המנהרה העצומה מתחת להר המנוחות. צילום: חברה קדישא 'קהילת ירושלים'

כמעט ארבע שנים המתין מנכ"ל חברה קדישא של קהילת ירושלים, חנניה שחור, לרגע שבו יוכל להיכנס למנהרות הקבורה בגבעת שאול ולראות שם מוצר מוגמר. לפני שבועות ספורים חזון המנהרות שלו קרם עור וגידים ונכרו מקומות הקבורה הראשונים. "אומנם עלינו לעשות השלמות אחרונות במקום, אבל אין דבר משמח יותר מלראות את החזון שלך מתממש", הוא מסביר. "הצלחנו להקים פרויקט שפותר את מצוקת הקבורה בירושלים, וזאת בלי לגזול שקל מקופת המדינה".

במשך חודשים ארוכים הוא עמל על אחת היוזמות היותר מרשימות בירושלים. "אף על פי שיש נטייה להשמיץ את שירותי הדת, אנחנו בכל רגע נתון חושבים כיצד לייעל את שירותי הקבורה בישראל. הפרויקט הזה מגיע מתוך רצון אמיתי להותיר חותם שישמש השראה לדורות הבאים ויספק שירותי קבורה לכל אזרח בישראל", הוא קובע. המנהרות, אגב, יכילו כ־25 אלף מקומות קבורה.

"הפכנו ליזמי נדל"ן בעל כורחנו"

בשבוע שעבר משפחתו של הרב יחיאל אקשטיין ז"ל, מייסד הקרן לידידות, ביקשה לקבור אותו באחד הקברים של קהילת ירושלים בגבעת שאול. לאחר שהובהר לה כי הקברים הפנויים היחידים מצויים בכוכים, בזוגות או בקומות, היא נאלצה לוותר על הרצון לקבור את אבי המשפחה בעיר. "אני מבין שבשל מעמדו היה חשוב לה שהוא ייקבר בקבר רגיל, אבל לא היתה לנו ברירה. לצערנו, המשפחה נאלצה לקבור אותו בבית שמש", מסביר שחור.

המנהרה העצומה מתחת להר המנוחות. צילום: חברה קדישא 'קהילת ירושלים'

כבר שני עשורים ששחור הוא גדול הנלחמים במצוקת הקבורה בירושלים. שיעורי התמותה בעיר לא הותירו לו ברירה. כבן לדור שמיני של קברנים בירושלים, הוא הבחין כיצד אוזלים לירושלמים המקומות שבהם הם יכולים לקבור את אהוביהם. "לפני שני עשורים הבנו שאנחנו צריכים להתחיל לחסוך בבניית קברים. ניסינו למצוא את כל שיטות הקבורה שעושות זאת: בזוגות, בכוכים, בקלקר, ובשנים האחרונות יש לנו קומות של קברים. כך שאנחנו משתמשים בכל דונם באופן המיטבי, אבל החיסכון הזה קונה לנו זמן קצר".    

'קהילת ירושלים' היא החברה קדישא הגדולה בעיר. היא קוברת כמעט 50 אחוז מהנקברים בגבעת שאול. "אנחנו קוברים כ־1,800 אנשים מדי שנה. מטבע הדברים יש לנו הרבה יותר משאבים ליזום תוכניות גדולות מאשר לחברות האחרות, בעיקר הודות לנקברים מחו"ל, שמכניסים לנו כסף רב".

לאורך השנים נהנו חברות הקדישא מיחסי ציבור גרועים בדיוק כמו שאר שירותי הדת במדינה. לא פעם האשימו משפחות אבלות את החברות בסחטנות, דווקא ברגע הכואב שבו הם מעכלים את מות קרוביהם. כאן המקום לציין כי החוק מפריד בין מצב שבו אדם רוכש חלקת קבר לפני מותו, וזכאי לקבורה במחיר מסובסד של 14,240 שקל, למצב שבו הוא איננו רוכש חלקה בעודו בחיים ומשאיר את המלאכה לשאריו. אז מדובר בשוק פרוץ. "במצב כזה אנחנו גובים כסף על פי המצב בשטח", מסביר שחור. "זה לא נעים, אבל אין לנו ברירה. מזה אנחנו מתפעלים את בית הקברות".

