כך נראה סיום 'סעודת שבת' בקהילת ברלנד. צילום: פרטי

תושבי רחוב עידו הנביא בעיר שגרים בסמוך לחסידות 'שובו בנים' של הרב אליעזר ברלנד, טוענים: "חיינו הפכו לסיוט בגלל החסידות ולאף אחד לא אכפת". על הפרק: בת 95 שלא מצליחה לצאת מהבית כבר חצי שנה, צעירות שסופגות אלימות מילולית והטרדות רק משום שהלבוש שלהן אינו הולם בעיני החסידים, השכמה מחרישת קולות מתפילות שמתחילות לפנות בוקר וערימות של זבל.

חסיד שמתקלח באמצע הרחוב

עידו הנביא הוא רחוב צר וקטן שנמצא מאות מטרים בלבד מכיכר ספרא ומרכז העיר. על פניו הוא נראה כמו רחוב שקט ורגוע, אלא שתושבי המקום מספרים סיפור אחר. לטענתם, תלמידיו של מנהיג קהילת 'שובו בנים', עבריין המין המורשע אליעזר ברלנד, השתלטו על כל הרחוב והפכו אותו למתחם פרטי שבו הם עושים ככל העולה על רוחם. לטענתם, הם פנו לא פעם לרשויות, אך ללא הואיל. עיריית ירושלים הגיעה בעבר לפנות אוהל ענק שנבנה במקום, אך יומיים לאחר מכן הוא נבנה מחדש.

הרחבה, שפעם שימשה את דיירי הרחוב לחניה וכמגרש משחקים לילדים, הפכה לשטח פרטי של חסידיו של ברלנד, שהקימו במקום אוהל ופרסו מסביב ספסלים, כיסאות ושולחנות, ולמעשה השתלטו על המקום פשוטו כמשמעו. המצב מחריף בעיקר בסופי שבוע, אז מגיעים חסידיו של הרב לשהות במחיצתו - מחוץ לבית הכנסת שנמצא במקום. הם פותחים שורה ארוכה של שולחנות וכיסאות, אוכלים סעודות שבת, וכשהם הולכים - הזבל נשאר אחריהם. בנוסף, בתיעודים שהגיעו לידי "ידיעות ירושלים" נראים כמה מחסידיו של ברלנד כשהם ישנים על מזרנים ברחבה ובצידי הבניינים.

זבל בכל מקום. צילום: פרטי

דיירי המקום מפחדים להתראיין, ובוודאי להצטלם לכתבה. "בעבר התלוננתי, אבל לאחרונה הבטיחו לי אנשיו של ברלנד ש'יטפלו בי' ואיימו ש'לא ישתקו על ההתנהגות שלי'", אומרת ש', תושבת הרחוב. "אין כאן כל סממן של חיים נורמליים", אומר א', תושב נוסף. "איכות החיים שלנו נמוכה יותר מבכסבה בשכם. כל היום שלנו סובב סביב סדר יומו של עבריין מין מורשע שמצפצף על כל העולם - מדי יום בשעה שש בבוקר הילדים שלי מתעוררים משום שברלנד חייב להתפלל עם רמקולים ומיקרופונים. בלילה, כשהוא חוזר מהכנסים שלו, הוא מגיע בלוויית עשרות מחסידיו, שמגיעים בקולי קולות עם רכבים, מרעישים, מלכלכים וצועקים. הפכנו לאוויר, לא רואים אותנו ממטר. למה הבת שלי צריכה לקום בבוקר ולגלות שאחד החסידים עומד ומתרחץ באמצע הרחוב באיזה ברז שאנשי החסידות התקינו פה?"

חדר המדרגות - עזרת גברים

אלא שכאן לא מסתיימות התלאות של הדיירים. אחד הסיפורים הקשים מגיעים מכיוונה של בת 95, שלטענת משפחתה לא יצאה את פתח ביתה כחצי שנה. הסיבה: השתלטות חסידיו של ברלנד על הרחוב מונעת כל אפשרות של גישה למקום מגוריה. בפעם האחרונה שהקשישה נזקקה לטיפול רפואי, צוותי מד"א שהגיעו למקום נאלצו לגרור אותה עם אלונקה עד לרחוב הסמוך, מאחר שהאוהל שנבנה במקום בניגוד לחוק חסם את כניסת האמבולנס. "החיים של אימא שלי הפכו לזוועה", מספרת בתה. "היא לא יוצאת את פתח הבית. עד לפני חצי שנה היא היתה נוסעת כל שבת לילד אחר, היתה בינינו תורנות. היום כבר אנחנו באים אליה. בהתחלה היא היתה עם הליכון אבל היום היא עם כיסא גלגלים, וכשאנחנו מגיעים אז החסידים עוד מתפללים ברחבה ואין אפשרות לעבור כי הם החליטו שהכניסה לבניין זה 'עזרת הגברים' ואין מעבר לנשים".

