"את יודעת כמה קשה למצוא גבר נורמלי פנוי?", שאלה אותי עינת (שם בדוי).

כמה קשה? ניסיתי לשאול, אבל עינת לא ויתרה והמשיכה במרץ: "אני יודעת שהתגרשת, אני יודעת גם שאת נשואה שוב. אז את בטח יודעת על  מה אני מדברת".

הנחתי יד על כתפה. בואי נדבר על זה", אמרתי לה. "ספרי לי מה את מרגישה".

"אני מיואשת ונמאס לי מהשוק הזה של הפנויים פנויות", היא אמרה בכעס. "אני יודעת שאני נראית טוב ויש לי מה להציע לצד השני, אבל אני לא מוצאת את מה שאני רוצה".

המחשה: shutterstock

התבוננתי בה ואכן ראיתי אישה יפה מאוד. חשבתי עד כמה היא נראית אסרטיבית.

"נמאס לי מכל זה", היא אמרה שוב. "עולם ההיכרויות באינטרנט כל כך מעייף. כל אחד ממציא שם סיפורים על עצמו, שלא נדבר על זה שחלק מציגים תמונות משנות השלושים העליזות שהיו וחלפו.

עינת כועסת על הגברים שמעמידים פנים. שמתגלים כלא ישרים עוד לפני שהחלה הפגישה. "אין קשר בין התמונות לבין הגברים שאני פוגשת", היא פסקה. "אני לא מבינה אותם, הרי ברגע שאני רואה שאין דמיון בין התמונה לבין המציאות, אני מסיימת את הפגישה. היו פעמים שאפילו לא התחלתי אותה. פעם אחת שאלתי  מישהו בפרצוף: 'תגיד, מה חשבת לעצמך כששמת באתר תמונה שבכלל לא דומה לך?'".

ומה הוא אמר לך? ניסיתי להבין.

"הוא אמר לי, 'מה כבר יכול לקרות. חשבתי לעצמי שנפגש ואולי אני אמצא חן בעיניך בלי קשר למראה שלי'. זה ממש הרגיז אותי. באותו רגע סיימתי את הפגישה, הסתובבתי והלכתי".

אמרתי לעינת שאני מבינה אותה ואת התסכול שלה מהמצב. שאלתי אם יש דרכים נוספות שבהן היא תוכל להכיר גברים, מבלי להיכנס לאתרי הכרויות. הצעתי שנחשוב יחד על רעיונות. שאלתי אותה האם סיפרה לאנשים שהיא מכירה בעבודה או במעגלים רחבים יותר שהיא מחפשת זוגיות.

עינת השיבה בשלילה. "פחות נעים לי להראות מי שמחפשת, בגלל הסטיגמה", אמרה לי.

בשבוע הקרוב, הצעתי לה, נסי לספר לאנשים כבדרך אגב שאת מחפשת זוגיות, ותראי מה יקרה.

עינת התעקשה. "זה מרגיש לי לא בנוח לפרסם", היא אמרה.

שאלתי אותה מה מרגיש יותר לא בנוח, העובדה שהיא מתארגנת ויוצאת לדייט עם בחור מהאתר ומגלה שאין בינו לבין התמונה שלו דבר, או הרעיון שתספר לחברים שהיא מחפשת זוגיות.

"התשובה ברורה", היא השיבה.

בסיום הפגישה החלטנו שבשבועות הקרובים היא תספר לאנשים שסביבה שהיא מחפשת זוגיות, וגם תצטרף למסגרות חברתיות שבהן היא עשויה לפגוש אנשים פנויים.

הבחור שלה יכול להיות בכל מקום - בסדנה, בחדר הכושר, בהרצאה באוניברסיטה, בחוג הסלסה, בקבוצת הטיולים, במסגרות של פנויים פנויות. עשייה אקטיבית עשויה לקרב אותה אל אחת ההכרויות.

אין, כמובן, תעודות ביטוח להצלחה, אבל אם היא לא תנסה, איך תדע? 

בפגישה האחרונה עינת סיפרה לי שחברה מהעבודה הציעה לה להכיר גבר כבן גילה, שמתגורר בסמוך אליה. "התלהבתי מהרעיון", היא אמרה לי, והוסיפה בחיוך: "וגם מהמחשבה שזה קרוב גיאוגרפית. לא צריך להתאמץ מדי".

אם קצתם בדייטים מאתרי היכרויות, זה לא אומר שצריך להרים ידיים. להיפך. יש דרכים נוספות.

לפעמים הרעיונות נמצאים ממש בהישג יד, רק צריך לראות אותם. וללכת לקראתם. 

שרון בן דור, מטפלת רגשית בשיטת NLP , puni8@walla.com

054-2520015