רחוב יפו (צילום: יואב דודקביץ')

יפו פינת המערב הפרוע: יום שלישי, שתים עשרה בצהריים, כיכר ציון. אמא עם עגלה חוצה את פסי הרכבת ברחוב יפו. היא שומעת צפירה, נעצרת מיד בבהלה ומחפשת את הרכבת. אלא שבמקרה הזה, כמו בעשרות אחרים שבהם נתקלנו רק השבוע, לא מדובר ברכבת שמתקרבת אלא בפקח עירייה רכוב על אופנוע שנוסע על המסילה. מיד לאחר מכן היא תצטרך לתמרן בין נערים על קורקינטים חשמליים, ספקים על מלגזות חשמליות ואפילו אזרחים על קטנועים שמנסים לקצר את הדרך.


רחוב יפו (צילום: יואב דודקביץ')

כל מי שעובר ברחוב יפו יודע שמדובר במחזה שגרתי שנמשך לאורך שעות היום ולעיתים גם בלילה. פקחים, שוטרים ואזרחים שמפריעים להולכי הרגל ובעיקר לרכבת הקלה, שהציר הזה היה אמור לשרת רק אותה. מדובר ברחוב העמוס בירושלים, שחוצה את מרכז העיר - מהתחנה המרכזית ועד לממילא והעיר העתיקה. על פי ההערכות, ברחוב יפו עוברים עשרות אלפי אנשים ביום שגודשים את מאות בתי העסק ומקומות הבילוי, כולל שוק מחנה יהודה. אך אם הפיכתו של רחוב יפו למדרחוב היתה אמורה להנגיש אותו להולכי הרגל והרכבת, בתקופה האחרונה יותר ויותר כלים ממונעים עולים על הציר, לעיתים במהירות של עשרות קמ"ש - ומשנים את ייעודו המקורי.

רחוב יפו (צילום: יואב דודקביץ')

מדרחוב? כביש

רוב כלי הרכב הממונעים שנוסעים לאורך הציר שייכים לעירייה או למשטרה. בשעות העומס ניתן להבחין בעשרות פקחים ושוטרים על אופנועים או בניידות שנוסעים לאורך פסי הרכבת, לעיתים במהירות גבוהה מאוד. בשעות הערב אף ניתן להבחין מדי פעם בקציני משטרה שנוסעים ברכבם הפרטי. "אני מסתכלת ימינה ושמאלה לפני שאני חוצה את יפו, כמו בכביש רגיל", אומרת רותי סופר (46), תושבת גילה שעובדת באחד מבתי העסק ברחוב. "פעם זה לא היה ככה. היה יותר בטוח ללכת בלי לחשוש שאיזה אופנוע ידרוס אותך. לאחרונה פסי הרכבת הפכו כמעט לכביש פרטי של כוחות הביטחון, שמרשים לעצמם לנסוע שם ללא הפרעה".

רחוב יפו (צילום: יואב דודקביץ')

תושבים נוספים מזדהים עם תחושות אלו ומציינים שבמקרים רבים האירועים האלה מגיעים לידי סכנת חיים של ממש. "פעם אחת ניסיתי לעבור את המסילות", אומר אחד מהם. "פתאום בא מולי שוטר על אופנוע, כך שניסיתי מיד לעבור לצד השני, אבל משם הגיחו אופניים חשמליים. מצאתי את עצמי נתון בסכנת התנגשות, לא משנה מאיפה הייתי עובר. ואני מזכיר שזה מדרחוב".

העיקר לקצר 

אם כוחות הביטחון יכולים להסביר את הנסיעה שלהם על הציר בצורך מבצעי, לאזרחים מן השורה שנוסעים ברחוב יפו אין שום תירוץ. "לפעמים יש אופנוענים רגילים שנכנסים מכבישים סמוכים כדי לקצר מסלול. ברוב המקרים הם יורדים מהאופנוע וסוחבים אותו ביד, אבל יש כאלה שבודקים, וכשהם רואים שאין משטרה באזור הם פשוט נוסעים על המסילה", מסביר אחד מתושבי האזור.

מספיק לבלות ברחוב שעה אחת כדי לגלות שפרט למשטרה ולעירייה, לכאוס ביפו תורמים גם האזרחים, ובמידה רבה. לאחרונה, כמו בכל עיר בארץ, התרבו הקורקינטים והאופניים החשמליים במרחב הציבורי. ביפו גודשים הכלים האלה את הציר המרכזי וגם הם מסכנים את הולכי הרגל. "הם נוסעים כמו משוגעים", אומר דודו אבודרהם, זכיין של סניף יפו של ארומה. "הבעיה שהולכי הרגל כל הזמן עם הראש למטה בטלפון, ככה שגם כשהם מנסים לתמרן בין כולם - הם נתקלים בקשיים. הרבה פעמים רואים פה היתקלויות של הנוסעים האלה עם הולכי הרגל".

