אני, רב"ט אביב נסימי, בימים אלה גרה בירושלים. אני משרתת בצה"ל כתצפיתנית בפלוגת עוטף ירושלים בגדוד האיסוף שפועל ביהודה ושומרון והבקעה - גדוד 636. אפתח ואגיד שתפקיד התצפיתנית הוא התפקיד הכי טוב שיכולתי לקבל.

כשקיבלתי את השיבוץ לא רציתי את התפקיד, כמו הרבה בנות אחרות שמשובצות להיות תצפיתניות. אבל מאז שהתגייסתי מיום ליום אני אוהבת את התפקיד יותר. הטירונות וההכשרה היו לא פשוטים. כמו כל טירונות והכשרה מדובר בהתחלה חדשה, דרישות גבוהות ושגרה אינטנסיבית כדי להכין אותנו להיות הטובות ביותר. בסיום הקורס, כשהגעתי "לקו" כמו שאומרים בצבא, והתחלתי לשרת כתצפיתנית בחמ"ל ששומר על האזור שעוטף את ירושלים - הבנתי שזה התפקיד בשבילי.

רב"ט אביב נסימי. צילום: דובר צה"ל

אז מה זה אומר להיות תצפיתנית? זה לשמור על איזור מסוים ביחד עם חברות שלך לחמ"ל, להכיר את העמדה עליה את מתצפתת הכי טוב שאפשר, כדי להיות מסוגלת לזהות כל תנועה חשודה וגם הזעירה ביותר, להקפיץ לוחמים לנקודה וכן לדעת לכוון את הלוחמים בשטח. במילים אחרות - להיות העיניים שלהם.

אני מרגישה שאני משרתת בתפקיד עם משמעות, סיקלתי אירועים גדולים וגם אירועים קטנים יותר. הקשר שלי לירושלים תמיד היה חזק. נולדתי בירושלים וגדלתי 20 שנה בעיר הזאת. ירושלים היא עיר לא פשוטה, יש בה אוכלוסייה מאוד מגוונת שחיה ביחד, לפעמים זה יוצר בלגן אבל כשקיבלתי את השיבוץ לעוטף ירושלים לא הייתה מאושרת ממני. זאת זכות להגן על הבית.

האירוע הראשון שסיכלתי התחיל ברגע קטן. זיהיתי אנשים שהיו ליד חומה עליה אני מתצפתת מהעמדה שלי. בהתחלה הם לא התקרבו לחומה אבל הם היו נראים לי חשודים ולכן הקפצתי כוח לנקודה. הכוח הגיע במהירות ועצר אותם. הסתבר שהם רצו לחדור לירושלים. הכוח מצא אצלם סכינים ועוד כלים חדים. ההרגשה אחרי זה הייתה מדהימה ומספקת, במיוחד בגלל שזכיתי להגן על העיר שבה אני חיה.

ההמלצה שלי לתצפיתניות החדשות, בתור אחת שמשרתת כתצפיתנית כבר יותר משנה - אל תקשיבו לסטיגמות. אנשים שלא נמצאים בתפקיד הזה, אנשים שלא שירתו בתפקיד הזה בעצמם, לא יודעים מה זה להיות תצפיתנית. תבואו בראש פתוח, בהתחלה זה יכול להיות קשה אבל לאט מגלים שזה התפקיד הכי משמעותי שאפשר לקבל. בהצלחה!

הכתבה הוכנה בשיתוף דובר צה"ל