יוסי מזרחי שמעון. צילום: יואב דודקביץ'

למה ירושלים?
"כי זו אהבת חיי. לא הכרתי מעולם מקום אחר. כל החיים גרתי באסבסטונים והעיר הזו בשבילי זה הכל. היא בדמי ובנשמתי. הייתי בתל אביב והדבר הכי טוב שם זה המוניות לירושלים". 

עם מי היית רוצה לשבת לדרינק?
"יהורם גאון, כי הוא מבטא את ירושלים הכי טוב לדעתי. 'אני ירושלמי' אצלו נמצא חזק. בטח היינו מדברים על מה שהיה כאן, על המעברה, מעלים זיכרונות". 

מה המקום הסודי שלך?
"האסבסטונים. לא היה לי אף פעם מקום אחר. מפה אני עושה את האמנות שלי. אני בעצם מחפש כל מה שזורקים ומעלה אותו מטמיון אל הקירות". 

מה הכי גרוע כאן?
"שרוצים לבנות כל הזמן בניינים גבוהים. פעם אנשים התביישו להגיד שהם חיו במעברה, אבל אני חייתי שם ואהבתי אותה ומיחזרתי אותה. היום פתאום רוצים לפנות אנשים בשביל הנדל"ן".

מה הדבר הכי משוגע שעשית?
"לפני 50 שנה בערך, תליתי דגל ישראל על בניין ימק"א. היינו חבורה של צעירים, שחיפשו מה לעשות. אז עלינו לשם ותלינו את הדגל וכולם התעצבנו. הזמינו עלינו אפילו את המשטרה". 

אז מה הלאה?
"אני מקווה שירושלים תהיה סובלנית, תרבותית ואמנותית יותר. ושלצעירים יהיו מקומות בילוי טובים. שיהיה מקום לכולם - חרדים, דתיים ערבים וחילונים".