קניון עטרות. הדמיה: 3d vision; אדריכל: חן אדריכלים

רגע לפני שהוא נפרד לתמיד ממועצת העיר ומהפעילות הפוליטית בסיעתו של ראש העירייה ניר ברקת, רמי לוי מתפנה לכבוש את היעד הבא: קניון פלסטיני־ישראלי ראשון. המקום נמצא בעטרות, מרחק מטרים ספורים מגדר ההפרדה, וכבר הגיע לתפוסה מלאה הכוללת עשרות זכיינים מהמגזר הערבי ומותגים ורשתות שמגיעים היישר מרמאללה. ימים יגידו אם מדובר במופת חדש של דו־קיום או שמא פיל לבן. בכל אופן לוי, הידוע בחושיו המסחריים החדים, השקיע עד כה במיזם כ־200 מיליון שקל.

היעד הבא של לוי הוא להפוך את עטרות מאזור תעשייה מוזנח בשולי ירושלים על גבול רמאללה לתלפיות הבאה, ובתוך כך להביא את בשורת הקניונים הגדולים לתושבי צפון העיר היהודים והערבים גם יחד בנווה יעקב, פסגת זאב, בית חנינא ושועפאט.

בצפון העיר חיים כיום כ־230 אלף תושבים בעלי תעודות זהות כחולות, שאין להם קניון ראוי לבלות ולקנות בו. הממוצע הארצי עומד כיום על 1 מ"ר מסחרי לנפש, אך בצפון ירושלים יש מ"ר אחד לכל 17 נפשות. כך שלפחות מבחינה סטטיסטית יש כאן פוטנציאל מבטיח. מנגד קיימים סימני שאלה ואי־ודאות לא מבוטלת בנושאים רבים, ובהם סכנת הפיגועים ודרישות האבטחה החמורות באזור, הנגישות המוגבלת מאוד של האזור לתחבורה הציבורית, וכמובן הצורך לשנות הרגלי צריכה מושרשים של קהילות שונות מאוד באופיין ובדרישותיהן.

הרפתקה חדשה

ברשימת הרשתות שנכנסו עם לוי להרפתקה החדשה נמצאות סופר פארם, פרטנר, גולף אנד קו וגם קפה נאמן, קרייזי ליין ומחסני חשמל. לוי עצמו פותח במקום את העוגן המרכזי – מרכול ענק של רשת 'רמי לוי שיווק השיקמה' בשטח עצום של 4,800 מ"ר, עם מסועים שיוליכו את העגלות שלכם היישר למכונית. עוד בעוגנים חצי קומה (כ־2,300 מ"ר) ששכרה רשת המשביר לכלבו שלה. בהמשך תוכשר קומת מסחר נוספת בשטח של 1,500 מ"ר שתיועד בעיקר לבילוי ולמסעדות, עם ג'ימבורי ענק ואולי גם אולם באולינג.

הקניון יזכה לשיווק ופרסום ניכרים במגזר הערבי. בהתאם לכך תורגש בו היטב גם אווירת החגים הנוצריים והמוסלמיים, אבל כמו בכל מיזם מסחרי של לוי החנויות יהיו סגורות בשבתות ובחגי ישראל וגם יוקם בו בית כנסת.

מה בנוגע לביטחון? לדברי לוי, הוא מאמין בדו־קיום: "עטרות היא חלק בלתי נפרד מהעיר ורמת הביטחון כאן היא כמו בכל מקום אחר בעיר. מעבר לכך הקניון החדש עומד בכל דרישות הביטחון של משטרת ישראל".

עדיין מדובר באזור תעשייה לא אטרקטיבי שפוקדים אותו בעיקר עובדי המפעלים.
"כשנכנסתי לתלפיות לפני 25 שנה היו סוגרים שם הכול בחמש אחר הצהריים. ו־90 אחוז היה שם תעשייה ומוסכים. הנושא המסחרי לא היה מפותח כמו היום. זהו בדיוק המצב היום בעטרות. נפתח כאן עד שעות הערב וגם במוצ"ש ולאט לאט זה יתפוס".

הקניון בעטרות. צילום: יואב דודקביץ'

שנתיים אחרי פתיחת הקניון שלך במבשרת הוא עדיין לא בתפוסה מלאה. נקטתם כאן באסטרטגיה אחרת?
"בצפון ירושלים אין אלטרנטיבה למה שאנחנו מציעים ואין עוד קניונים. במבשרת פתחנו עם 70 אחוזי תפוסה וכיום כבר עלינו ל־80 אחוז עם עלייה מתמדת בפדיון. אבל בעטרות זה סיפור אחר - רמות הביקושים כאן כפולות ממבשרת. עוד לפני הפתיחה כבר יש לנו רשימת המתנה ואנחנו מקדמים מימוש זכויות בנייה לעוד שטחי מסחר בקומה העליונה של הקניון".

