מעברי חציה בירושלים. צילום: יואב דודקביץ'   

עלייה במספר הולכי הרגל שנפגעו, יותר הרוגים ירושלמים, ובעיקר – הרבה יותר תושבים שמצאו את עצמם מעורבים בתאונה, אף שחצו כחוק במעבר חציה. "מדובר בתופעה מדאיגה", אומרים תושבים רבים, אחרים מציעים פתרונות כאלה ואחרים, אך עם העובדות קשה להתווכח, ובשעה שהרשויות מחפשות פתרונות יותר ויותר תושבים נפגעים. אז מה בדיוק קורה במעברי החציה בעיר? 

"פתאום משהו נכנס בי"

"אמא שלי לימדה אותי שבכביש צריך להיות חכם ולא צודק וכשיש לך אור ירוק צריך לראות שאף אחד מהרכבים לא מתכנן לחצות באדום", משחזרת יובל (שם בדוי), תושבת העיר בת 26, את התאונה שבה היתה מעורבת. "ככה עשיתי גם באותה פעם - ראיתי שכל המכוניות בכל הנתיבים עצרו והתחלתי לחצות. פתאום הרגשתי שמשהו נכנס בי ומעיף אותי על הכביש בכניסה לצומת פת. בהתחלה לא ראיתי מה זה. בהמשךראיתי שנכנס בי אופנוע".

מאז התאונה יובל חווה עדיין כאבים פיזיים. "סבלתי מכאבי גב במשך שבועיים, הייתי על משככי כאבים, אורתופדיה, פיזיותרפיה", היא אומרת. "לא שברתי כלום, היו לי רק חתכים חיצוניים, אבל כאבי גב, צוואר וירך מלווים אותי עד היום. אלה דברים שאני סוחבת איתי מאז ועדיין מטפלת בהם היום בדרכים שונות".

יובל אינה יוצאת דופן. כמוה יש ירושלמים רבים שנפגעו בנסיבות דומות. מנתוני עמותת 'אור ירוק', שמבוססים על הלמ"ס, בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2019 נפגעו בירושלים 287 הולכי רגל, מהם שישה נהרגו ו־57 נפצעו באורח קשה. 178 מהנפגעים נפגעו בעודם חוצים את הכביש במעבר חציה.

מספר הולכי הרגל שנפגעו בשלוש השנים האחרונות

לשם השוואה, בתקופה המקבילה בשנת 2018 נפגעו בירושלים 257 הולכי רגל, מהם ארבעה נהרגו ו־81 נפצעו באורח קשה. 137 מהנפגעים נפגעו בעודם חוצים במעבר חציה. באותה תקופה בשנת 2017 נפגעו בירושלים 278 הולכי רגל, מהם חמישה נהרגו ו־70 נפצעו באורח קשה. 108 מהנפגעים נפגעו בעודם חוצים במעבר חציה.

נתונים אלה מראים כי מספר הולכי הרגל שנפגעו במעברי חציה בירושלים כמעט הכפיל את עצמו בשנתיים האחרונות. עובדה זו מצטרפת לנתון שלפיו בחמש השנים האחרונות נפגעו בתאונות דרכים בירושלים 1,552 הולכי רגל, מהם 27 נהרגו ו־464 נפצעו באורח קשה. 734 מבין הנפגעים נפגעו בעת שחצו במעבר חציה.

ומה גורם לתאונות? 72% מהולכי הרגל שהיו מעורבים בתאונות דרכים בשנת 2017 נפגעו לאחר שנהג הרכב לא נתן להם זכות קדימה. כך עולה מנתוני משטרת ישראל שהגיעו לידי עמותת אור ירוק. 14% בלבד מתאונות הדרכים שבהן נפגעו הולכי רגל נגרמו בשל התנהגות הולך הרגל עצמו.

כאבים שנשארים ולא מרפים

ובחזרה לנפגעים. בת אל זוכרת עד היום את הרכב שהתנגש בה כאשר חצתה מעבר חציה סמוך לביתה. "גם כרגע עדיין כואב לי", היא אומרת. "ממש היום התלבטתי אם ללכת לשחות או לא, והבנתי שאין סיכוי שאני מצליחה. זה לא עובר. זאת תחזוקה שוטפת".

