האומן 17 בימי הזוהר שלו. העתיד מזהיר? צילום: חיים צח

עולם חיי הלילה הירושלמי מסתורי, ואולי בשל כך מרתק עוד יותר מכל עולם העסקים האחר בעיר. כך למשל, כמעט באישון ליל נסגרו מועדוני העיר לפני חודשים ספורים, ובשבוע שעבר, כמעט באותה חשאיות, נרקמו להן בשורות טובות. "לאחר התלבטויות רבות החלטנו להרים שוב את הכפפה לטובת תרבות הבילוי של ירושלים", הודיע ירון שגב, הבעלים של מועדון ה'פייר'. "אני גאה לבשר בזאת כי בית המקדש הירושלמי, האומן 17, נפתח מחדש". בסוף השבוע נפתח גם אחרי תקופה ארוכה, מועדון האוליבר טוויטס.

ההודעה של שגב הצליחה להדהים גם את אנשי הלילה, שבעצמם הספידו את סצנת המועדונים בעיר בכתבה שפורסמה במיינט ו"ידיעות ירושלים". לאותה כתבה התראיין גם הלל פרקש, ללא ספק מהבולטים באנשי חיי הלילה בעיר, שהיה מאוד פסימי. "אינני מאמין שמישהו יעיז להקים מועדון על חורבות האליסיום, אבל אם הוא יעשה את זה, אז אעריך אותו מאוד, ובאותה נשימה אצטער בשבילו. רק מתאבד יפתח היום מועדון בסדר גודל כזה בירושלים".

מתאבד או מציל

קשה לדעת אם שגב הוא מתאבד או האיש שיציל את חיי הלילה בעיר. הרזומה שלו כולל הצלחות כמו ב'ויין' ובמועדון 'הפייר', אבל גם הוא נכווה, אפילו באותו המקום. "נכנסתי לאומן בתחילת העשור הזה, ולאחר התלבטויות על שם המותג הגענו לפשרה והתחלנו להפעיל את המועדון בהצלחה גדולה", הוא משחזר.
בדיוק לפני שלוש שנים הגיעה הנפילה והמועדון נשרף. החשד היה שמדובר בהצתה. בסביבתו של שגב מדברים גם על החשד שלו שמדובר בנקמנות של מבלה מתוסכל. "אין לי מושג מי שרף את המועדון, אבל אין לי ספק שאחרי השריפה לא הצלחנו להתאושש. מכירת הכרטיסים ירדה באופן דרמטי וכואב והבנתי שאני צריך למצוא את עצמי מחדש", הוא אומר.

האומן 17. צילום: שלומי כהן

שגב נטש את האומן והקים מועדון ברחוב פייר קניג בשם 'האומניה'. במקביל, דרור נמיר פתח במתחם האומן 17 את מועדון 'האליסיום', שפרח על חשבון מועדון ה'ג'סטיס', שניהל פרקש. ההצלחה של האליסיום הגיעה, בין היתר, בשל מערך היחצנות המשומן שעבר מפרקש לנמיר. "אחרי שנים שניהלתי את העניינים בג'סטיס עברתי לאליסיום, וכבר בשנה הראשונה שהגענו היתה שנה משוגעת שאני לא זוכר הרבה זמן בירושלים", מעיד המפיק מתן קדוש, מבעלי הגרופ.

אלא שאחרי שנה ההתלהבות של הירושלמים דעכה ואיתה גם המועדון של נמיר. האליסיום נקלע לשנה קשה ובאפריל האחרון נמיר הודיע על סגירה. "זה היה כתוב על הקיר. האליסיום הפך להיות מסיבת כיתה. המודל העסקי היה בעייתי, והקהל הירושלמי, שראה מה קורה במועדונים מחוץ לעיר, הבין שאין לו שום צורך במועדון שכזה", אומר בכיר בחיי הלילה.

"אין היתכנות למועדון לילה בעיר"

הסגירה של האליסיום הובילה לפריחה של המקומות הקטנים. "אם בעבר הערב היה מתחיל בבילוי במסעדה, ממשיך בדאנס בר ומסתיים במועדונים, כיום במסעדה קיימים כל המרכיבים. אנשים מגיעים אלינו ומסיימים את הערב שם. יש שם מוזיקה ולפעמים גם מקום לרקוד. הם מרגישים שאין שום סיבה לסיים את הערב במקום אחר", מסביר אייל אשוש, הבעלים של בר 'השכנה' בשוק.

אשוש יודע שבעלי המועדונים רק מפסידים כסף. "המקומות בירושלים אינם מכניסים כסף. הירושלמים אוהבים מסיבות פעם בחודש, כמו שהיה בארטמיסיה ביום שישי, אבל הם כבר לא אוהבים מסיבות קבועות. הדרך היחידה של המקומות לשרוד היא לעבור למקומות פתוחים יותר וגדולים יותר שמכניסים בכל אירוע 4,000 אנשים או יותר, כמו השלוותא בתל אביב והדזרט בראשון לציון", הוא מוסיף.

