אורי דרומי. צילום: יואב דודקביץ'

הדבר הכי משוגע שעשית בעיר
"להישאר בה, למרות ההשמצות עליה ונבואות הזעם על עתידה. רבים מחבריי כבר עזבו לתל אביב, בנימוקים כמו הרצון להיות קרובים לילדים ולנכדים. אשתי ואני אוהבים לחיות במקום המאתגר הזה, וממילא - הנסיעה לתל אביב אורכת רק 45 דקות. זה עתה הוצאתי ספר זכרונות, 'מכיסא הנווט: פרקי חיים בארץ סוערת', ואני מקדיש לירושלים קטעים רבים ספוגי אהבה".

מה המקום הסודי שלך בירושלים?
"מרתף היינות שלי, שבו אני מחביא בקבוקים של 'ירדן רום' ו'ירדן קצרין' מהשנים 2008/2007 (יינות אלה מופלאים הם, אך אליה וקוץ בה: דליה מעדיפה את 'קצרין', לעומתי, חסיד ה'רום'). כמו כן שוכן שם לבטח בקבוק של 'כרמל' משנת 1985, שאותו נתן לי השף מואיז פאר, כשסגר את מסעדת מונטיפיורי ב־2000. על חורבות המסעדה ההיא יסדתי את מועדון העיתונאים, ובמשרד שבקומת הקרקע שכן מרתף היינות של מואיז. בירושלים הכול מתקשר".

למה ירושלים? 
"עברנו לכאן ב־1 באוקטובר, 1973. עוד לא הספקנו לפרוק את הארגזים כשפרצה מלחמת יום הכיפורים ומיהרתי לטייסת שלי, מבטיח לאשתי דליה שבתוך כמה ימים אחזור. זה לקח חצי שנה, אבל חזרנו ומאז אנחנו ירושלמים. כלומר, אשתי - שהיא נצר לדוד ילין ודור שביעי בירושלים, היא ירושלמית אמיתית. אני עדיין נחשב בעיני רבים לאורח".

אז מה הלאה?
"אני מקווה שעוגנים הומניסטיים, ליברליים, כמו משכנות שאננים, הסינמטק, החאן, ישרדו. מה שבטוח: האור הקסום הקורן מחומות העיר העתיקה בשעת ערביים לא ישתנה". 

מה הכי גרוע כאן? 
"התכונה הבזויה של ירושלמים, שאקרא לה קמצנות, אבל אני חושב שעבורם המציאו את המילה צייקנות. כשניהלתי את משכנות שאננים הייתי מתעצבן למראה פרצופם החמוץ של באי כנס כזה או אחר, שהתקרבו אל שולחן הכיבוד (חינם!) שהייתי עורך עבורם. 'בון־ליר נתנו גם בורקס', שמעתי חוצפן אחד לוחש לחברו

"תכונה שלילית נוספת היא הרגלם של ירושלמים לצאת מאולם לפני שנגמר המופע. כחבר הוועד המנהל של התזמורת הסימפונית ירושלים, אני משתומם כל פעם מחדש לנוכח המראה הזה".

עם מי היית רוצה לשבת לקפה?
"יהודית מונטיפיורי, אשתו של הנדבן הידוע. נשב על המרפסת של המסעדה הקרויה על שמו של בעלה, נשוחח בעברית. אשאל אותה על תחושתה להיות 'אשתו של', אולי אבקש ממנה לקרוא באוזניי קטע מיומן המסעות שלה בארץ ישראל. גם אשאל אותה, כמי שחיברה ספר מתכונים לאישה היהודייה, מה דעתה על הסצנה הקולינרית הירושלמית".