הם נרצחו באכזריות שלא תתואר אך לבד ממותם המזעזע, יש לשבעת הקורבנות מהמחוז מכנה משותף נוסף: חקירות משטרה, חלקן עם מעצרים מביכים, שהסתיימו ללא תוצאות. מיינט ו"ידיעות ירושלים" חוזר לפרשיות הגדולות שעדיין לא פוענחו.

תיק מאיה זינגר
שריפת התלמידה


הפרשה: נובמבר 1983, חורשת עין כרם. מאבטח בבית החולים הדסה מוצא את מאיה זינגר (17), תלמידת תיכון ב'חוות הנוער הציוני', שרופה. היא ממלמלת "מה הוא עשה לי" ומפונה במצב קשה לבית החולים. בתוך 48 שעות היא נדבקת בחיידק קטלני ומתה על מיטת האשפוז

מאיה זינגר ז"ל. צילום רפרודוקציה: אלעד גרשגורן

מה עשתה המשטרה: מיד לאחר הרצח מונה צוות חקירה מיוחד, שאף עצר שני תושבי ירושלים שעימם היתה לזינגר היכרות, אך הם שוחררו מחוסר ראיות
מבוכה גדולה נרשמה כאשר הלווייתה נעצרה באמצע. הסיבה: החוקרים נזכרו שלא לקחו ממנה טביעות אצבע

לאחר שנה וחצי, כאשר צוות החקירה הראשון לא הצליח להניב ממצאי חקירה משמעותיים, הוקם צוות חקירה שני בראשות החוקר עמיר סלומון. "היחס לתיק הזה היה אחר", אמר סלומון לפני מספר שנים בראיון לכלי התקשורת. "קיבלתי ארבעה חוקרים שפונו רק לצורך החקירה הזאת. איתרנו סטודנטיות שישמשו כפיתיון ומדי ערב הן עמדו מחוץ לחוות הנוער הציוני ועצרו טרמפים, אך מעולם לא עצר טנדר לבן" (שהזכיר מכר של מאיה כמי שנתן לה טרמפ).

כמו כן המשטרה החלה לחקור כיוונים נוספים כמו כתות בירושלים ותחנות דלק, כדי למצוא את מי שקנה ג'ריקן דלק, שבאמצעותו בוצעה השריפה. כיוון נוסף של המשטרה היה צייר יוגוסלבי אנונימי, שאיתו זינגר התיידדה זמן קצר לפני הרצח. זהותו נשארה עלומה.

מה המצב היום: המשטרה עדיין מחכה להתפתחות של כיווני חקירה נוספים. התיק, בהיותו על מקרה רצח, נותר כמובן פתוח ללא הגבלת זמן.

תיק מאיה הרצוג
קבורה בין הדיונות

הפרשה: מירי הרצוג, חברתה הטובה ביותר של זינגר, אמרה לאחר הירצחה של מאיה את המשפט המצמרר הזה: "אני הבאה בתור". 

לאחר הרצח של זינגר עזבה הרצוג את הפנימייה בחוות הנוער והחלה לטייל במקומות שונים. בשלב מסוים היא הגיעה לסיני והרבתה לחזור לשם. ביוני 1985, כמעט שנתיים לאחר הרצח של חברתה הטובה, הוכרזה הרצוג נעדרת. מטייל ישראלי שטייל במקום מצא את גופתה קבורה בין הדיונות בנואיבה.

מירי הרצוג ז"ל. צילום: מתוך האתר של המוסד לביטוח לאומי

המטייל חזר במהרה לישראל ודיווח לרשויות על הימצאות הגופה. קצין צה"ל התלווה אליו חזרה למקום במשימה חשאית, ושם אכן זוהתה גופתה של הרצוג. המצרים החזיקו בגופתה מספר חודשים, ולאחר מכן מסרו אותה לישראל. סלומון מאמין שיש קשר בין הרציחות, ואף חושב שהקשר הוא אותו צייר יוגוסלבי, שעל פי החשד שהה בסיני בזמן רציחתה של הרצוג

המצב היום: במקרה של הרצוג מדובר במצב מסובך יותר עבור המשטרה. פרט לעובדה שעברו יותר מ־30 שנה מאז המקרה, יש לזכור שהרצח התרחש בדיונות בסיני, בשטח של מדינה זרה. כמו כן מי שעלול להיות חשוד בפרשה, הצייר היוגוסלבי המסתורי, הוא אזרח זר, ולכן אין למשטרת ישראל כלים לאתר ולחקור אותו בצורה שתוביל לפענוח הפרשה. לפני מספר שנים פנתה משפחתה של הרצוג בתקשורת וביקשה מאנשים להיזכר בכל פרט שיכול לעזור למשטרה, אך האמת היא שעד היום אין לחוקרים קצה חוט

תיק מורן מנחם ודוד שמביק
נטבחו במכות גרזן

הפרשה: ב־2 ביוני 2003, בשטח פתוח סמוך לבית החולים הדסה עין כרם, אותרו גופותיהם של שני צעירים - התלמידה מורן מנחם (17) ודוד שמביק (26), שעבד כמאבטח בבית החולים הפסיכיאטרי 'כפר שאול'.