בנוסף לאשוש, גם ותיק אחר מחיי הלילה אינו יוצא מגדרו בעקבות הכרזתו של שגב. "אין היתכנות למועדון לילה בירושלים", הוא קובע. "אני מוכן לשים את כספי שבשנה הבאה מועדון האומן של שגב עוד יהיה איתנו, אך בעוד שנתיים לכל היותר הוא ייסגר. אין ביקוש למועדונים כאלה בתוך העיר", הוא מוסיף. "לעיתים הרצון לתהודה ולסיקור תקשורתי מנצח את ההבנה העסקית. זה קורה לכל אנשי הלילה, ולצערי זה קרה גם לשגב".

אופטימיות בלבד

שגב איננו מתרגש מהתחזיות השחורות של אנשי חיי הלילה האחרים. מאז שפרסם את ההודעה על הפתיחה המחודשת של האומן הוא מרגיש רוחות חדשות שנושבות בסצנת הבילויים בעיר. "אנשים מתקשרים כל הזמן ורק מאחלים לי שאצליח להציל את חיי הלילה בעיר. אני מרגיש שיש לי אחריות אמיתית להציל את ירושלים", הוא מסביר.

שגב מבין היטב שהוא נכנס להרפתקה שעלולה להסתיים בשברון לב. "יש לי עוד שותף שנחבא אל הכלים שמסייע לי לנהל את העסק, אבל ברור לחלוטין שיש בי פחד אמיתי ומהותי שמא דברים לא ילכו באופן שאני רוצה. כבר הייתי בסרט הזה ואני יודע שזה יכול לחזור על עצמו. מצד שני, אני מרגיש שהפעם זה יהיה אחרת".

שגב | צילום: חיים צח

מדוע שתצליח במקום שבו האליסיום והג'סטיס נכשלו?
"אני מכבד כל מקום שהיה וכל אדם שניסה, אבל אני באמת מאמין שלי יש סיכוי גבוה יותר להצליח. אני רעב ושאפתן ואני מרגיש את הרצון של הירושלמים לבלות במקום שיאפשר להם לרקוד. הם מתגעגעים למקום בילוי שקרוב לבית ויאפשר להם לחזור הביתה בשעה נורמלית, ועוד יותר מכך - יקנה להם את האפשרות לחזור הביתה בלי לנהוג שיכורים".

הלואו קוסט של המועדונים

וכך, כבר בספטמבר הקרוב ייפתח האומן שוב, על פי דרכו של שגב - בלי אנשי יחסי ציבור אבל עם הרבה כוונות לשנות את הדברים שלא עבדו בעבור הבעלים הקודמים. שגב משוכנע שהוא הצליח למצוא את הנוסחה הכלכלית המנצחת. "אני הולך להוזיל באופן משמעותי את מחירי השתייה ואת מחירי הכניסה. המטרה היא לאפשר לאדם להגיע עם מאה שקל לבילוי ולצאת עם עודף", הוא מבטיח.

שגב מודע לכך שאחת הנפילות של המועדונים בעיר בשנים האחרונות היתה העובדה שהירושלמים נכנסו בלא כרטוס ואף ניסו לחסוך בשתייה. "אני מאמין שכאשר אנחנו נאמץ את המודל של ה'פורום' בבאר שבע ונגבה מחירים מוזלים זה יתמרץ את הקהל הירושלמי לבוא בהמוניו".

עם הבעיה השנייה של הסלקציה הרופפת בכניסה שגב אינו מתכוון להתמודד. "הלוואי שהייתי יכול להקפיד על סלקציה ולוודא שבני נוער לא ייכנסו למועדון, אבל זו מלחמה כמעט אבודה מראש. איכות התעודות המזויפות רק עולה. אעשה כל מאמץ שרק בליינים בגירים יגיעו למקום, אבל ברור לי שיהיו נפילות".

שמו של שגב מעורר אצל אנשי חיי הלילה דעות חלוקות. "אני אוהב אותו מאוד, אבל ההתנהלות שלו עם אנשי הצוות היתה, לטעמי, לא טובה", מסביר אחד היחצנים הבכירים בעיר. "היו תקופות שאנשים לא אהבו לעבוד אצלו".

שגב עצמו לא נשאר חייב. "אלה שטויות. מי שאומר את זה אלה יחצנים ממורמרים שלא מסכימים לקבל את העובדה שאני לא מאמין בלהעסיק יחצנים ומצליח לתפעל טוב יותר בעצמי. הם מעדיפים אנשים שלא מגיעים מחיי הלילה ומשלמים חלק גדול מהרווחים לעובדים, בזמן שהם נשארים עם כל החובות והחשבונות. זו התנהלות כלכלית שמובילה לסגירת המועדונים".

פרקש | צילום: ענר גרין

החזון של שגב איננו נעצר באומן 17. מלבד העובדה שהוא ישמח לשרוד לפחות עוד שנה או שנתיים בעסקי המועדונים, הוא מקווה שגם מועדונים אחרים יאמצו את גישתו. "אני מאמין בכל ליבי שבעקבותיי מקומות בילוי אחרים יאזרו אומץ ויפריחו את השממה בירושלים. אני באמת מקווה שבעוד שנה או שנתיים ירושלים תחזור להיות בירת המועדונים והבילוי של המדינה".

שגב | צילום: חיים צח