אולם בית המשפט. צילום: יואב דודקביץ'

"
אני זוכר תיק אחד שהיה ממש לא פשוט", פותח עו"ד ודים שוב, הסניגור הציבורי המחוזי, את השיחה. "זה היה פיגוע בציר המתפללים בחברון ב-2003. זמן קצר לאחר מכן הוגש כתב אישום נגד מספר שוטרי מג"ב שזרקו נער ערבי מג'יפ - והנער הזה נהרג. כמובן שאי אפשר להצדיק את המעשה, אבל כמו שאמרתי לבית המשפט - גם את הרוע צריך לדרג ולתת לו מענה שמתאים לנסיבות העניין. הסברנו את הסיטואציה, הבאתי חוות דעת לפיה הלקוח שלי היה בפוסט טראומה אחרי הרג חבריו. מבלי להצדיק את המעשה, כן הבאתי את התמונה המלאה והמורכבת בפני בית המשפט. הוא נתן לו עונש מסוים. לא יכול להגיד שהוא מקל מדי, אבל זה היה עונש סביר". 

כך, כשהוא לא עוצר לרגע, משתף בסיפור אחר סיפור, מתאר עו"ד שוב את הרגעים שממלאים את יומו שלו ושל עמיתיו. ממחסור במענים עבור קטינות וקטינים בהליך הפלילי, דרך סיוע הוליסטי לחשודים, ייצוג דרי רחוב ועד ייצוג אנשים מכל קצוות הקשת הפוליטית והחברתית.

להיות עובד הסנגוריה הציבורית בעיר כמו ירושלים משמעותו להיות מוכן לתת מענה לצרכים של כל המגזרים החיים כאן. "מצד אחד אוהדי בית"ר או נערי גבעות, מצד שני עבירות טרור ממזרח העיר", אומר עו"ד שוב. "לכל המגוון הזה צריך לתת מענה באמצעות סנגורים מתאימים. יש לנו למשל סנגורים שמתמחים בסוגים שונים של עבירות על רקע אידיאולוגי". 

היו ניגודים שאתה זוכר במיוחד?
"
אפשר למצוא פה סנגור ערבי שמייצג אוהדי בית"ר וסנגור יהודי שמייצג בעבירות טרור נערים ערבים. זה מה שמאפיין את הסנגוריה. למרות ההבדלים האידיאולוגים - בין העבירות, בין אנשים - כולנו עובדים למען מטרה אחת

"אני יכול לטפל באותו יום בשני תיקים שהם ממש שמיים וארץ, תיק אחד של חשוד ערבי בסיוע לעידוד פיגוע, ומהצד שני תיק חתונת השנאה שאנחנו מייצגים בו. כל תיק כזה מקבל מענה מקצועי".

הטענות: לקח חלק ברצח עם

דקות ספורות לתוך הראיון ועו"ד שוב, באגביות גמורה, מספר על סוגי התיקים בהם ייצג עד עתה לקוחות. "מהתיקים הכי מורכבים של רצח ורצח עם ועד לתיקים הכי פשוטים של תכנון ובנייה", הוא אומר.

עו"ד שוב. צילום: יואב דודקביץ'

רצח עם
"
כן. בשנת 2011 ביקשה מדינת בוסניה את הסגרתו של אלכסנדר צבטקוביץ, אזרח ישראלי, בטענה כי היה מעורב בעבירת רצח עם. על פי בקשת ההסגרה, בשנת 2005 שירת צבטקוביץ בצבא הסרבי ובמסגרת זו נטל חלק פעיל, כך לטענתם, בפעולת טבח שביצעה אחת מיחידת הצבא בכ-1,000 אזרחים בוסנים, רובם כפותים, מכוסי עיניים ובלבוש אזרחי".

עו"ד שוב ממשיך בסיפור. "בהמשך הוא עלה ארצה ויום בהיר אחד הוא נעצר", הוא משחזר. "באתי לבקר אותו ופגשתי אדם במצב קשה מאוד. פתאום כל עולמו נהרס, פתאום בכל רחבי העולם היו כתבות עליו".

החשדות נגד צבקטוביץ היו חמורים ובוודאי לא פשוטים לאוזן הישראלית. "התיק שהוגש נגדו מזכיר לנו את תקופת השואה", מספר עו"ד שוב. "כל החומרים תיארו כיצד החשודים היו מובילים אנשים לבורות ויורים בהם. הוא הואשם בזה שהוא ועוד שמונה חיילים הוציאו להורג תוך יום אחד כאלף אנשים. הוא כל הזמן אמר – אני לא קשור לזה, זאת טעות. האמנתי לו. אספנו מסמכים והסברנו שיש בעיה עם עדים שמפלילים אותו. הוא גם מיד סיפר שיש לו טענת אליבי – אדם שראה אותו באותו יום במקום אחר. יצרנו קשר מיידי עם המשפחה שלו, שתשלח עורך דין מקומי שיצלם את אותו אדם, כדי שהוא יוכל ביום מן הימים, אם צבטקוביץ יוסגר, לתת עדות לטובתו".

