סמט מ'זק"א'. צילום: אלינור פבריקר

הקור הירושלמי הזכיר לכולנו מה הוא יודע. נפש חיה לא נראתה ברחוב והיה ברור שמי שכן יוצא החוצה - זה רק מי שאין לו ברירה, או שהתפקיד מחייב אותו לכך. במקצועות החירום וההצלה יש לא מעט כאלה. אליעזר סמט (24), מתנדב זק"א, הוא אחד כזה. "אני נוהג על רכב הבימבולנס היחיד בירושלים של זק"א", הוא מספר. "יש בתוך הרכב תיק מיוחד שבו כל מה שאני צריך בשביל לטפל באירוע של מוות".

כבוד המת וכבוד החי

את הסיור הלילי שלו הוא עושה בכל לילה החל מהשעה עשר והוא זמין במהלך כל הלילה לקריאות חירום. "אני מסתובב ומתחבר לאפליקציות של הצלת חיים", הוא אומר.

"המקרה הדרמטי האחרון שקרה לי בלילה היה לפני שבועיים בערך, כששני צעירים רכבו על אופנוע בסמוך להר חומה והנערה, בת 21, נהרגה במקום והחבר שלה נפצע קשה. הגענו לשם קבוצה גדולה של מתנדבים כי לצערנו הייתה לנו הרבה עבודה. היינו צריכים לעבוד כמה שיותר מהר כדי שהאנשים שקמים בבוקר לא יגיעו ויראו את כל הממצאים בזירה. צריך לזכור שיש גם ילדים בשכונה שקמים לבית הספר ואנחנו מחויבים לחסוך מהם את המראות הקשים. חלק גדול זה כמובן כבוד המת, אבל לא פחות מזה זה כבוד החי. מאוד חשוב לנו למנוע מהאנשים מסביב להיפגע".

ביום זה יותר קל

יחיאל שטרן (28) עובד במוקד הלילה של 'איחוד הצלה'. "זה עולם אחר לחלוטין של הצלת חיים", הוא אומר. "לעבוד יום לעומת לעבוד לילה זו אחריות עצומה. אתה יודע שכל העולם סביבך ישן, והאחריות עליך יותר גדולה. אנחנו לפעמים פוגשים בלילות מקרים של אנשים שמתקשרים אלינו כי הם נפלו עם הרכב באיזו מקום ולא יודעים איפה הם נמצאים. זה קורה כמובן גם ביום, אבל אז זה יותר קל כי יש אור ואתה יכול לתת קצת יותר סימני היכר.

מוקד הלילה של איחוד הצלה. צילום: אלינור פבריקר

"חוץ מזה, במקביל לטלפון של הנפגע אנחנו מקבלים טלפונים אחרים של אנשים שראו את התאונה. אז כדי לאתר את המקום אנחנו שואלים את הנפגע מה הוא שומע מסביב, על איזה כביש נסע וכמה זמן בערך. ככל שאנחנו מקבלים יותר פרטים אנחנו מחברים את התצרף ומנסים לאתר את הבנאדם. צריך להיות מאוד יצירתי ולחשוב מחוץ לקופסא. בדרך כלל בלילות הכלים הללו נמצאים יותר בשימוש".

מי מפחד מעכברים?

אלדד סקעת (23) הוא מוקדן במוקד הלילה של 'יד שרה'. "המוקד פעיל 24/7 ותמיד פתוח", הוא אומר. "אם להשאלה של מוצרי חירום וציוד כמו בלוני חמצן וכסאות גלגלים ועד למשאבת חלב ומזרון לחץ. עיקר מוקד המצוקה הוא קריאות באמצע הלילה של אנשים שנמצאים במצוקה בכל שעות היממה. במקרה הצורך אנחנו קוראים לאמבולנס או לכוחות הביטחון, לבני משפחה שמעודכנים אצלנו במאגר ואפילו מקשרים לייעוץ רפואי אישי שמאבחן את המצב הרפואי שלהם בכל רגע. העזרה שלנו היא לא רק רפואית. אנחנו משתדלים לעזור בכל מה שאפשר".

אלדד סקעת ביד שרה. צילום: אלינור פבריקר

סקעת מספר שלעיתים העזרה שהוא מגיש עשויה להיראות מטופשת, אבל היא עולם ומלואו לאדם שלחץ על לחצן המצוקה. "היה לי מקרה של מישהו שיש לו פוביה מעכברים, והוא התקשר אלינו למוקד כי הוא הרגיש אבוד. לא היה לי כל כך איך לעזור לו אבל הפעלתי כל מיני אנשים שאני מכיר. הוא היה בחרדות מטורפות".

להביא חיים לעולם

בחדר הלידה של שערי צדק, המיילדות הליליות גאות בעובדה שבזמן שכולם ישנים במיטותיהם, הן דואגות להביא חיים לעולם. אסתר פרידמן מספרת על גאוות יחידה. "אנחנו לא צוות מסייע לרופא אלא אלו שמובילות את הלידה", הן מדייקות. "אנחנו גם הצוות שעומד על זכויות היולדות. גם אם לרופא יש רעיון מוסדר לגבי איך צריכה להיראות לידה, צריך לזכור שלאישה יש את הזכות על גופה ואנחנו עומדות על זכויות הללו".

המיילדת שולמית אלימלך מוסיפה: "צריך לזכור שהיא היולדת ואנחנו מנהלים את החדר ביחד איתה".

צוות מיילדות הלילה של 'שערי צדק'. צילום: אלינור פבריקר

והמיילדת חן פומברג מסכמת: "רק אישה מסוגלת לגרום לאישה אחרת את התמיכה הראויה בחוויית הלידה. הנוכחות של אדם שמבין מה את עוברת באותו רגע, אין דבר שישווה לזה. לעיתים אפילו הבעל לא מסוגל להבין למה אישתו זקוקה".

דברים שמגלים רק בלילה:
שחדר יולדות פעיל ועירני בדיוק כמו בבוקר
שמקרי חירום יכולים להיות מוזרים – כמו תושב שמפחד מעכברים
אפשר להשאיל מוצרי חירום מ'יד שרה' גם לפנות בוקר