מינהל קהילתי פסגת זאב. צילום: אדווה חולי

עתירה מנהלית שהוגשה אל בית המשפט המחוזי מבקשת להסדיר את מעמדם של המינהלים הקהילתיים בירושלים. טענת העותרים היא שהעירייה מנסה להחזיק בשני הקצוות: להגדיר את אותם כתאגידים עירוניים מחד ומאידך לטעון שאותם תאגידים הם מייצגי תושבים.

"המינהלים הם כמו חור שחור", אומר אחד מעותרים "בהגדרה, הם גופים עירוניים כך שהעירייה יכולה להזרים אליהם תקציבים משמעותיים, מבנים ועוד בלי חובת מכרז. מצד שני היא טוענת שהמינהל הוא גוף עצמאי שמייצג תושבים".

כאשר העירייה מרוצה מתפקוד המנהל, כך טוענים העותרים, היא ממשיכה להיטיב עמו בצורת העברת מבנים וכספים. במידה ולא, הם טוענים שהיא ממדרת אותו וגורמת לו לעבוד קשה כדי לקדם את הפעילות שלו.

העותרים מוסיפים כי לפי הבדיקה שלהם רק כ-5% מהתקציבים שהעירייה מעבירה למינהלים הם תקציבים עצמאיים שנועדו לקדם פעולות שהמנהלים החליטו עליהם. בנוסף דורשים העותרים לקבוע בהקדם תאריך לבחירות למינהלים הקהילתיים.

"במקום לייצג את צרכי התושבים הפכו המינהלים הקהילתיים לזרוע ביצוע של העירייה. ראשי ומנהלים המנהלים הפנימו שמי שיעז להתנגד למהלכי העירייה עלול לשלם על כך מחיר כבד", אומר חבר המועצה אלעד מלכא ('התעוררות').

אריה קינג, מחזיק תיק המינהלים הקהילתיים: "בתקנון המינהלים ישנו סעיף שמאפשר להם לקיים בחירות לוועד הנבחר של העמותה שמנהלת את המינהל - בכל מינהל בפני עצמו. האספות הכלליות רשאיות לקיים הליך בחירות על חשבונן בחלוף ארבע שנים. אם הן מצפות שהעירייה תקיים על חשבונה ובניהולה את הבחירות, כל שצריך לעשות זה להמתין שישתנה הסעיף הבעייתי שהוכנס לתקנון המינהלים, סעיף שאוסר על קיום בחירות במינהלים בתקופה של פחות משישה חודשים מקיומן של בחירות ארציות, סעיף שהעותר פפה אללו היה מתומכיו. בכוונתי לכנס את הוועדה שבראשותי ולתקן את הסעיף הזה".

העירייה: "המינהלים הקהילתיים הינם תאגיד מעין עירוני. לכן הם פטורים ממכרז, אולם מחויבים באישור הגורמים המקצועיים, אשר בוחנים את ההוצאות. רוב מוחלט של השירותים הנרכשים מהמינהלים מאושרים על ידי הוועדה למסירת עבודות הכוללת את מנכ"ל העירייה, גזבר ויועץ משפטי. כל החלטות הוועדה ותמלול דיוני הוועדה מפורסמים ופתוחים לציבור.

"הנהלות המינהלים נבחרו על ידי הציבור, וכוללות ועדות תושבים בתחומים שונים (חינוך, תכנון וכו'), שדיוניהן פתוחים לקהל; לצד עידוד התושבים לאחריות ולהשפעה על המרחב הציבורי ולשיתוף הציבור בסוגיות שכונתיות. זהו מודל ירושלמי ייחודי בארץ ובעולם המביא לידי ביטוי באופן המלא ביותר את שיתוף הציבור.

"על פי תקנון המינהלים, לא ניתן לקיים בחירות להנהלות חצי שנה ממועד בחירות מקומיות או ארציות. העירייה העמידה תקציב לקיום בחירות בשנת 2020. תאריך הבחירות  יפורסם לציבור לכשיקבע".