פעילות חינוך במרכז הסיוע | צילום: 'תהל'

עוד פרשת מין חמורה במגזר החרדי: בית המשפט המחוזי בירושלים התיר בשבוע שעבר לפרסם כי הוגש כתב אישום נגד גורם טיפולי במגזר על עבירות מין שביצע במטופליו. הפרשה נחקרה בחודשים האחרונים במשטרה ויתר פרטיה אסורים לפרסום.

"כשאני עברתי פגיעה מינית אמא שלי התקשרה לרב ושאלה אותו מה לעשות", מספרת השבוע רחלי רושגולד, סמנכ"לית ארגון JCW, שהוביל לחשיפת הפרשה. "הוא אמר לה בשום אופן לא ללכת למשטרה, זה יזיק לה בשידוכים וכל מיני דברים כאלה. היום כשאמא תתקשר לרב זה בחיים לא יהיה מה שהיא תשמע".

"הפגיעות מתרחשות מתחת לאף"

הפרשה שנחשפה השבוע אינה היחידה שעלתה לאחרונה לכותרת. לפני כשבועיים, בעקבות תחקיר 'המקור', הוצפו מחדש שתי פרשות גדולות במרכזן חשש לפגיעה מינית בעשרות ילדים וילדות תושבי ירושלים: פרשות המכונות 'נחלאות' ו'סנהדריה'.

פרשות אלה, המתארות פגיעה במאות ילדים בשכונות שונות בירושלים, פגשו כמעט כל גורם העוסק בפגיעות מיניות בחברה החרדית. דבי גרוס, מנהלת ומקימת מרכז הסיוע 'תהל' בירושלים למגזר הדתי והחרדי, מתארת את תחילת הפרשה הראשונה שעלתה בתחקיר ואת הקשיים שעלו עם הפרשה השנייה – פרשת סנהדריה.

"פרשת נחלאות התחילה אצלנו", היא אומרת. "האמהות הגיעו למרכז הסיוע, אנחנו עודדנו אותן ללכת למשטרה. הן הלכו - וכל הפרשה התפרצה. בפרשה השנייה פנו אלינו הורים, אבל אנחנו עד היום לא בטוחים מה בדיוק קרה שם, כי היו כל כך הרבה בעיות באיך שטיפלו בתיקים. יש בעיה רצינית בזה שהרבה פעמים הורים שואלים את הילדים שאלות ועלולים להתייחס לזה כאל זיהום חקירה. בעיה נוספת היא שהרבה פעמים ילד מספר להורה אבל לא מספר בחקירה. לכן, לצערנו, קשה לחקור את המקרים ולראות מה בדיוק קרה".

אותה סקפטיות לגבי פרשת סנהדריה עולה גם בדבריה של רושגולד. "אין הוכחה שמדובר באמת בכת", היא אומרת. "זה מצביע על המימדים המטורפים של הפגיעות המיניות שקיימות - אחד מכל חמישה ילדים. הנתון הכי חשוב הוא ש־86% מהנפגעים, נפגעים על ידי מישהו שמוכר להם. לימדו אותנו לפחד מהזר, מאיזו מפלצת שתגיח אלינו מהסמטה. אנשים צריכים להבין שהפגיעות מתרחשות מתחת לאף, על ידי האנשים הכי נחמדים וכריזמטיים".

שינוי? מהפכה

אז האם העובדה ששתי פרשות שעוסקות בנושא רגיש כל כך עבור החברה החרדית הפכו למתוקשרות מראה על שינוי באופן בו מגזר זה מתמודד עם אלימות מינית? כשדף הפייסבוק 'לא תשתוק' הוקם לפני כארבע שנים, הוא הוביל למפץ בעולם החרדי. את העמוד פתחו שלושה פעילים חברתים חרדים, שהחליטו לתת מקום לעדויות על פגיעות מיניות במגזר.

העדויות זרמו, חלקן פורסמו כפי שהן בעמוד הפומבי. מאז, פעילותה של 'לא תשתוק' עברה להתקיים תחת ארגון הגג JCW – ארגון בין לאומי שפועל נגד פוגעים מינית ברחבי העולם.

עם תחילת הפעילות של 'לא תשתוק', הפעילים חוו תגובות נגד רבות וקשות. כיום, מתארת רושגולד שינוי ביחס לעיסוק בפגיעות מיניות בחברה החרדית. "אני מרגישה שקרתה ממש מהפכה, לא רק שינוי. מדברים על זה יותר, מטפלים בזה יותר, זה כבר נמצא על השולחן".