הליך ההסגרה התחיל בשנת 2011 וצבטקוביץ הוסגר בשנת 2013. כשנתיים מאוחר יותר, למרות האישומים החמורים שהוגשו נגדו, הוא זוכה מחוסר ראיות, לאחר שבית המשפט קבע כי לא ניתן להסתמך על עדותו של עד התביעה המרכזי בתיק

בין היתר הוצגה במשפט עדותו המוקלטת של מי שאישר את האליבי אותו מסר צבטקוביץ לסנגוריה, עוד בעת הליך ההסגרה שלו בארץ. "היינו בקשר עם צוות הסנגוריה בבוסניה, זה היה ממש צוות הגנה בין לאומי. אנחנו שלחנו להם את הרעיונות שלנו וכמובן את העדות לפיה הוא היה במקום אחר בזמן האירוע". 

הבעיה: מחסור במוסדות שיקום

הסנגוריה הציבורית נתקלת בלא מעט בעיות. אחת מהן, כך מספר עו"ד שוב, היא מחסור במסגרות רווחה המיועדות לקטינות ולקטינים שמוצאים עצמם מתמודדים עם ההליך הפלילי. "יש מחסור גדול במוסדות שיקום לנוער", הוא אומר. "אנחנו זועקים את הזעקה הזאת כל הזמן, בכל התיקים. יש היום המון מעצרים בהם המשטרה אומרת – הנערה לא צריכה להיות במעצר, אבל אין לנו פתרון אחר. אין לנו שום מקום. אין פתרון ברווחה וקורה שלילה או שני לילות הקטינים והקטינות האלה נמצאים במעצר ולא תמיד בגלל שהם צריכים להיות במעצר".

בעיה נקודתית בירושלים בתחום נובעת ממעון 'מסילה' – הפועל במושב אורה ומיועד לנערות בסיכון. "אנחנו מטפלים בהמון תיקים של נערות ממסילה. אלה נערות שהלב נקרע כשאתה רואה מה קורה שם, באיזה מצב הן נמצאות. תיק שלהן הוא באמת קצה הקרחון של כל הבעיות האישיות הקשורות אליהן".

מעון מסילה מיועד לנערות בקצה הרצף הטיפולי – הפתרון האחרון שהרווחה יכולה להציע לנערות בסיכון. אך מה קורה כשאחת הנערות השוהות בו מוצאת עצמה מתמודדת עם ההליך הפלילי? "ברגע שנערה בורחת ממסילה, פותחים תיק של הפרת הוראה חוקית. הרבה פעמים כאקט של ייאוש הן מציתות דברים בחדרים שלהן - וזאת כבר עבירת הצתה שמגיעה למחוזי. זאת תופעה מאוד נפוצה. בשטח רואים שהרבה נערות בורחות משם, או משדרות מצוקה. אנחנו מנסים לפתור את הבעיות. יצא לי להיות באחד הדיונים בעליון כששלוש שופטות כמעט בכו כשהן שמעו את הסיפור של אחת הנערות. כולם ניסו למצוא פתרון, אבל זה לא פשוט. אלה נערות שמתמודדות עם כל כך הרבה קשיים, ללא תמיכה משפחתית".

כשתיק כזה מגיע לעליון – הביקורת שם לא מגיעה לפתחה של הרווחה?
"
היינו שמחים אם האמירות של בית המשפט העליון בכיוון הזה יהיו יותר נחרצות. יכול להיות שזה היה מחלחל. העליון מאוד זהיר בביקורת שלו על הרווחה ובקריאה שלו ליצירת פתרונות טיפוליים. היינו שמחים שהקריאה של מוסד משפטי זה תהיה יותר חד משמעית".

להפסיק את האלימות

יש תופעה שהיית רוצה לצמצם?
"
אלימות שוטרים והגשת כתבי אישום נגד אזרחים שנלווית אליה. אנחנו מגלים אלימות כזו אחרי שמוגשים כתבי אישום נגד אזרחים על תקיפות שוטרים. בחלק לא קטן מהמקרים מתברר שמי שתקף זה למעשה השוטר. בחלק מהמקרים התלונות של האזרח לא מטופלות וכמו בעולם הקפקאי הוא מוצא את עצמו מואשם במשהו כדי שניתן יהיה לחפות על האלימות המשטרתית. זאת תופעה קיימת. הגשנו תלונות למח"ש ואנחנו ממשיכים להיאבק בתופעה. אנחנו מבינים גם שהמשטרה פועלת בתנאים מאוד קשים, ושיש מקרים בהם צריך להפעיל כוח. אנחנו גם מייצגים את השוטרים לא פעם, כאלה שמואשמים בעבירות אלימות".

