צילום: שירה הדר

זה מתחיל בשלטים ומודעות ונגמר בסרטי קולנוע שבהם אין תרגום לשפה הערבית. תושבים במזרח העיר, שאינם יודעים לקרוא את השפה העברית באופן מלא, נתקלים מדי יום בקשיים המפריעים לחיים השוטפים.

"יש הרבה אנשים שלא מבינים את השפה, בקושי יודעים אותיות. גם כאלה שלמדו בבית הספר עברית, יוצאים אחרי התיכון ולא מצליחים בכלל להסתדר עם השפה גם מבחינת קריאה של כיתובים על שלטים וחנויות", אומרת צעירה ממזרח העיר

הבעיה לדבריה מחריפה במיוחד בכל הקשור להפניות ושילוטי מידע והכוונה במקומות המספקים שירותים חיוניים במוסדות ציבוריים ועירוניים בעיר. "בהרבה מקומות, מרכזים רפואיים, מוסדות ומשרדים שונים אין תמיד תרגום גם לערבית אז זה יוצר מצב שתושבים שמתקשים בעברית לא יכולים להתנהל נכון. למשל כדי להגיע למקום מסוים, תושב שלא מבין עברית יכול להסתובב הלוך ושוב שעה עד שיגיע להיכן שרצה

לדברי חברת המועצה עליזה ארנס ('התעוררות') לא קיים כיום נוהל המחייב את הנגשת המידע בשפה הערבית. בשאילתא שהגישה לראש העירייה משה ליאון ביקשה ממנו ארנס לתמוך בכתיבת נוהל עירוני שיסדיר את השימוש בשפה הערבית בעיר.

צילום: יובב צור

"בכיכר ספרא וברחבי העיר מוצבים שלטים רבים הכתובים בעברית או בעברית ובאנגלית. מטרת השאילתא היא לשנות את המצב הקיים שבו שירות עירוני הכולל פרסום והפצת מידע ברחבי העיר ומטעמה מונגש כיום בעברית. נפעל לקידום מהלך המחייב את העירייה לפרסם בשתי השפות, עברית וערבית", דברי ארנס