מורטון מנדל ז"ל: הפילנתרופ המיוחד של ירושלים וישראל

בסוף השבוע (יום ו') יציינו בירושלים את תרומתו הייחודית למדינת ישראל, לאורך שלושת העשורים האחרונים, של מורטון מנדל - אשר הלך לעולמו במהלך חג סוכות האחרון.

מנדל היה אדם יחיד ומיוחד שכישרונו, ערכיו ורוחב לבו השפיעו, גם אם בעקיפין, על כל אחת ואחד מאיתנו. ראוי שנזכיר כאן מעט שבמעט ממעלותיו של מנדל ז"ל.

מפתה להגיד שמנדל הלך לעולמו שבע ימים ומעש. הוא הרי היה בן קרוב למאה שנה בלכתו, וזכה להקים ולהוביל בחייו מעצמה עסקית משגשגת, בד בבד עם פעילות חברתית ענפה. אבל האמת היא שהוא מעולם לא חש שובע, לא מימים וחשוב מזה – לא ממעש. דברים אלה לא יעסקו בכישרונו העסקי יוצא הדופן, שבהשקעה של כמה מאות דולרים רכש עם אחיו בית עסק זעיר לחלקי חילוף לרכב והפכו לקונצרן בשווי מיליארדים. בכך יעסקו אנשי הכלכלה. אבקש לעלות על נס את פועלו החברתי הפילנתרופי של מנדל, שהיה לטעם חייו, והלקח החינוכי המרכזי שהנחיל למערכת החינוך הישראלית.

מירושלים תצא הבשורה

בספרו האוטוביוגרפי "הסוד טמון באנשים", פרס מנדל את גישתו לחיים שהובילה להצלחתו הגדולה. יצא לי כבר לקרוא מספר אוטוביוגרפיות שכתבו אנשים שהצליחו במיוחד בחיים. "הסוד טמון באנשים" שונה מכולם. מנדל לא מתאר בו את הדרך למעלה במונחי הצלחות עסקיות, אלא מניע את סיפור חייו על ציר אחר, מקביל, של מחויבות עמוקה. הן לאנשים והן לחיים שיש בהם, מוכרחים להיות בהם, טעם ומשמעות.

לפני למעלה משלושים שנה החל לתמוך בחברה הישראלית. תרומתו רחבה ומגוונת, אבל היהלום שבכתרה הנו, ללא ספק, בתחום המנהיגות והחינוך. בספרו, סימן את ההנהגה ואת המחויבות לערכים כרכיב המשמעותי ביותר בהצלחה, ועל כן דאג לאייש את העמדות החשובות בחברה העסקית שלו באנשים המוכשרים, הערכיים והמנהיגים ביותר.

את הפילוסופיה הזו החיל גם על החינוך, ועל בסיסה הקים בירושלים את מכון מנדל למנהיגות חינוכית. עם הזמן התפתחה מוטת הפעילות לשאר הארץ, בה השיק תוכניות לפיתוח מנהיגות חינוכית בצה"ל, בקהילה החרדית, בקרב הנוער ועוד.

וזהו גם הלקח המרכזי שהוא לימד אותנו: ההבדל העצום שבין מנהל חינוכי מקצוען ויעיל, לבין מנהל חינוכי מנהיג. במערכת החינוך הישראלית ישנם מנהלים רבים שהם מקצוענים מעולים ויעילים. הם מנהלים את המציאות הבית ספרית ביד רמה ובצורה טובה מאד.

משני המציאות

אבל מנדל לא הסתפק במנהלים שמנהלים היטב את המציאות, אלא רצה מנהלים מנהיגים, שמשנים את המציאות ומעצבים אותה במו ידיהם.

לכך בדיוק – לפיתוח כושר המנהיגות, כיוון את שלל התוכניות החינוכיות של הקרן והמכון, ואנחנו במטה משרד החינוך, כמובן מזדהים עמוקות עם תפיסה זו.

אל מערכת החינוך הישראלית, שלח מנדל מאות רבות של בוגרי תוכניות המנהיגות החינוכית שהפעיל ברחבי הארץ, והם מביאים איתם אל שדות העשייה את הרוח המיוחדת שטבע בהם – רוח של אמונה בשינוי ויכולת לממש אותו.

לעם היהודי אבד איש מיוחד. חכם, נדיב, פעלתן, רב השראה ובעל לב גדול ואמונה עמוקה באדם וברוחו, שכל שביקש היה להוסיף אור בעולם. זכה מנדל, זכינו וגם אנו, וניצוצותיו של אור זה ניבטים מעיניהם של אינספור תלמידים ישראלים, שבעולמם הוטבעו הערכים, ההצלחה והמנהיגות, פרי בתי מדרשו. יהי זכרו ברוך.