לדבר זה עם זה, בתוך 20 שנה אנחנו מביאים שלום עירוני. וגם עולמי".