גם גרוס משתמשת במושגים דומים. "כשהתחלנו את פרויקט החינוך למניעת אלימות מינית בעולם הדתי והחרדי, אמרו 'אצלנו זה לא קורה'", היא נזכרת. "היום יודעים שזה קורה, מתמודדים עם זה, יש רצון. אם בעבר היה איזשהו פדופיל והיו מעבירים אותו מקהילה לקהילה, היום יש יותר הבנה שזה לא הפתרון, ושצריכים לשתף פעולה עם המשטרה. אבל זה תהליך ארוך, זה לוקח זמן. הרבה פעמים מנהל 'חדר' ירים טלפון כי ילד פגע בילד אחר. הוא שואל מה לעשות, איך מדווחים. זה דבר גדול".

יש אפילו הסכמה של רבנים

מרכז הסיוע 'תהל', אותו מנהלת גרוס, פועל בירושלים במטרה לספק ליווי וסיוע לנפגעות ונפגעי אלימות מינית בציבור הדתי. בנוסף לקו סיוע בזמינות שוטפת ומתן ליווי לנפגעות בעת ההליך הפלילי, מספרת גרוס על פרויקט חינוך למניעת אלימות אותו המרכז מפעיל. "יש לנו סדנאות למניעת אלימות מגיל שלוש ומעלה, אותן אנחנו מכניסים לעולם הדתי והחרדי", היא אומרת. "בנוסף יש לנו מכון הכשרה בו אנחנו מכשירים מורות ויועצות, איך להעביר את הסדנאות בתוך בתי הספר".

רושגולד מתארת חוגי בית שוטפים אותם היא מעבירה לקהלים שונים בציבור החרדי על הנושא. לדבריה, החלק החשוב ביותר בפעילות הארגון הוא הקפת הנפגעים הפונים אליהם. "אנחנו לא נותנים לנפגעים להיות לבד לרגע", היא מדגישה. "זה הדבר הכי חשוב לנפגע או נפגעת - יש להם מישהו בשבילם והם לא לבד בכל הסיפור הזה. אתמול התקשרה אלי נפגעת שהגישה תלונה, השיחה הראשונית איתה הייתה שיחה מאוד ארוכה, היא פתאום התחילה לבכות ואני הייתי שם בשבילה. עצם המענה הראשוני הזה נותן המון.

"אנחנו הולכים עם הנפגעים פיזית למשטרה, יושבים איתם בתור, מחכים, מעודדים, תומכים. הם יכולים להקיא, הם יכולים לבכות, יש שם מישהו איתם".

ויש עוד דבר חשוב: כסף. "מה שיעזור לנו עכשיו הוא תקציבים למוסדות חינוך על מנת לטפל בנושא הזה", אומרת גרוס. "הרבה מוסדות רוצים שנבוא ונכשיר אותם אבל אין להם כסף. אנחנו באים להרבה מקומות בחינם, אבל אי אפשר לעשות את הכל בצורה הזו. אני חושבת שזה אחד מהדברים שצריכים להיות חלק מהנוהל - בתי ספר צריכים לקבל כלים איך לדבר על הנושאים האלה, עם המורים ועם הילדים".

"המטרה להחטיא את הציבור החרדי"

אל מול התקדמות והפתיחות לשיח על פגיעות מיניות במגזר, ניתן לראות עדיין את תגובות הנגד. כך למשל, בימים האחרונים נראו בשכונות חרדיות בעיר פשקווילים המתנגדים לתוכנית המוגנות - תוכניות הפועלת בבתי ספר שונים בעיר מתוך מטרה למניעת אלימות במערכת החינוך, בין היתר אלימות מינית. בפשקווילים צוין כי מטרת התוכנית הינה "להחטיא את הציבור החרדי בענייני צניעות וקדושה תחת תחפושת שקרית של 'מוגנות' ועזרה".

לפי הפשקוויל, תוכנית המוגנות החלה לפעול כבר בשתי רשתות חינוך מרכזיות בציבור החרדי. "האסון החל בפועל ברשת 'החינוך העצמאי' וברשת 'אל המעיין', בחנויות הספרים ובהרצאות שונות", נכתב שם. "החלו כולם לשתף פעולה עם התוכנית החילונית בענייני צניעות וקדושה, בתחפושת של כביכול 'דאגה' לציבור החרדי ולילדיו. על הציבור להיות עירני וזהיר מאוד".