מסחר מהמגזר

הקונה היהודי יגלה בקניון גם שמות שמוכרים יותר במגזר הערבי. רשת האקססוריז 'אחלה כמר' מרמאללה, שמחזיקה כיום שמונה סניפים בעיקר בשטחי הרשות הפלסטינית, תפתח כאן את הסניף הראשון שלה שיפנה גם לציבור הצרכנים היהודי. קבוצת פוקס הישראלית, שחתמה על חוזה השכירות לכמה ממותגי הקבוצה בקניון עטרות, החליטה לפני כחודש שמי שיפעיל את החנויות בפועל יהיה הזכיין הערבי שלהם שמפעיל את כל חנויות הקבוצה ביישובים הערביים. גם רשת התכשיטים 'סילברדו', המתמחה בתכשיטי זהב בכעשר חנויות מעבר לקו הירוק, תפתח סניף נוסף בעטרות.

לצד מותגים ורשתות, מנהלת השיווק של המתחם אסנת זגרון, בעלת חברת 'מוריה יל:י נכסים והשקעות בע"מ', איתרה חנויות ותיקות שמדברות לקהל הערבי ודאגה להביא אותן לעטרות. לדוגמה, החנות לבגדי גברים 'ג'ובאני פאולו', שפועלת כבר קרוב לארבעים שנה ברחוב סאלח א־דין במזרח העיר, תפתח לראשונה סניף נוסף בקניון.

 זגרון. צילום: יואב דודקביץ'

"הקניון כאן יהיה שונה", אומרת זגרון. "הקונספט שלנו יהיה לתת ללקוחות משהו איכותי ונגיש עם הרגשה נוחה וביתית ועם שמות ומותגים שמוכרים במגזר. הרבה פלסטינים נוסעים כיום לבלות ולקנות ברמאללה או בקניון מלחה. עכשיו יהיה להם חלופה מינה וקרובה הרבה יותר. יכבדו כאן את כל הדתות ולא יפגעו ברגשות אלה של אלה. לכולם גם היה ידוע מראש ששום עסק לא יפעל בשבת. זה כמובן לא שגרתי למגזר הערבי וגם חלק מהרשתות הארציות שפעילות במגזר התלבטו איך זה יעבוד, אבל עובדה שבסוף אנחנו עומדים עם עודף ביקוש לפני הפתיחה".

שיש בתוך האבק

למרות אזור התעשייה המוזנח, לוי לא חסך וכיסה את רצפת הקניון בשיש לכל אורכו. חניון המתחם כולל 500 מקומות חניה המחולקים לשני מתחמים - חניון מקורה וחניון פתוח, (שניהם כמובן ללא תשלום). שטחי המסחר, שמתפרסים על פני 25 אלף מ"ר, מחולקים לשתי קומות וחצי, עם שטחים ציבוריים נרחבים. בשונה מרוב הקניונים המודרניים, בעטרות לא יהיה מתחם מזון מהיר. במקום זאת המסעדות והמזללות, שיכללו חומוסייה מקומית וחנות שווארמה, יפוזרו בין החנויות המסחריות האחרות.

רמי לוי מאמין בעטרות וכבר רכש באזור קרקעות ושטחים נוספים המיועדים למסחר ותעשייה ומושכרים כיום לשוכרים שונים. מדובר בכ־40 דונם, שאותם הוא מתכנן לפתח בעתיד ולבנות עליהם בהתאם לייעוד הקרקע ולזכויות הבנייה.

רמי לוי בקניון החדש. צילום: יואב דודקביץ'

הקניון בעטרות יהיה השלישי ברשת של לוי, אחרי מבשרת ואריאל. מעבר לכך הוא מחזיק עוד כעשרה מתחמים מסחריים בכל רחבי הארץ, מקרית שמונה ועפולה ועד מישור אדומים וגוש עציון.

אף על פי שעיקר עיסוקו של לוי הוא במסחר ובנדל"ן מסחרי, בעיקר ברשת 'שיווק השקמה' שלו, יש לו גם לא מעט השקעות בנדל"ן למגורים. עכשיו הוא פונה גם לענף המשרדים והמלונאות ומקדם במסגרת זאת הקמת בנייני משרדים חדשים בגבעת שאול בהיקף של 150 אלף מ"ר. במקביל הוא זכה במכרז להקמת אחד מבתי המלון ברכס שעל גבול שכונת ארנונה מול טיילת ארמון הנציב. הוא יקים שם מלון של כ־180 חדרים בשותפות עם איש הנדל"ן אבי מורדוך, בעלי מתחם התחנה הראשונה.