ד"ר דני אורבך. צילום: רפי קוץ

אז מה הלאה?
"ירושלים היא מיקרוקוסמוס של ישראל כולה, ומה שקורה כאן - יקרה במוקדם או במאוחר בכל יתר המקומות. אז התשובה היא: כמו ישראל כולה, רק באקסטרים".

עם איזו דמות ירושלמית היית יושב לדרינק?
"עם כל כובשי ירושלים לדורותיהם: ריצ׳רד לב הארי, צלאח א־דין, גנרל אלנבי ומשה דיין. הייתי שואל אותם מה הרגישו כשנכנסו לעיר הקדושה עם חייליהם בפעם הראשונה".

מה המקום הסודי שלך?
"בית הקפה הגרמני באוגוסטה ויקטוריה. עוגות גרמניות משגעות בגן יפהפה, עם נוף של מגדל הכנסייה של אוגוסטה והרי יהודה ברקע".

מה הדבר הכי משוגע שעשית כאן?
"שיטוטים אקראיים בסמטאות הרובע המוסלמי ושייח׳ ג׳ראח, בחיפוש אחרי חנויות צילום מיוחדות, מסעדות מעניינות וסתם סיפורים ירושלמיים".

למה ירושלים?
"כי היא העיר הכי עמוקה ומסתורית בישראל. מקום שבו כל אבן מספרת סיפור אחר וכל סמטה לוחשת זיכרון שונה. העיר היחידה שבה אפשר לחצות גבול של שכונה ולהגיע לעולם אחר - מיקרוקוסמוס מרתק של חילונים, דתיים, חרדים, יהודים וערבים, שמצליחים איכשהו לחיות ביחד למרות כל הצרות והמתיחות הפוליטית. לי, כחוקר של סיפורים מהעבר, ירושלים היא אחד המקומות הכי מעניינים בעולם".

מה הכי גרוע כאן?
"ההתערבות והבחישה של פוליטיקאים, עסקנים, עמותות וארגונים, שמתעבים את ירושלים האמיתית של מטה ורוצים לעצב אותה מחדש באופן דורסני ברוח הפנטזיות המשיחיות שלהם".