האזור בו נמצאים אנשי קהילת ברלנד. צילום: פרטי

הבת מציינת כי הם פנו בנושא אל אנשיו של הרב ברלנד והם הציעו פתרון יצירתי. "הם אמרו לנו שהם יסדרו כניסה פרטית מאחורי הבניין, הם יפתחו שם את הקיר וכך תהיה לנו כניסה משלנו", היא אומרת. "אמרתי להם: 'חברים, זה לא חוקי'. הם הסתכלו עלי כאילו נפלתי מהירח. התחושה היא שמבחינתם אין חוק".

שיא נוסף נרשם כשהמשפחה שכרה את שירותיה של פיליפינית שתהיה עם האם הקשישה. "יום אחד היא גילתה כי אחד מחסידיו של ברלנד התקין מצלמות ברחבה, כשאחת מהן משקיפה לתוך חדר האמבטיה", אומרת הבת

חצאית? קבלי יריקה

אחת מדיירות הרחוב הזמינה אותנו השבוע לסיור במקום. הגענו בשעת לילה וגילינו שהמתחם כולו שומם, אבל היא מיד הסבירה. "ביום רגיל לא הייתי יורדת להסתובב איתך פה, אני מפחדת", היא אומרת. "עכשיו המקום שומם בגלל שברלנד והחסידים שלו נסעו לאילת ליומיים". הרחבה במקום מחולקת למחיצות. חלק מהרחוב מוגדר לגברים השני ל'עזרת נשים'. הרחבה עצמה מלוכלכת כשעל הרצפה שאריות של אוכל", אומרת הדיירת במקום. דיירת נוספת מספרת על הדרת נשים והצקות חוזרות ונשנות למי שלא התלבשה לפי הסטנדרטים של חסידי ברלנד.

הרב ברלנד חוזר לביתו. צילום: אלכס קולומויסקי

"פעם אחת ירדתי מהבית. פתאום אחד החסידים ירק לי בפרצוף, בעוד חברו צועק לי: 'לפני שיוצאים מהבית צריך להתלבש'. מובן שהייתי לבושה - פשוט החצאית שלי לא היתה מספיק ארוכה לטעמם. בפעמים אחרות קראו לי 'שיקסע', ו'למה את עוברת פה בכלל', ופעם אחת גם איחלו לי 'תמותי'. כל יציאה מהבית מחושבת מראש מכיוון שיריקות והצקות לנשים הן משהו שבשגרה מבחינת דיירות המקום".

זעם על הרשויות

את הכעס שלהם מפנים התושבים גם אל הרשויות, שלטענתם אינן עושות מספיק כדי להילחם בתופעה. "מגיע שוטר, מאתר את הבן אדם שחוסם את הכניסה לבניין, מוודא שהוא מפנה את המקום והולך", מתאר אחד הדיירים כיצד מטופלות הפניות שלהם. "המשטרה משיבה את פנינו ריקם פעם אחר פעם, הם באים והולכים. יום אחד החסידים חסמו את היציאה מהבניין אז הזמנתי את הפיקוח העירוני. אחרי חצי שעה מתקשר אלי פקח ואומר לי: 'זורקים עלי אבנים, בוא לעזור לי'. אני צריך לעזור לפקח של העירייה?" 

מקרה אחר הכעיס במיוחד את דיירי רחוב עידו הנביא 16: בוקר אחד הגיע אליהם מכתב שבו נאמר להם על ידי העירייה כי אם לא יוחלף השלט של מספר הבניין בשלט חדש ומואר כל דייר יקבל קנס של 500 שקל. "מפירים פה את החוק על בסיס יומי, הפכו את החניה שלנו לבית כנסת, אירועים שלהם מסתיימים לפנות בוקר, רמקולים מופעלים באמצע הלילה. כל זה לא מפריע לעירייה שלא עושה דבר, אבל שלט עם מספר הבניין, זה מה שמציק להם?", תהה השבוע אחד מדיירי הבניין.

מהעירייה נמסר: "אגף אכיפה ושיטור ביצע פעולות אכיפה רבות ברחוב המדובר, יזומות וגם במענה לפניות תושבים. במסגרת פעולות אלו בוצעו פעמיים פעולות לפירוק מאהל שהוקם במקום והוחרם ציוד רב. כמו כן, בוצעו מבצעי ניקיון על ידי אגף תברואה. רוב תלונות הדיירים הכוללות התנכלות כלפיהם, יידוי אבנים על רכבים, פגיעה בצנעת הפרט באמצעות מצלמות וחסימת הרחוב על ידי רכבים - נמצאות בטיפול המשטרה. מדובר בקבוצת חסידים ובני משפחותיהם שלא בוחלים בשום אמצעי ואינם חוששים להתעמת תדיר עם גורמי אכיפה. רק בחודש האחרון דווח על מעצרם של קבוצת נערים מהחסידות, שנעצרו בחשד להתפרעות והשלכת אבנים על רכבים, כאשר באחד מהאירועים אף  גרמו לפציעתם של אזרחים תמימים".