איך ההשלכות הפיזיות של הפגיעה משפיעות עלייך היום?
"אני לא יכולה ללכת לטיולים. בחילופי עונות אני חווה כאבי תופת. אני כל הזמן צריכה לעשות פילאטיס, לשחות, ללכת לדיקור, לטפל בעצמי, אחרת יהיה רע ויכאב לי עוד יותר. אני תמיד אצטרך להסביר לאנשים למה אני לא יכולה לעמוד יותר מדי, או לחלופין - לעמוד בתור ולרצות למות כשאף אחד לא רואה שצריך לתת לי לעבור".

ברחביה. איפה פסי ההאטה?  צילום: יואב דודקביץ'

בנוסף, למרות הכאבים, לבת אל אין מספיק אחוזי נכות כדי שתוכל לקבל הכרה מהסביבה. "כשהייתי נוסעת בתחבורה ציבורית המשכתי לשבת כשעלו לאוטובוס אנשים מבוגרים ולא היה לי נעים", היא מסבירה. "אף אחד לא הבין למה אני לא קמה. קיבלתי מבטים כאילו אין לי אף בעיה ולכי תסבירי עכשיו. אלה הדברים הקטנים".

מלבד הפגיעות הגופניות קיים גם הצד המשפטי. "קיבלתי את הפיצויים רק לאחרונה. היה לי מזל שעורך הדין שלי לא גרר אותי אפילו פעם אחת לבית המשפט, וכשהיה דיון הנהג הודה ולא הייתי צריכה להגיע בעצמי לספר את כל מה שקרה ולעמוד מולו", היא מספרת. "במובן הזה הוא היה בסדר. הפתיע אותי שהוא לא מוכן לשלם, אבל בית המשפט חייב אותו".

לא מצפים שהרכב יעצור

תאונות מהסוג הזה לא זרות גם לאורן (27), דוקטורנט באוניברסיטה העברית. למעשה, בטווח של כשלוש שנים הוא נפגע שלוש פעמים על ידי רכבים כהולך רגל. התאונה הראשונה קרתה בעת שחצה מעבר חציה סמוך לגשר מלחה. אדם שנהג באותו זמן ברכבו המשיך בנסיעתו לתוך מעבר החציה ובלם כך שהתנגש באורן. התאונה השנייה קרתה בעת שחצה צומת בבית הכרם שבו לא קיים מעבר חציה ונפגע על ידי נהגת שהודתה שהתעסקה בטלפון הנייד בזמן התאונה. התאונה השלישית קרתה באחד המקומות המועדים ביותר לתאונות מהסוג הזה – מעבר החציה בצומת עזה ורד"ק ברחביה. אז, כשאורן חצה את מעבר החציה בנסיעה איטית על אופניים רכב פגע בו והפיל אותו. לאחר מכן המשיך הרכב בנסיעתו בלי לבדוק מה שלומו.

"יש בעיה ספציפית במעבר החציה הזה ברד"ק", מתאר אורן. "לנהגים קשה לראות אם מישהו בא אליו במהירות. אבל יותר מכל - יש הרגל של נהגים בירושלים לטוס לתוך מעבר חציה. כמעט כל המכוניות עוצרות אחרי המעבר ולא לפניו. אני רואה את זה למשל ברחביה, שם לנהגים יש נטייה להאיץ בהרבה מאוד פניות שיש בהן מעבר חציה, כי קשה להשתלב בתוך רחוב עזה והם מנסים להיכנס לתוכו כמה שיותר מהר. אחרי הרבה מאוד פעמים הבנתי שאני לא צריך לצפות שאם אוטו מתקרב למעבר חציה הוא יעצור לי. זה המצב בכל העיר והדבר היחיד שיכול לעזור זה אכיפה. כיום אין בכלל אכיפה. נדרסתי כהולך רגל שלוש פעמים, אני חושב שזאת הוכחה מספקת".

הצמתים האדומים של ירושלים

שני רחובות שתושבים מזכירים שוב ושוב ככאלה שלא בטוח לחצות בהם את הכביש הם בצלאל בנחלאות ורחוב עזה מיודענו. כמעט כל מעבר חציה בשני הרחובות האלה הוזכר לרעה.

בנוגע לרחוב בצלאל, תושבים תיארו כבעייתיים מעברי חציה בהצטלבות הרחובות בן יהודה, אבן ספיר, ניסים בכר ואוסישקין. מעבר החציה שמוביל את הרשימה המושמצת הוא המעבר בצומת הרחובות בצלאל-טרומפלדור, אחד ממעברי החציה הלא מרומזרים היחידים ברחוב. תושבים רבים מתארים אותו כמעבר חציה שבו נהגים ואופנוענים אינם ששים לעצור וככזה שנחווה כמסוכן במיוחד לחציה.

