ברקוביץ' וליאון. שוב ראש בראש. צילום: יואב דודקביץ'

1. תשכחו מחגיגה. ישיבת המועצה הראשונה היא תמיד חגיגית ומרגשת. השנה קיוויתי שהיא תהיה גם מכוננת. מאז שהסתיימו הבחירות דמיינתי את היום הזה אחרת. ציפיתי שמשה ליאון ועופר ברקוביץ' ייכנסו שלובי זרוע אל חדר הישיבות וירעיפו חיוכים לכל עבר. אפילו תכננתי לספוג באהבה את הקלישאות על העבודה הקשה והמשותפת הצפויה להם כדי לשפר פני העיר שלנו. נכון לכתיבת שורות, זה כנראה לא קרה.

2. הקרב של 'אגודה'. בתחילת השבוע הכול היה נראה אחרת. ליאון וברקוביץ' הבהירו כי הם מבינים את גודל השעה. שניהם ידעו שהקואליציה הנוכחית צועדת לכיוון חרדי וקיצוני במיוחד. לא בגלל המפלגות שנמצאות בתוכה, אלא דווקא בשל מפלגה אחת שתישאר בחוץפניה של אגודת ישראל למלחמה. מדובר במלחמת הישרדות של ממש בעבור מי שרבים רואים כמפסידה הגדולה של הבחירות. מבחינתם המשוואה ברורה: מלחמה או קריסה

3. הקאמבק של מלחמות השבת. במגזר החרדי מלחמה היא קודם כל בנושאי היידישקייט דרך החיים היהודית. בדגל התורה ובש"ס רועדים מן הרגע שבו יוחנן ויצמן יתקוף מעל כל במה את חילולי השבת שנעשים בקואליציה שבה הם יושבים. מי שקרא בשבוע שעבר את 'המבשר' ואת 'המודיע' מבין שהמלחמה החלה. בקצב הזה, עד סוף הקדנציה עלולים חברי המועצה אליעזר ראוכברגר וצביקה כהן להיחשב בעולם החסידי כגרועים יותר ממשפחת לפיד וממנהיגי מרצ המנוחים

בהרכב הנוכחי של הקואליציה צפויים לנו עימותים שבועיים בנושא חילולי השבת. כדי לא להגיע למצב שבו כל שבת הופכת לסיפור מלחמה, בדגל התורה ובש"ס כבר לא יוכלו להעלים עין בהצבעות החשובות וכל הצבעה שלהם תיבחן בשבע עיניים.

4. המילכוד של ליאון. איך שלא מסתכלים על זה, נראה כי ליאון ממולכד. אם ייכנע להקצנה החרדית יוסי חביליו ו'התעוררות' יאמללו אותו. אם יילחם נגד ההקצנה הוא עלול לאבד את הקואליציה שלו. דווקא בשל כך היה עצוב לראות את ליאון וברקוביץ' השבוע, שעסקו בכיפופי ידיים פוליטיים. ברקוביץ' ניסה לנצל את המצוקה של ליאון כדי להתמנות ליו"ר הרשות לפיתוח ירושלים ולמחזיק תיק שפ"ע. ליאון דחה את הרעיון וב'התעוררות' נעלבו וירדו למחתרת.

המשחקים האלה רעים לירושלים. כבר בתחילת הקדנציה לליאון מצפים אתגרים מורכבים - מההחלטה על מתחם ורבורג ועד עתיד השכונות המעורבות. כל נושא שכזה עלול להבעיר את ירושלים. אם שני האנשים החזקים במועצה לא יתעשתו - מלחמות הדת בירושלים עלולות לחזור.

5. האחריות של ברקוביץ'. מהרבה בחינות המפתחות לעתיד העיר נמצאים בידי ברקוביץ'. 108 אלף בוחריו לא תמכו בו כדי שיכתוב פוסטים לוחמניים מתוך האופוזיציה, אלא כדי שישפיע על עתיד העיר מתוך הקואליציה. ההיסטוריה לא תזכור האם הוא כיהן כיו"ר הרשות לפיתוח ירושלים או כמחזיק תיק התברואה ואפילו לא כמה סגנים בשכר הוא הכניס לקואליציה, אבל כולנו נזכור האם הוא פעל למען ירושלים פלורליסטית ושפויה או היה אחראי לכך שהעיר שוב תאבד את עצמה לדעת בשל שיקולים פוליטיים.  

ההיסטוריה לא תזכור האם ברקוביץ' כיהן כיו"ר הרשות לפיתוח ירושלים ואפילו לא כמה סגנים בשכר הוא הכניס לקואליציה, אבל כולנו נזכור האם הוא פעל למען ירושלים פלורליסטית ושפויה או היה אחראי לכך שהעיר שוב תאבד את עצמה לדעת.