בהיבט הזה, עו"ד שוב מציין נקודה מעניינת. "שוטרי מג"ב נופלים לא פעם בין הכיסאות", הוא אומר. "הם לא זכאים לא לייצוג המשפטי ששוטרים זכאים לו ולא לייצוג על ידי הסנגוריה הצבאית. אנחנו מייצגים אותם ורואים שהם נמצאים בחוד החנית ונלחמים עבור בטחון הציבור מדי יום ביומו. הם נמצאים בחיכוך ומוגשים נגדם כתבי אישום. יש תיקים קשים. לא פשוטים, ואנחנו כן מנסים להביא את מורכבות התמונה". 

לסיום, קשה לייצג אנשים שנחשדים בעבירות החמורות ביותר
"
צריך להפריד בין מעשה שמיוחס לבן אדם לבין ההגנה המשפטית שלו. חברה דמוקרטית יודעת שאי אפשר לנהל משפט צדק בלי סנגור, גם בעבירות הכי חמורות. הנחת היסוד היא שמערכת אכיפת החוק לבד לא יכולה להגיע לחקר האמת. תמיד צריך להיות סנגור שיוכל לאזן את התמונה, להציג את הגרסה של הלקוח ולאפשר לבית המשפט לקבל החלטה נכונה. זה מה שאנחנו עושים בסנגוריה הציבורית. הלקוחות שלנו מואשמים בעבירות הכי קשות - עבירות מין, עבירות טרור. תמיד מערכת אכיפת החוק חושבת שהיא כבר הגיעה למיצוי התיק - ואז מופיע הסנגור ומשנה את כל העניין.

"הוא משנה את המבט על הבן אדם, הוא מביא עובדות חדשות, הוא מצליח להסביר שעדי התביעה לא תמיד דוברי אמת, שמומחי התביעה לא תמיד מדייקים. בהרבה תיקים הסנגור מצליח לגרום לבית המשפט להבין שהתמונה היא הרבה יותר מורכבת".


"נדבקתי בתחושת השליחות"

כבר שנה שעו"ד ודים שוב עומד בראש הסנגוריה הציבורית בירושלים. שוב, תושב ירושלים בן 45, נשוי ואב לחמישה, החל את דרכו בסנגוריה הציבורית עוד בשלב ההתמחות שלו. "התמחתי כאן בשנת 1998", הוא נזכר. "הייתי עתודאי, לכן אחרי ההתמחות התגייסתי כחוקר מצ"ח. יום אחרי שסיימתי את תהליך השחרור בבקו"ם - התייצבתי בסנגוריה הציבורית".

דרכו של עו"ד שוב מפתיעה במיוחד בהתחשב בעובדה שהיטמעות זו בסנגוריה הציבורית התרחשה שנים מועטות בלבד לאחר שעלה ארצה בגפו. "נולדתי במינסק, בלארוס. עליתי ארצה לגמרי לבד בגיל 19. למדתי עברית תוך כדי לימודי משפטים באוניברסיטה העברית. הספר הראשון שקראתי בעברית מההתחלה עד הסוף היה ספר דיני חוזים".

למה דווקא הסנגוריה הציבורית?
"זה התחיל מהרגע בו ראיתי בהתמחות לאן הגעתי. הסנגוריה הציבורית רק הוקמה אז בירושלים. הייתי אחד המתמחים הראשונים, במה שהיה ב-1998 משרד בהקמה. זה היה מפעל של אנשים עם תחושת שליחות ונדבקתי באותה תחושה. נדבקתי בדנ"א של הסנגוריה, ואמרתי – אין מקום אחר שאני יכול להגיע אליו. ברגע שסיימתי את שרשרת השחרור שלי בבקו"ם, התייצבתי במשרדי הסנגוריה. התחלתי לפני עשרים שנים כסנגור מן המניין - והיום אני סנגור מחוזי".

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "על מנת שלא להטעות את ציבור הקוראים, ראוי שנעמיד את הדברים על דיוקם

"לגבי הטענה על הגשת כתבי האישום נגד חשודים בתקיפת שוטרים, לא ברור לנו באילו נתונים נתמכות הטענות בכתבה, אולם נדגיש כי ככול שעולות בחקירתו של חשוד טענות הנוגעות לאלימות שהופעלה נגדו, משטרת ישראל מעבירה את חומר החקירה מיוזמתה לבחינתה של המחלקה לחקירות שוטרים".