בעיניו חברות הקדישא אינן אשמות במצב הזה. "המדינה הפכה אותנו לקבלני נדל"ן וליזמים בעל כורחנו - ואז מתלוננת שיצא לנו שם רע

המנהרה העצומה מתחת להר המנוחות. צילום: חברה קדישא 'קהילת ירושלים'

"אני רוצה לעסוק במקצוע שלי, שהוא סידורי קבורה. מבחינתי, הייתי רוצה שמדינת ישראל תעסוק בכל הנושאים הכספיים. הרי אין לנו שום רווח מהעיסוק בנושא. כל שקל שאנחנו מרוויחים אנחנו משקיעים בחזרה בבנייה ובטיפוח". 

ומה עם המקרים שבהם החברת קדישא שברשותו התנהגה שלא כראוי? שחור איננו מתכוון להתנצל. "מדובר במקרים ספורים בשנה. מדובר בתופעה נדירה. אני יכול להבין את הכאב של אנשים. הם פוגשים אנשים שמדברים איתם על כסף ברגעים הקשים בחייהם, אבל מכאן ועד להפוך את כולנו לרודפי בצע הדרך עוד ארוכה".

"מנהרות לא רק בכותל ובכביש"

"לפני שנים ספורות הבנתי שהעתיד נמצא בקבורה תת־קרקעית. הפתרונות האחרים מספקים קבורה לזמן קצר, והבנו שהפתרון האמיתי חייב להגיע ממקום אחר", מסביר שחור. "זה קרה בימים שבהם החלו להשתמש במנהרות לצורכי תחבורה ולצורכי אבטחה, ולפתע הבנו שאנחנו יכולים להשתמש במנהרות גם לצורכי קבורה. יצרנו קשר עם חברת רולצור, ומשם נוצר שיתוף פעולה רעיוני ומעשי".

הרעיון זכה להרמת גבה מצד כל הגורמים הרלוונטיים במדינה, אבל גם הם הודו שאין עוד פתרון שיכול לפתור את מצוקת הקבורה באופן כה נרחב. "אנשים לא הבינו מאיפה אנחנו מגיעים עם הרעיון הזה. הם ביקשו אישורים שקשורים לחלקות הקבר הישנות ולא לקבורות במנהרות. מצד שני, דווקא בשל החידוש אנחנו מקפידים שהכול ייעשה ברמה הגבוהה ביותר".

לאחר שהרשויות וידאו ש'קהילת ירושלים' עומדת בכל תנאי הבטיחות הגיעו הקשיים הטכניים. להבדיל ממכונות קידוח אחרות שעובדות בקו ישר, המכונה שפועלת בגבעת שאול מסוגלת לנוע על פי צורכי הקבורה. מדובר במאות מטרים של מנהרה, כאשר בכל מפלס שלוש קומות קבורה ומעליות מקשרות בין קומה לקומה. "צריך להבין שזו מכונת קידוח שנבנתה במיוחד בעבור הפרויקט הזה", הוא מתגאה.

'מנהרות עולם' 

בכניסה למנהרות התת־קרקעיות מתנוסס שלט ענק. "מנהרות לקבורה. מחזירים עטרה ליושנה". מאז הוחלף שם הפרויקט ל'מנהרות עולם'. "בחרנו את השם בקפידה ולאחר שהוצעו לנו שמות רבים. במילה 'עולם' יש אזכור של הביטוי 'עלמין', אבל היא גם רומזת לכך שמדובר במנהרות שישרדו עד עולם עם הנפטרים בתוכן", הוא מתפלפל.

רגע לפני הכניסה למנהרה אנחנו מתעטפים באפוד זוהר וחובשים קסדה. הכניסה מהפנטת. המרחב אינסופי. הגלילים שבהם יהיו הקברים כבר ספונים במקומם. מכונות הקידוח עובדות ללא הרף. גם התאורה כבר מעסיקה את אנשי קהילת ירושלים. "אנחנו רוצים שתהיה כאן תאורה חכמה, כזאת שמצד אחד תמשוך את האנשים לקבור את מתיהם במנהרות אך מצד שני תחסוך עלויות ותפעל רק כאשר יש אנשים באזור".