מורן מנחם ז"ל

תחילת האירוע נרשמה מהרגע שחבריו של שמביק פתחו בחיפושים אחריו, לאחר היעדרות של שעות ארוכות. אחד החברים התייצב בחורשה שאליה, כך ידע, שמביק נוהג להגיע. הוא איתר את רכבו מרחוק והזעיק את צוותי ההצלה לזירה. זה היה הרגע שבו התגלו הגופות, כשעליהן סימני אלימות קשים. ההערכה היא שהרציחות בוצעו בחצות הלילה במהלומות גרזן. גופתו של שמביק אותרה סמוך לרכב מסוג 'מאזדה' שהיה ברשותו, ולא הרחק משם נמצאה גם גופתה של מנחם.

מה עשתה המשטרה: מרגע מציאת הגופות הבינו בצמרת מחוז ירושלים כי מדובר ברצח חריג שדורש את כניסתו של שירות הביטחון הכללי לתמונה. ככל שהחקירה התקדמה התחזק החשד כי מדובר באירוע על רקע לאומני לנוכח ממצאים בשטח. אלא שלמרות מאמץ של שנים לא נמצא חשוד בפרשה. בשנת 2010 התייחס מפקד מחוז ירושלים דאז, ניצב (בדימוס) אילן פרנקו, לפרשה. הוא ציין כי בוצעו מספר פעולות חקירה שבעקבותיהן נעצרו מספר מעורבים, ששוחררו בסופו של דבר בידי בית המשפט בגלל היעדר ראיות. "אני לא יכול לומר שאנחנו יודעים מה הכיוון הנכון", הודה אז הניצב.

דוד שמביק ז"ל. צילום רפרודוקציה: עטא עוויסאת

מה המצב היום: גורם במשטרה טוען כי גם עכשיו, 16 שנה לאחר הרצח המזעזע, הם לא נואשו מלמצוא את הרוצח. אלא שבפועל אותו גורם מציין רק כי "בצמרת הפיקוד של מחוז ירושלים מתקיימת מעת לעת הערכת מצב בתיק".

תיק יהודה ותמי כדורי
הרצח הכפול והמעצרים המביכים

יהודה ותמי כדורי ז"ל. צילום: מרדכי אסרף

הפרשה: יום ראשון, 11 בינואר 2019. סירנות המשטרה מפלחות את רחוב אלקחי השקט בשכונת ארמון הנציב. צוותי משטרה וכבאות פרצו אל דירה בקומה הראשונה בבניין מספר 55 ברחוב, לאחר שבתם של יהודה ותמי כדורי לא הצליחה להשיג את הוריה במשך מספר ימים. התסריט הנורא ביותר שעליו יכלו לחשוב בני המשפחה מתגשם - גופותיהם של בני הזוג נמצאו כשעליהן פצעי דקירה רבים. לנוכח אופי הפציעות הוקפצו לזירה ד"ר חן קוגל, מנהל המכון לרפואה משפטית, וצוותו כדי לסייע לצוותי מז"פ במלאכת איסוף הראיות.

מה עשתה המשטרה: חלפו שלושה ימים בלבד וב־14 בינואר נראה כי התיק עומד לפני פענוח. המשטרה עצרה מנקה שעבד בבניין ובית המשפט האריך את מעצרו מספר פעמים. אך ככל שהזמן התקדם נראה כי השוטרים מיהרו עם המעצר.

התוצאה: בית המשפט הורה לשחררו.

אלא שזה היה רק המעצר הראשון שהתברר כפזיז. התפתחות נוספת הגיעה שבועות לאחר מכן, כאשר המשטרה עצרה מספר קרובי משפחה של בני הזוג לאחר שעלו מספר סתירות בעדויות שמסרו. אחד הקרובים אף שהה בתנאי מעצר כמעט חודש, ולבסוף שוחרר גם הוא בידי בית המשפט.

מה המצב היום: כחצי שנה לאחר הרצח המזעזע לא נעצרו חשודים נוספים, והמשמעות ברורה - הרוצח עדיין מסתובב חופשי. בידי המשטרה אין כיוון מסוים ועל רוב פרטי המקרה וזהות החשודים שנעצרו הוטל צו פרסום, שמוארך מעת לעת על ידי המשטרה.

