מכשיר פרטי למשיכת כסף בבית חנינא. אין פתרון אחר | צילום: פרטי

המחיר הגבוה של המזומן בבית חנינא. ירושלים מחולקת - בוודאי בכל מה שקשור למכשירי כספומט של בנקים. מאחר שאין סניפי בנק בשכונה שבה קרוב ל־35 אלף נפש, תושבים המבקשים למשוך כסף מזומן נאלצים להסתמך על כספומטים שמופעלים בידי אנשים פרטיים וכך מוצאים את עצמם משלמים עמלה של קרוב לשבעה שקלים בעבור כל משיכה.

בכל פעם שתושבי השכונה הגדולה צריכים מזומן עומדות בפניהם כמה אפשרויות, כגון: ללכת לחנות שכונתית ולהשתמש במכונה בפתח החנות ולשלם עמלה שיכולה להגיע עד שמונה שקלים כמעט או להתניע את הרכב (או לעלות על אוטובוס) ולנסוע לאחד מסניפי הבנק בשכונות היהודיות.

באוטובוס לכספומט

תושב השכונה: "בכל בית חנינא וגם בשועפאט הקרובה אלינו אין ולו סניף בנק אחד או כספומט רגיל ששייך לבנק, שדרכו אפשר למשוך כסף. קיימות רק מכונות פרטיות שממוקמות בכניסה לחנויות כגון מכולות ומאפיות. אבל העמלה ממש גבוהה. אז מה שקורה הוא שאנשים בשכונה שלנו נוסעים לגבעה הצרפתית, ולפעמים גם שם נגמר הכסף בגלל העומס. תורים נוצרים במיוחד באחד ובעשרה בחודש כאשר נכנסות משכורות ואנשים ממהרים לבוא ולמשוך", הוא מספר.

לדבריו, כ־20 מכונות למשיכת כסף מפוזרים בבית חנינא ובשועפאט, שבהם נגבית עמלה שמגיעה בחלק מן המקרים לכשמונה שקלים בקירוב.

זאת ועוד: הסכומים המותרים למשיכה מוגבלים, כך שאלה שמבקשים למשוך סכומים גבוהים אינם יכולים לעשות כן. "נותנים למשוך עד 400 שקל. אם אתה נזקק להוציא יותר צריך לפצל זאת לכמה משיכות וכך נגבית עוד עמלה. בפעם האחרונה שהייתי צריך למשוך כסף נסעתי לפסגת זאב והכספומט שם לא עבד. משם עברתי לגבעה הצרפתית, וגם בשכונה הזאת לא היה כסף בכספומט, אז הגעתי לסניף בנק שלישי ברמת אשכול. אם היה אצלנו כספומט אחד בשכונה אני חושב שזה היה פותר את הבעיה".

לדברי התושב, "לפני כמה שנים פניתי לשירות לקוחות של אחד הבנקים ואמרו לי תביא לנו מכתב מהמוכתר, תחתים תושבים ופעולות נוספות, אבל עם כל הכבוד, אני לא חושב שזה התפקיד שלי. המדינה צריכה לדאוג לכך. אנחנו חיים פה, יש לנו תעודות זהות כחולות, אנחנו משלמים מיסים למדינה ומגיע לנו לקבל שירותים נורמליים", הוא מסכם.