במרכז העיר. יש לא מעט צמתים אדומים. צילום: יואב דודקביץ'

לדברי העירייה, כחלק מהעבודות לחידוש רחוב בצלאל שמבוצעות בחודשים האחרונים יותקן רמזור בצומת הרחובות בצלאל-טרומפלדור. בנוסף תוסדר פעילות הרמזורים לאורך הרחוב.

ומה באשר לרחוב עזה? מעבר החציה המושמץ ביותר ברחוב ממוקם בצומת הרחובות עזה ורד"ק. תושבים רבים סיפרו על תאונות דרכים במקום שבהן נפגעו כהולכי רגל. מעברי חציה נוספים שהוזכרו לרעה ממוקמים בצומתי הרחובות מטודלה, בלפור וארלוזורוב.

לדברי העירייה, במסגרת העבודות שמבוצעות כיום ברחוב יוסדרו מקומות ייעודיים לחצייתו, יותקנו שלושה רמזורים חדשים להגברת הבטיחות ויופעל בציר תיאום בין כל הרמזורים שמיועדים להיות מותקנים בצומתי הרחובות ארלוזורוב, בלפור ורד"ק.

"יש לו מזל שהוא פגע בי"

כל אלה הן תוכניות עתידיות. בינתיים בשטח המצב רחוק מלהיות בטוח עבור הולכי הרגל. רבים מהם מתארים פגיעות שחוו במעברי החציה הקרובים לבתיהם, ורבים מתארים חשש ממעבר במעברי החציה שאמורים לשרת אותם.

"כמעט בכל פעם שמגיעים למעברי חציה בעיר הרכבים לא יעצרו לך", מספרת יובל. "בהרבה מקרים יקרה ההפך - תראי אותם מאיצים כדי שחלילה לא תעכבי אותם בעשר שניות. הרבה פעמים אני מוצאת את עצמי מחכה במעברי חציה במשך דקה, שבעיניי זה הרבה בתוך הולכת רגל שיש לה זכות קדימה. התחושה היא שצריך לדרוש את הזכות הזאת.

הולכי הרגל שנפגעו במעברי חציה בירושלים

"גם במעברי חציה מרומזרים אפשר לראות כל הזמן אופנוענים ששואפים לצאת ראשונים כשהירוק יגיע, שנעמדים אחרי מעבר החציה בלי לחשוב על זה שיש עליו הולכי רגל. בתאונה שבה נפגעתי מולי היתה אישה בת 80 שלא היתה רחוקה מזה שהאופנוען הפוגע ייכנס בה. אני לא יודעת איך היא היתה יוצאת מזה. יש לו מזל שהוא פגע בי".

ואילו במשטרה מדווחים על עלייה משמעותית באכיפות במקרים של עבירה של אי מתן זכות קדימה להולכי רגל. על פי נתוניהם, בשנת 2017 ניתנו כ־1,700 דוחות בגין עבירה זו, בשנת 2018 המספר הוכפל ל־3,200, והשנה המספר כבר עלה לכ־4,600. האכיפה מתמקדת באותם רחובות שבלטו כבעייתיים מבחינת תאונות דרכים שבהן היו מעורבים הולכי רגל - דרך חברון, דוד המלך, יפו, המלך ג'ורג', סלאח א־דין, קרן היסוד, עזה, ובמידה פחותה גם בצלאל.

בנוסף לאכיפה הם מציינים את הצורך בשינוי תרבות הנהיגה בעיר באמצעות חינוך והסברה ואת הצורך להחיל סימונים בולטים יותר בסביבת מעברי חציה בעיר על מנת להגביר את תשומת הלב של הנהגים ושל הולכי רגל כאחד.

ארז קיטה, מנכ"ל עמותת 'אור ירוק': "רוב הולכי הרגל נפגעים במעבר החציה ובשל אי מתן זכות קדימה מצד הנהגים. משרד התחבורה והבטיחות בדרכים חייבים להנחות את ראשי הערים להתקין פסי האטה באותם מקומות שבהם יש ריבוי של ילדים וקשישים כדי לצמצם את הסיכון של פגיעה בהולך הרגל. צריך להפסיק להאשים את הנהגים ואת הולכי הרגל ולפעול לכך שלמעשה נגרום לנהג להאיט ולעצור לפני מעבר החציה. פס האטה פשוט וזול יכול לעשות את ההבדל בין חיים למוות".