 צילום: חברה קדישא 'קהילת ירושלים'

בעבור אנשים שגדלו באווירה שבה הקבורה היא סמל הספונטניות, החשיבה על כל פרט בבית הקברות נראית כמעט בלתי נתפסת. המפרט הטכני איננו נופל מזה של מבנה מפואר אחר במדינה. המנהרות צפויות לכלול שלוש קומות והתזוזה ביניהן צפויה להיות באמצעות מעליות מהירות כמו בנתב"ג. בנוסף, גלאי תחלופת האוויר צפויים לפעול רק כשיחושו שיש אנשים באזור, פתחי המילוט והשליטה בטיפות המטפטפות מהקיר מייצרים תחושה של מבנה משוכלל. "חשוב להדגיש שיהיו קברים לאורך כל השטח ואילו ההליכה תהיה בצדדים, באופן שהולם את כללי הנגישות", מסביר שחור.

בחודשים האחרונים זכה פרויקט המנהרות במקום השני בפרס יוקרתי בפריז, על תכליות מקוריות למנהרות תת־קרקעיות. "זו תחרות עולמית שהתרשמה מאוד מהתכלית המקורית שלנו. מצד שני, אני יכול להעיד שכבר יש מדינות אחרות ברחבי העולם שהחליטו לאמץ את הקבורה במנהרות", הוא מספר. "אומנם אצלנו המנהרות ייפתחו לחלוטין רק בעוד שנים ספורות, אבל כבר בקרוב יהיו בישראל אנשים ראשונים שקבורים במנהרה".

החיצוניות של מעטפת הקברים צפויה להיות מרהיבה, ויש שיאמרו מרהיבה מדי. שלושה כדורי תאורה יעטרו את המנהרות ויוסיפו לכבוד המקום. כמו כן יש חדר VIP, שמיועד למשפחה שתרצה לקנות 32 קברים סמוכים. "מדובר בכדורים שיצר בעבורנו מעצב מגרמניה שהרצה בבצלאל. אנחנו מחכים לאישור סופי של אנשי הבטיחות. כל יופי שבעולם איננו שווה שנסכן את האנשים שמגיעים למנהרות", קובע שחור.

בחזרה לימי בית שני

אם הכול יתרחש כמתוכנן, בתוך חודשים ספורים כבר יתקיים טקס הקבורה הראשון ב'מנהרות עולם'. "אנחנו ניצור בידוד מוחלט בין הקבורה ובין העבודות. אין שום כוונה לעצור את העבודות, אך מצד שני לא נפגע בשום טקס קבורה ונוודא שהאבלים לא ישמעו או ייחשפו לעבודות הבנייה במקום", קובע שחור

כעת, התפקיד של שחור הוא בעיקר לשכנע את הישראלים כי אין כל פסול בקבורה במנהרות וכי הן מחזירות אותנו לערי המתים מן העבר היהודי והעולמי. "אנחנו יודעים שיש אוכלוסייה שתחשוש להיקבר במנהרות ותירתע מהשינוי הלא מוכר. יש כאלה שסבורים שמדובר בשיטה חדשנית שפוגעת במסורת אבותיהם או בהלכה. זו הסיבה שבקומת הכניסה נציג תערוכה של מנהרות קבורה מימי בית שני, שתוכיח שלא רק שמנהרות הקבורה היו נפוצות כאן מאז ומעולם אלא שהן היחידות ששרדו לאורך זמן".

הדמיית המראה הסופי. כדורי תאורה מיוחדים. הדמיה: באדיבות חברה קדישא 'קהילת ירושלים'

מנהרות הקבורה, שעלותן נאמדת ב־200 מיליון שקל, יספקו פתרונות למשך עשור וחצי, אך רק ל'קהילת ירושלים'. 

שאר חברות הקדישא אינן יכולות להרשות לעצמן להשקיע סכום כזה בבניית מנהרות וייאלצו להתמודד בעצמן עם בעיית הקבורה. פרט לסימפטיה, לשחור אין פתרונות להציע להן. "הן ייאלצו לשלם כסף רב יותר כדי לממש את הפרויקט", הוא מסביר. "לאורך כל השנים האחרונות הקפדנו שלא לשתף פעולה מבחינה כספית עם חברות קדישא אחרות, ולא נעשה כן גם הפעם", הוא מבהיר.

שחור מודע לכך שגם מנהרות הקבורה פותרות את הבעיה רק באופן זמני. "ברור לי שבעוד 15 שנה אנחנו נתייצב בפני בעיה נוספת, ואז נצטרך למצוא יעד אחר לקבור בו את מתינו וכנראה לצאת מגבעת שאול", הוא מדגיש. "הנחמה שלי היא שעד אז אני כבר לא אהיה ב'קהילת ירושלים' כדי לפתור את הבעיה הזו".