תחילת הפרשה כאשר הצעיר הגיע לדיון בעניין הארכת מעצרו של אביו. הוא הצליח לחמוק מאמצעי האבטחה והבידוק הקפדניים במקום ולהבריח אל בית המשפט שקית ובה סם מסוג הרואין, אותה ביקש להעביר לאביו בעת שלווה על ידי אנשי שירות בתי הסוהר, כשיצא מדיון. אלא שהוא נתפס בשעת מעשה ומצא את עצמו עומד מול כתב אישום.

בטיעונים לעונש הדגיש הצעיר כי ניסה להעביר את הסמים לאביו ולא לאדם אקראי, בשל התמכרות האב וכי בסופו של דבר העבירה לא הושלמה. הנאשם הביע חרטה על מעשיו והסביר כי ״רציתי לעזור לאבי אשר מצבו הבריאותי היה קשה בשל התמכרותו לסמים", וטען כי סבר שהסמים יביאו מזור לכאביו.

בית משפט השלום בירושלים. צילום: אדווה חולי

בגזר הדין, שניתן לפני ימים אחדים, ציינה השופטת ג'ויה סקפה-שפירא כי "הסם שאותו ניסה הנאשם לספק לאביו נמנה עם הסמים הנחשבים 'קשים', שנזקיהם הבריאותיים חמורים. אין מדובר בכמות זניחה, אלא בכמות העולה פי כמה וכמה על הכמות שקבע המחוקק, ככזו המקימה חזקה שהיא נועדה לצריכה עצמית".

עוד היא הוסיפה כי ביצוע העבירה בנסיבות המקרה חייב תכנון והצטיידות בלתי מבוטלת של סמים. "מעשיו של הנאשם אשר ניסה להעביר סמים לאביו בתוך בית המשפט, ותחת עינם הפקוחה של סוהרי שירות בי הסהר שליוו את האב, חייב אף מידה רבה של תעוזה ונחישות", סיכמה וגזרה עליו 9 חודשי מאסר בפועל ו-6 חודשי מאסר על תנאי.