הילה מוקדסי. צילום: יואב דודקביץ'

למה ירושלים
"
כי היא במידה רבה המיקרוקוסמוס של העולם. יש בה הכל מהכל. העושר התרבותי והאותנטיות ניכרים בה. בתור ירושלמית כל חיי, אני מודה שלא קל לחיות בה כי היא טומנת בחובה מורכבויות ממגוון היבטים, אבל היא מרתקת. בשנים האחרונות חל שיפור משמעותי בסצנת חיי הלילה ואירועי התרבות בעיר, וכיזמת חברתית אקטיבית אני פועלת רבות לקידום הקהילתיות ותחושת השייכות למרות השסעים החברתיים העמוקים שקיימים בה".

עם מי היית רוצה לשבת לדרינק
"
אליעזר בן יהודה. מהפכן בלתי מעורער שחולל שינוי לשוני חוצה דורות. את התואר הראשון שלי למדתי באוניברסיטה העברית בחוגים לסוציולוגיה־אנתרופולוגיה ובלשנות. מדהים היה לגלות ולחקור כיצד בנויות מערכות שפה ועד כמה בכוחן לעצב, לחולל ולממש. מאוד הייתי רוצה להבין באופן אישי מה היה הטריגר של בן יהודה לפעולה וכיצד הוא עשה זאת".

מה הדבר הכי משוגע שעשית בעיר
"
גרמתי לקבוצה לא מבוטלת של ירושלמים צעירים לרקוד ריקודי עם(!) על בסיס שבועי. במאי 2017 ייסדתי במו ידיי ורגליי את 'קומונע' - מיזם חברתי שמציע לקהל הירושלמי בגילים 40-20 מפגש חברתי, איכותי ועשיר שמבוסס על סדנאות ריקודי עם ומחול ישראלי. במסגרת זאת נערכים אירועים חגיגיים והרקדות שבועיות בהשתתפותם של צעירים רבים שמגיעים מרקעים שונים בחברה הישראלית ועולים חדשים ממדינות מגוונות בעולם

"ביולי 2018 זכיתי בפרס 'תגלית השנה' בטקס פרסי המחול הישראלי העממי והמחול הישראלי לבמה במעמד משרד התרבות והספורט - כבוד עצום בשבילי. התופעה התרבותית הזו כל כך קסומה וייחודית, שאני נפעמת כל פעם מחדש מכוחה לחבר בין אנשים מרקעים שונים ומתרבויות שונות. אני מאמינה שריקודי עם הם גם דרך מצוינת עבור יהודי התפוצות והעולים החדשים להכיר את ישראל".

מה המקום הסודי שלך
"
התצפית על הגג של ספריית חינוך בהר הצופים".

אז מה הלאה
"
נכון שעמודי התווך של ירושלים נוטפים שמרנות והיא נשענת מאוד על ההיסטוריה, כלומר יש בה ניחוח נושן, אבל כולי אמונה שיקרו כאן תהליכים של קידמה ושל התעוררות חברתית. אנחנו כבר רואים ניצנים לכך, למשל בהפיכת שוק מחנה יהודה למקום בילוי שוקק ובריבוי פסטיבלים של תרבות, אומנות וספורט שצצים חדשות לבקרים, דוגמת פסטיבל האור בעיר העתיקה, פסטיבל 'ירושלמים בוחרים בריא', שיתקיים בעוד שבוע וחצי במתחם התחנה, פסטיבל ירושלים לאומנויות וכדומה. אין לי ספק שירושלמים צעירים ירקדו איתנו ב'קומונע' ויפיצו את בשורת ריקודי העם הישראליים".

מה הכי גרוע כאן
"
התחבורה. בלתי נתפס כמה התשתיות רעועות בעיר שנתפסת כקדושה לשלוש הדתות ואחת הערים המתוירות בעולם. זה מעיב גם על הלכידות החברתית, שכן אין זליגה תרבותית, אומנותית וחינוכית בין השכונות וכל שכונה מהווה למעשה מעין מובלעת".