"להפסיק את העינוי שעוברים התושבים"

מי שמעורבת בפרשה היא ח"כ מיכל בירן (העבודה), שקיבלה פניות מתושבים ופנתה השבוע לראש העירייה משה ליאון ולשר לבטחון פנים גלעד ארדן. "כירושלמית, אני מקבלת פניות ציבור רבות בסוגיות הקשורות לעיר, ואיני זוכרת פנייה כה חריגה כמו זו", אומרת בירן. "המשטרה והעירייה מגלות אוזלת יד חמורה בכל הטיפול בנושא. לא יעלה על הדעת שקומץ של חסידים קיצונים יכתיבו את התנאים שבהם עשרות תושבי רחוב יחיו ויטילו אימה על כל מי שעובר ברחוב".

ח"כ מיכל בירן. צילום: אוהד צויגנברג

בירן הוסיפה כי "חסידי הרב ברלנד ידועים כאנשים קיצונים שאינם מהססים לעבור על החוק ויש לנקוט יד קשה כלפיהם. אסור להפקיר את ירושלים בידי אלו שמבקשים להרע לתושביה, אנשים ששלטון החוק מהם והלאה. שלחתי מכתבים חריפים לראש העירייה ואל השר לבטחון פנים בבקשה להתערבות מיידית על מנת להפסיק את העינוי שעוברים התושבים".

בסביבת הרב ברלנד לא מתנצלים: "מי שלא טוב לו - מוזמן לקום ולעזוב"

בקהילתו של הרב אליעזר ברלנד מציגים תמונה שונה לחלוטין. "הטענות הללו ממוחזרות פעם אחר פעם. 98 אחוז מהתושבים פה הם חסידיו של הרב והם חלק מהקהילה פה, ומטבע הדברים הם מתפללים בבית הכנסת המדובר שהוא המבנה היחיד שיש לנו", אומר אחד ממקורביו. "מדובר בקהילה של אלף משפחות שאין לה שום הקצאה למקום תפילה, ולכן לא היתה לנו ברירה אלא להתפלל כאן ולהשתמש לפעמים ברחבה. גם לנו זה לא נוח. אנחנו מאוד מקווים שהעירייה תעשה הכול כדי למצוא לנו שטח. כרגע זה השטח היחיד והשכנים נתנו את הסכמתם לקיום התפילה במקום. אלו שמתלוננים הם חלק קטן ושולי, רוב הדיירים משלנו".

עוד מוסיף המקורב כי "במשך השבוע החניון פעיל כרגיל. מיד אחרי התפילות המחיצות מקופלות ומוזזות מהמתחם ואנחנו מתאמצים לשמור על הסדר ככל שניתן. אם אני הייתי חסיד ברסלב שגר ברחוב של חסידי סאטמר והם היו עורכים אירוע מתחת לבית שלי, אני מניח שלא היה לי נוח אז פשוט הייתי עובר משם. אותו הדבר פה - זאת הקהילה ואלו אירועים קהילתיים. רוב התושבים הם משלנו והם מסכימים לכל מה שנעשה. מי שלא טוב לו - מוזמן לקום ולעזוב".

לדברי מקורבו של ברלנד, דיירת המקום שהתלוננה כי ספגה הערות פוגעניות בגלל שלבשה חצאית קצרה אשמה במה שאירע לה. "תיכנס לכל שכונה חרדית, לכל מקום שבו יש חיי קהילה חרדיים, היא היתה סופגת הערות דומות", הוא אומר. "אני לא אומר שזה בסדר להציק לה, אבל מדובר באירוע נקודתי שטופל על ידינו בחומרה ואותו אחד ננזף, רק שאותה אחת גרה בשכונה חרדית אז היא צריכה לכבד את כללי המקום".

על התיעוד שבו נראים תלמידיו של ברלנד ישנים בתוך בנייני מגורים ומחוץ להם, אומר המקורב כי "באותה מידה זה לא נורמלי שאף אחד לא דאג לנו עד היום למבנה ראוי. התמונות הללו הן ממועדים שבהם התפילות התארכו עד שעות בלתי סבירות, אז אנשים תפסו תנומה, מה קרה? אם יש להם כל כך הרבה תלונות אז למה הם בוחרים להישאר לגור פה? אני לא מכיר את פרטי המקרה של המצלמה שהופנתה לתוך דירת מגורים, אבל יכול להיות שמישהו צילם וזה הפריע. כיום, בכל אופן, אין מצלמות".