העובדה שברחוב פועלים מאות עסקים משפיעה גם היא על המצב. מדי יום מגיעים עשרות ספקים בשעות היום כדי לפרוק סחורה. מכיוון שהם לא יכולים להיכנס עם המשאית לפתח העסק, במקרים רבים הם מפעילים מעין מלגזה חשמלית שמשנעת אליו את הציוד. בחלק מהמקרים הם עולים על המסילות ומפריעים לתנועה. "אצל חלק מהעסקים פריקת הסחורה היא בעייתית", מסביר אבודרהם, "אני במקרה נמצא ליד רחוב צדדי כך שלשם מגיעים הספקים שלי ופורקים את הציוד בבטחה, אבל יש חנויות שאין אליהן גישה והן צריכות איכשהו לקבל סחורה". 


"יכול להיות רע מאוד"


 "כשהולך רגל נכנס למדרחוב הוא מבחינתו נמצא במקום בטוח", מסביר עו"ד יניב יעקב, סמנכ"ל עמותת 'אור ירוק'. "הוא מוריד את כל ההגנות שיש לו כשהוא נמצא בכביש רגיל, ולכן מדרחוב שהופך לציר תנועה מסוכן יותר מכביש. רחוב יפו, שהוא אחד המרכזיים בירושלים, מארח באופן טבעי רבים מהולכי הרגל בעיר. אם תנועת כלי הרכב באמת גברה בציר הזה אז הסיכון להולכי הרגל גדל כפליים. העירייה רצתה בזמנו לעשות משהו טוב, להפוך את הרחוב לידידותי להולכי הרגל ולהגביר את התנועה והעסקים, כמו גם להוריד את זיהום האוויר. אבל כאשר גורמים שונים מנצלים את העובדה שאין תנועה ברחוב יכול להיווצר מצב רע מאוד".

באשר לקורקינטים החשמליים, יעקב מדגיש כי "יש חוק ברור לגבי כלים אלו. אם יש שביל אופניים, חובה על הנוסעים לנסוע בו. אם אין, עליהם לרדת לכביש. אני לא יודע מה ההגדרה הרשמית של רחוב יפו בחוק, אבל בטוח שהוא לא מוגדר כשביל אופניים, ואנחנו גם יודעים שהוא לא כביש רגיל. הסכנה הבטיחותית בהחלט גדולה יותר כאשר יש שילוב של הולכי רגל רבים וקורקינטים חשמליים".

תגובות

מעירייה נמסר: "עובד העירייה נסע בתוואי המדובר כדי לבצע משימה נדרשת של טיפול במפגע בטיחותי חמור. הנסיעה על תוואי הרכבת היתה בטעות, ומובן שהדבר ייבדק וירועננו הנהלים".

משטרת ישראל: "צר לנו שבמקום לעסוק בהתנהגות מסוכנת ומסכנת חיים של הולכי רגל ורוכבי אופניים חשמליים על פסי הרכבת הקלה, שלא פעם הביאו לבלימות חירום של הרכבת ובה מאות אזרחים, אתם בוחרים דווקא לעסוק בפעילותן של ניידות המשטרה שלא אחת מנעו עבירות והצילו חייהם של אזרחים ברחוב יפו. 

"משטרת ישראל אמונה על בטחון הציבור ושלומו מתוקף תפקידה, מה שמחייב נסיעתן של ניידות המשטרה, בהן ניידות סמויות בעלות לוחית אזרחית, ברחוב יפו שמהווה עורק מרכזי ומשמעותי בירושלים. פעילותם של השוטרים לאורכו של רחוב יפו הביאה במהלך השנה האחרונה לסיכולן, מניעתן ואכיפתן של מגוון עבירות, בהן עבירות בטחוניות, עבירות פליליות ועבירות בתחום התעבורה - פעילות שבזכותה תושבי האזור והמבקרים בו יכולים לעבוד, לבלות ולחיות בבטחה וביטחון".

רחוב יפו ההיסטורי היה פתוח לתנועת כלי רכב מאז קום המדינה. ב־2011, לאחר שהסתיימו עבודות הרכבת הקלה, התקיים דיון בין כלל הגורמים השונים שבו הציעו מומחי תחבורה לאסור כליל תנועת כלי רכב. אולם באותו רגע התערבו גורמי הביטחון וההצלה וטענו שאין אפשרות לאסור עליהם נסיעה בציר מרכזי שכזה.

מבחינת המשטרה, ההנחיה היא להראות נוכחות בשטח. מכיוון שמדובר ברחוב המרכזי ביותר בירושלים, השוטרים מונחים לסרוק ולאתר גורמים חשודים וכן להגיב לקריאות ולאירועי חירום. כמוהם גם גורמי ההצלה כגון מד"א ומכבי האש. אולם בניגוד לגורמי ההצלה, ניידות ואופנועים של המשטרה נוסעים באופן קבוע על הציר. כאמור, גם קטנועים של פקחי העירייה נוסעים בציר באופן קבוע.