אגב, כצעד חקירתי, יחידת הדיור שבה נרצחו בני הזוג כדורי הפכה לזירה סגורה כדי לשמר את הראיות שבתוכה. רק לאחרונה מסרה המשטרה את המפתחות לקרובי המשפחה.

תיק מנשה דלאל
תעלומת יועץ המס

הפרשה: 10 במרץ 1998, סמוך לתחנת הדלק פז מסילת ציון. נהג מונית שעובר בשעות הבוקר במקום מוצא גופה בין השיחים ללא סימני אלימות. הוא מזעיק מיד את המשטרה, שמזהה כי מדובר במנשה דלאל - יועץ מס ירושלמי שנעדר זה עשרה ימים. פתולוג קבע כי דלאל נרצח בחניקה במקום אחר והוסע בלילה לזירה שבה התגלתה גופתו. לימים התברר כי דלאל נחטף והוחזק במשך הימים הללו במקום מסתור.

מה עשתה המשטרה: במחוז החליטו על הקמת צוות חקירה מיוחד כנהוג במקרים כאלה. הצוות הספיק לחקור 160 איש וגבה יותר מ־180 עדויות. במסגרת עבודת הצוות המיוחד נחקרו קבלנים, אנשי עסקים וקולגות. אחד הכיוונים שבדקה המשטרה היה הסתבכות בעקבות נטייתו להימורים. דלאל הרבה לטוס בסופי שבוע לבתי קזינו בחו"ל, ושבוע וחצי לפני שהוכרז נעדר הוא בילה בקזינו בטורקיה. לאחר מספר ימים שבהם התנהלה החקירה גילתה המשטרה כי אלמוני הוציא פלט שמפרט את רכושו של דלאל.

מנשה דלאל ז"ל

אותו אדם נעצר מיד בחשד שניסה לאסוף מידע שיאפשר דרישת כופר בתמורה לשחרורו. לאחר מכן נעצרו מספר חשודים נוספים אשר היו בין האחרונים שראו את דלאל לפני חטיפתו. כמו כן נעצרו שני קצינים צה"ל בכירים שנחשדו כי חטפו שומר באתר בנייה, אך הם שוחררו לאחר שהמשטרה לא הצליחה לקשור אותם לרצח של דלאל

טוויסט נוסף הגיע כשנתיים לאחר הרצח, אז עצרה המשטרה בכיר במס הכנסה בעיר בחשד שקיבל שוחד מדלאל. החוקרים טענו כי עבירות השוחד שבהן נחשד הבכיר גרמו בסופו של דבר לרצח. בראיון פרישה שנתן קצין החקירות של מחוז ירושלים, שמונה שנים אחר הרצח, הוא אמר: "גם בפרשת הרצח של מנשה דלאל הגענו לדעתי לאשמים, אבל הפרקליטות החליטה שאין מספיק ראיות להוכחת אשמתם".

מה המצב כיום: המשטרה ממשיכה לחפש אחר האשמים בחטיפתו ורציחתו של יועץ המס מירושלים, אולם כרגע אין קצה חוט משמעותי. כיוון שנבדק מספר פעמים ואולי ישמש בעתיד את חוקרי המשטרה הוא פרשיות השוחד שנתגלו במס הכנסה, שאל חלקן השתרבב שמו של דלאל. אולם שוב יש לציין כי דבר לא הוכח, ובוודאי שלא גובש לידי כתב אישום.

המשטרה: "משקיעים את מיטב המשאבים"

ממשטרת ישראל נמסר: "חקירות מקרי רצח מנוהלות במשטרה באופן יסודי ומקצועי תוך חתירה בלתי מתפשרת להגיע לחקר האמת ולהביא את הרוצחים לדין, ומטבע הדברים לא ניתן לפרט על אודותיהן. לצד זה, בחקירות אלו מושקעים מיטב המשאבים המצויים בארגון, ועד לפענוח המקרים מבוצעות פעולות חקירה מגוונות ופעולות רחבות אחרות. משטרת ישראל חוקרת את כלל תיקי הרצח גם לאחר חלוף שנים מיום הרצח, ולראיה שני תיקי רצח מהעשורים האחרונים, של נועה אייל ז"ל וורדית בקרקנוט ז"ל. החקירה בפרשות אלו לא פסקה לאורך השנים עד לגילוי הרוצחים והבאתם לדין. משטרת ישראל תמשיך להיאבק בפשיעה החמורה על כל גווניה בנחישות ולהעמיד לדין את כל העבריינים המעורבים במעשי רצח, כפי שעשתה פעם אחר פעם במהלך השנים האחרונות".