הדי גולדשמידט. צילום: יואב דודקביץ'

למה ירושלים? 
"לפני אחד עשר דורות סב-סב סבי זיידע אברהם אהרון סג"ל עשה את דרכו לעיר הקודש מאמסטרדם אחרי שמשפחתו גורשה לשם מספרד. הוא השתכן בעיר העתיקה ברובע. זה הופך אותי למה שקוראים בערבית 'איבן אל באלד'. הקשר עם העיר הוא משפחתי ומשפחה אי אפשר לעזוב. מעבר לברית הגורל - אני מאמין בירושלים. כשהקמנו את FRESH.FUND האמנו אז ואנחנו רואים היום שיש הזדמנות להשקיע בחברות טובות בירושלים. האוניברסיטה העברית היא מהטובות בארץ, ההון האנושי שמגיע לעיר הוא מדהים, הבעיה היא שאנשים מגיעים ואחר כך עוברים למרכז. אני מאמין שהמגמה הזו תתהפך".

עם מי היית רוצה לשבת לדרינק?
 "הדמות הכי ירושלמית שיצא לי להכיר היא פנחס מוכר הנפצים בשוק. אין ירושלמי שבאמת גדל פה ולא הכיר אותו. הייתה לו חנות סדקית קטנה בשוק שכלפי חוץ נראתה תמימה, אבל העסק האמיתי היה מאחורי הדלפק. הוא היה ספק הנפצים מספר אחת בעיר. כילד בן 11 הייתי קונה ממנו סחורה בזול ויחד עם חברי הטוב נדי מוכר לילדים בשכונה. לדעתי פנחס הוא מי שהמציא את כל השמות לנפצים והוא היה גם קופיראייטר מוכשר למדי

"בגיל 12 בערך גיליתי את נביל 'מוכר הנעליים' ואת השוק של העיר העתיקה, כשהמחירים שם היו זולים בחצי מהמחירים של פנחס - ומאז לא פגשתי אותו".

מה הכי גרוע כאן? 
"שתושבי מזרח ירושלים הם אזרחים סוג ב'. כירושלמים אנחנו חייבים לעשות הכל כדי לשנות את המציאות הזו".

אז מה הלאה? 
"לדעתי בעתיד ירושלים תהיה עם בניינים גבוהים בני שלוש קומות ישנות ויפות ועליהן הרבה קומות חדשות ומבריקות, מלא עצי אילנטוס בכל פינה, רכבות קלות בבניה, פקקים וראשי עירייה חרדי וערבי, שינהלו את כל הבלגן ברוטציה".

מה הדבר הכי משוגע שעשית בעיר? 
"עם 'כולנא' הקמנו את 'דאבל ירושלמי' אליפות ירושלים היהודית ערבית בשש-בש, במונדיאל האחרון הפכנו את שער שכם לשער כדורגל בפרויקט שקראנו לו 'שירים ושערים'. מאות ילדים מכל רחבי העיר ניסו להכניע את שוער העבר רפי כהן ואת בתו בתחרות פנדלים. לפורים האחרון בניתי סירת פיראטים מעץ, אורכה מטר שמונים רוחבה שמונים וגובה ארבעה מטרים וחצי. אחרי שפורים עבר הבנתי שאין לי איפה לאחסן סירה במימדים האלה ועכשיו אני במגעים עם גורמים בעיריית ירושלים להקמת מוזיאון תחפושות בעיר. היו עוד הרבה דברים לא שגרתיים אבל אני חושב שהדבר הכי משוגע שעשיתי הוא דווקא משהו שלא עשיתי - לא חפרתי במקום שאני חושב שבו נמצאים בסבירות גבוה כלי המקדש".

מה המקום הסודי שלך בעיר? 
"הגג של קוקו דרעי במוסררה. קוקו, ממקימי תנועת הפנתרים השחורים, גר בקצה של רחוב משמרות ליד מה שהיה פעם הגבול עם ירדן ונקרא שטח ההפקר. שום דבר שם לא דומה למשהו שראיתם במקום אחר: הריהוט הצבעוני עוצב על ידי בעל הבית ונראה כאילו נלקח מסט של אמיר קוסטריצה, רק בסגנון מרוקאי. כל פעם שאני יושב אצלו אני מגלה פריט חדש והזוי".