קופצים למעיין | צילום: אלכס קולומויסקי

חשש בקרב תושבי הכפר וולג'ה כי פתיחת אתר עין חניה, הכרוכה בהעתקת המחסום הנמצא באזור עין יעל, תנתק אותם מאדמותיהם החקלאיות. "זה הזהות שלנו. אם יזיזו את המחסום - איך נגיע אליהן?", הם שואלים.

עין חניה הוא שמורת טבע היסטורית ובה בריכות, מעיין ומרחב פסטורלי שבעבר היה פתוח עד שנסגר בשנים האחרונות לטובת עבודות פיתוח ושיפוצים שנערכו בו. השיפוצים בגן הלאומי אמנם הסתיימו בתחילת השנה שעברה ולמרות זאת שערי האתר נותרו נעולים, מה שעורר ביקורת ופניה לרשויות בדרישה לפתוח אותו מחדש.

אתר עין חניה מנוהל על ידי רשות הטבע והגנים בסיוע תקציבי של הרשות לפיתוח ירושלים. כדי לפתוח את השמורה לקהל הרחב הוחלט, לפי הנחיית גופי הביטחון בישראל, כי יש להעתיק את המחסום ממיקומו הנוכחי באזור עין יעל לכיוון הגדה באופן שיימצא סמוך יותר לגדר ההפרדה.

אנשי וולג'ה במטע הזיתים | צילום: פרטי

המשרד לענייני ירושלים מימן את פרויקט הפיתוח של עין חניה בעלות של 12 מיליון שקלים ובמשרד הקצו באופן חריג 6 מיליון שקלים נוספים לטובת הזזת המחסום. העבודות החלו, אך דרישות נוספות שהעלו גופי הביטחון גרמו לייקור משמעותי של עלות הפרויקט. לפי רשות הטבע והגנים, "נכון לעתה, קיים עדיין פער תקציבי של מיליוני שקלים בין הסכום שהוקצב להעתקת המחסום לבין הסכום הנדרש בפועל, בהתאם להנחיות הביטחוניות. ברגע שיימצא התקציב מצד הגופים המממנים והמחסום יועתק בפועל על ידי גופי הביטחון האחראים לכך".

מי שלא אהבו את הסחבת בפתיחתו של המקום הם תושבים רבים בעיר, שפתחו בעצומה בנושא, עליה פורסם במיינט ירושלים.

מנגד, כך מסתבר, עומדים תושבי הכפר וולג'ה שהביעו דאגה מהכוונה להזיז את המחסום וטענו כי המהלך יצמצם משמעותית את יכולתם לעבד את אדמותיהם החקלאיות הנמצאות באזור.

"אנחנו מדברים על אדמות שהסבים שלי עיבדו ואשר שייכות למשפחות שלנו", אומר אבארהים עוודאלה, תושב וולג'ה. "ממילא כיום יש לנו קשיים להגיע לאדמות האלה, אז אם יזיזו את המחסום עמוק יותר לכיוון הגדה אנחנו לא נצליח להגיע לעבד את השטחים החקלאים שלנו ותהיה בעיה. יש לנו זכות להיכנס אליהן בלי לעבור מחסומים. האדמות זה חלק מהזהות שלנו. אנחנו בהחלט מודאגים אם יפתחו את עין חניה באופן הזה".

המעיין הסגור עין חניה. צילום: בועז הלה

לדברי אביב טטרסקי, חוקר בעמותת 'עיר עמים', "המצב כיום מתפקד טוב ובמקום לאפשר לזה להימשך, רוצים להזיז את המחסום ובכסות של ארכיאולוגיה וטבע עושים פה נישול אנשים מאדמות של 1,200 דונם. הבניה של הגדר שהחלה ב־2010 וההכרזה על השטח הזה כגן לאומי יצרו מצב שמנתק את הפלסטינים מהשטחים האלה.

"הרעיון הוא שאנחנו נבלה ונעשה פיקניקים על הטרסות שהבעלים שלהן כלואים במעלה ההר", סיכם טטרסקי.

השבוע, במשך שלושה ימים נפתח המעיין בחול המועד לטובת התושבים כאשר במקום נכחו כוחות ביטחון. הדבר התאפשר בזכות רשות הטבע והגנים, עיריית ירושלים, המשרד לירושלים ומורשת, הרשות לפיתוח ירושלים.

בכפר וולג'ה קיבלו בהפתעה את ההודעה בישראל לפתוח את האתר. "הממשלה שלכם רוצה לפייס ולרצות את כל הגורמים שהפעילו עליה לחץ לפתוח את הגן כולל המתנחלים שרצו לראות בחג את המקום פתוח", אמר אבראהים עוודאללה, תושב הכפר וולג'ה.

"לא ברור האם הגן יהיה פתוח גם לפלסטינים בתאריכים האלה או שהכוונה שהוא יהיה פתוח רק ליהודים. אנחנו ננסה גם להיכנס אליו ואני מקווה שלא יוציאו אותנו", הוסיף.