הנרות הללו שאנו מדליקין. על הנסים ועל הנפלאות שעשית לאבותינו, בימים ההם, בזמן הזה.

× × ×

הנרות הללו אנו מדליקים בימים שאנחנו באמת זקוקים לאור. ‏

אחת לכמה זמן אני מרגישה שמשהו טוב חייב לקרות. כמו בשבוע כזה שנפתח בכך שילדה בת 13 נרצחת, ואת גופתה של נערה אחרת מוצאים בפח אשפה. ‏

בשבוע שבו זקנים עם שפעת ננטשים שעות במסדרונות בתי החולים שבהם הצוותים כורעים תחת העומס ולא מגיעים אליהם. כשצעירים תוקפים ניצולת שואה ומטיחים אותה על הכביש כדי לסחוב לה את התיק ולקחת מהמעט שיש לה.

אז אני חושבת שטוב שבא חנוכה.

טוב שבא החג הזה כי חייבים להחזיר את האור.

להחזיר את האור לתוכנו. ליחסים בינינו. 

× × ×

על הנסים. כי הרבה תלאות יהיו לנו בדרך.

חייבים להחזיר את האור |  צילום: ליהיא לפיד

‏אנחנו נשב ונקלל בפקקים בדרך להדלקת הנרות — ונישבע ‏שלא נעשה את זה יותר — ונאיים אפילו להסתובב ולחזור — אבל בנס לא נחזור. ונהיה נפלאים מאוד. ונעמוד במשימה. ונגיע.

נגיע אל הדודה או אל החברים או אל סבתא להדלקת הנרות. והבית יהיה מלא אור ונוריד את כל השכבות שהתעטפנו בהן כשיצאנו, כי יהיה שם חם ונעים.

ונעמוד סביב השולחן, והילדים ידליקו נרות בחנוכיות. חלק מהחנוכיות יפות ומעוצבות, וחלקן עקומות כאלה, שהילדים הכינו, ואנחנו נשמח שבאנו.

אנחנו נביט בניצוץ השלהבות ‏בעיניהם הגדולות של הילדים הקטנים ונזכור את התום.

ואת המחויבות שלנו לשמור על התום הזה שלהם.

× × ×

ועל הנפלאות. כי אין נפלא מטעם של סופגנייה חמה ומתוקה.

ואנחנו נישבע. כל הדרך נישבע. שלא. שאנחנו הפעם לא ניגע. לא רק את הנרות עלינו לראות בלבד, אלא נשבענו שגם את הסופגניות והלביבות נאכל רק במבט. אבל זה לא יצליח. כי חייבים לפחות ביס אחד. אבל אין דבר כזה סופגנייה שננגסה, יש רק סופגנייה שנגמרה. 

אז ניקח ביס אחד. וזהו. החג מתחיל. כי ניזכר כמה זה טעים פחמימות ריקות מטוגנות ומומתקות ונגיד שפעם בשנה מותר. ובאמת מותר.

אנחנו נקלל את ממציא הסופגניות. על הקלוריות. על המתוק. על השמן. על חוסר היכולת שלנו להתאפק. אבל גם נודה שזה היה נפלא.

× × ×

ועל המלחמות. אלו שבחוץ, אבל גם אלו בינינו. 

נדליק נרות לזכור את המלחמות. המלחמות שמאיימות עלינו מבחוץ, אבל חשוב שנזכור גם את אלו המאיימות עלינו מבפנים. אלו שבינינו. מלחמות היהודים ביהודים.

נכון, לא על הכל נסכים, וזה בסדר להתווכח ואפילו לצעוק לפעמים, אבל יש קווים שלא חוצים. כי אנחנו צריכים לחיות כאן יחד.

× × ×

ועל התשועות. כי בין כל הכותרות הרעות, ובין כל הלכלוכים והשקרים, מציצים הדברים היפים. אלו שמושיעים את הנפש שלנו. הצעירים עם הצרכים המיוחדים שעומדים ושרים ב"כוכב הבא", ואף עין לא נשארת יבשה.

והילדים בבית הספר שאספו תרומות לניתוח של חבר, והחיילים שעזרו לחייל הבודד. ואלו האנשים שמושיעים אותנו, שמזכירים לנו שאין על הישראלים כשהם ערבים זה לזה.

כי כשאנחנו יחד לא יוכלו עלינו.

× × ×

שעשית לאבותינו. ונזכור שאנחנו רק חוליה בשרשרת.

זוהי שרשרת ארוכה מאיתנו. הורינו לפנינו, וילדינו אחרינו. דור אחרי דור עמדו יהודים והדליקו נרות וגירשו את החושך. ואנחנו נמשיך. וילדינו אחרינו.

כי הנרות הללו הם האור שאנחנו מעבירים מדור לדור. ולכל אחד מאיתנו תפקיד בשמירה על השרשרת הזאת.

לכבד את מסורת הורינו. להנחיל אותה לילדינו.

× × ×

בימים ההם בזמן הזה. כי אין הרבה הבדל.

ואולי יש סמרטפונים ואינטרנט ואינסטוש וסטורי, אבל בסוף זו המשפחה. המשפחה והחברים יחד, סביב הנרות. כי אחרי כל הרשתות החברתיות, יש רק רשת אחת ששומרת עלינו.

הרשת שאם ניפול תציל אותנו. המשפחה שלנו. האנשים הכי קרובים אלינו. אלו שהם חלק ממארג החיים שלנו. רשת ההצלה שלנו.

לכל אחד יש את השניים שהם רשת ההצלה שלו. שאצלם בחיבוק אנחנו מתחזקים ונחים ואוספים כוח אל העולם שם בחוץ.

× × ×

הנרות הללו אנו מדליקין להזכיר לנו לעשות טוב. להביא אור.

כל אחד הוא אור קטן, אבל יחד אנחנו אור עצום ששום חושך לא ינצח.

סופגניות של סבתא

לגזור ולשמור — סופגניות עקומות ונפלאות — שהכי קל ומהיר להכין. עם מרכיבים שיש בדרך כלל בכל בית.

מערבבים בקערה עד שאין גושים (אפשר עם כף וגם עם מערבל מזון או מיקסר)

3 כוסות קמח תופח

4 כפות סוכר

2 ביצים

2 גביעי יוגורט (או לבן)

הכנה:

מחממים בסיר שמן לטיגון עמוק ואז מחלישים את האש (חשוב! כשהשמן חם מדי הן יישרפו מבחוץ).

ממלאים כף גדושה בתערובת ומכניסים לשמן. לא יותר מכף גדושה לסופגנייה. זו לא תערובת שמתאימה לסופגניות גדולות, כי הן לא יתבשלו מבפנים (הן עוד יתפחו קצת).

מטגנים על האש הקטנה (!), עד שמשחים מבחוץ ומוציאים לנייר סופג (מומלץ לפתוח את הסופגנייה הראשונה ולבדוק שהיא התבשלה עד המרכז. לפי זה תוכלו לדעת כמה זמן טיגון צריך).

זורים אבקת סוכר ומגישים. ואפשר להניח קערית ריבה שיטבלו.

למי שרוצה לשמח ילדים עוד יותר: אפשר לחמם 150 גרם שוקולד עם 30 גרם חמאה בסיר בתוך סיר, לטבול את הסופגנייה ולפזר סוכריות של עוגת יומולדת.