הסודות של ספרא \\ אלון לוי

שולח קרני לייזר  

אם למשה ליאון יש שאיפה להיבחר שוב לראשות העירייה ב־2023, כדאי שיתחיל לבדוק מה קורה מתחת לאפו. בכיכר ספרא קשה למצוא הסכמה, אבל בנושא הזה כולם תמימי דעים - אליעזר ראוכברגר נראה ומתנהג כמי שמתכוון לרוץ לראשות העירייה. ראוכברגר הוא אחד הסגנים הבכירים של ליאון ועומד בראשות ועדת התכנון והבנייה היוקרתית. בכל זימון ששולחת הוועדה למאות תושבי העיר שמו מופיע בגדול, וזה לא מקרי. ראוכברגר, שמקורביו מכנים אותו 'לייזר', רוצה שכל ירושלמי יכיר את שמו. בקצב הזה יצטרך ליאון לבצע ניתוח להסרת מתחרה בלייזר. אבל אפשר להבין את ההיגיון של ראוכברגר, שהרי קל יותר למכור לציבור מועמד ליטאי מאשר מועמד חסידי (לראיה - לופוליאנסקי הצליח איפה שמאיר פרוש ויוסי דייטש נכשלו). אבל גם אם גמלה בליבו ההחלטה לרוץ נגד ליאון, יו"ר הוועדה לתכנון ובנייה יצטרך להתמודד עם מתנגדים מתוך המגזר החרדי, ובראשם אריה דרעי - ככל הנראה האישיות החרדית החזקה והמשפיעה ביותר כיום, ומי שלא מאמין, שישאל את דייטש.

יהיה ראש העירייה הבא? ראוכברגר. (צילום: יואב דודקביץ׳)


מלחמת כיפור השנייה

ואם כבר דרעי ודייטש, לפנינו סיפור שימחיש את המתח בין השניים. הזמן: ספטמבר 2018, חודש לפני הבחירות לעירייה. באותם ימים דייטש נמצא חזק במרוץ ומחזר אחר קולות הליטאים והספרדים. המטרה היא לרצות את דרעי וגפני ולקבל את תמיכתם, אשר תביא לו ניצחון כמעט ודאי כבר בסיבוב הראשון. אלו הם גם ימיה הראשונים של שנת הלימודים תשע"ט, ובאחת השכונות בעיר עומד שומם קומפלקס כיתות ענקי שנבנה בהשקעה של מיליונים. הסיבה לשיממון: בית הספר שהיה אמור להיכנס למתחם שייך לקבוצת רבנים שש"ס לא ממש חפצה ביקרם. מוסד חרדי־ספרדי שלא נהנה מהגנת ש"ס הוא טרף קל בירושלים, ואגודת ישראל של דייטש עטה על המתחם. החסידים דרשו להשתלט על ארבע כיתות גן בקומפלקס ולהכניס לשם תלמידות. הרב־מנהל של המוסד הספרדי קיבל טלפון מראש מנח"ח, איתמר בר עזר, שמבשר לו כי המבנים יעמדו שוממים עד שיקבלו את התלמידות החסידיות למתחם. המנהל עמד בסירובו, ובר עזר הורה לפקחי העירייה לנעול את המתחם בשלשלאות. ההורים וצוות בית הספר פרצו את המנעולים ונכנסו למתחם, כאשר פקחי העירייה מגיעים לפנות אותם.

דייטש. צילום: יואב דודקביץ'

ואז הגיע ערב יום כיפור - דייטש והליטאים התכנסו בבוקר לדיונים קדחתניים שבסופם היתה אמורה לצאת הודעת תמיכה. מה שדייטש לא הבין זה שבאותה השעה דרעי ונציגיו כבר נמצאים במעונו של הרב קנייבסקי ומקבלים את תמיכתו בליאון. דייטש קיבל את הבשורה בהלם מוחלט. הוא לא האמין שדרעי יעשה לו מעשה שכזה שעות אחדות לפני כניסת יום הדין. בן רגע הפך דרעי לאויב החסידים, שביטלו עוד באותו היום את הדרישות שלהם על הקומפלקס החרדי. בכך סללו את הדרך לכניסת המוסד החרדי, שכאמור לא היה ברשימת 'המומלצים' של דרעי. בצאת יום הכיפורים התקשר אל כותב שואות אלו מנהל בית הספר הנרגש: "שעה לפני כיפור פנה אלי בר עזר והודיע לי שאנחנו יכולים להיכנס באופן מיידי למתחם", אמר, "הכל בגלל התפילות וההשתדלות שעשינו בעשרת ימי תשובה". עם כל הכבוד לרב, יש שיגידו כי היו לכך סיבות אחרות.

על ראש שמחתו  

זה לא מקרי שדרעי משקיע משאבים כל כך גדולים בירושלים. לש"ס יש מאות נציגים ברחבי הארץ, אבל אין עיר שמתקרבת בחשיבותה לבירה. בניגוד למשפט המפורסם של אריאל שרון, דין ישיבה באשדוד אינו כדין ישיבה בירושלים. תקן בסמינר ירושלמי שווה עשרות תקנים בסמינר בת ימי. החשיבות של ירושלים מתבטאת במספר הזדמנויות: בעוד שכל רב במועצת חכמי התורה אחראי על אזור מסוים בארץ ומקבל דין וחשבון מנציגי ש"ס באותן ערים - על ירושלים אחראית מועצת חכמי התורה כולה. כל הצלחה וכישלון של הסיעה הירושלמית מגיעים ישירות לחכם שלום כהן ולשאר רבני המועצה. ח"כ מלכיאלי, שהוצב במקום השישי ברשימת ש"ס לכנסת, התחיל את דרכו הפוליטית בסניף הירושלמי של המפלגה. ואם זה לא מספיק, לאחרונה הציב דרעי את חתנו, רוני דהן, כמנהל הסיעה בעיר. מושבו של דהן הפך למעין מוקד עלייה לרגל של הש"סניקים, כשכולם יודעים שהוא מהווה צינור ישיר לשר הפנים. אם יום אחד יעלה לראשות העירייה פוליטיקאי חרדי שאינו מש"ס, יגיעו הרבנים לדרעי וישתמשו דווקא בסיסמת הבחירות של 'התעוררות': איפה היית כשירושלים נפלה?

דרעי. צילום: אוהד צויגנברג


בשורת איובי  

את ראש העירייה משה ליאון מקיפה כוורת של יועצים ומקורבים. אחד מהם הוא עופר איובי, היו"ר המיתולוגי של המינהל הקהילתי בגילה. איובי הוצב כמספר 2 ברשימת ליאון למועצה והיה אמור להביא אלפי קולות משכונת הבית שלו. עבור תושבי גילה, איובי היה צריך להיות הנציג הבכיר ביותר שלוחש על אוזנו של ראש העירייה ושם את השכונה בראש סדר העדיפויות. אלא שחודשים ארוכים פונים תושבי גילה לאיובי ומבקשים ממנו שיוציא את מתחם הטסטים מהשכונה. העומס של מכוניות הטסטים בשילוב עם עבודות הרכבת הקלה הפכו את חיי התושבים לבלתי נסבלים. איובי הבטיח מספר פעמים שיטפל במטרד אך בינתיים זה לא מסתייע. יכול להיות שזה לא באשמתו - ההרגשה היא שאיובי לא נחשב לגורם חזק מספיק בעירייה. כשחברי המועצה רוצים משהו מליאון הם פונים לעיתים ליועץ האחר, אבי אבוחצירא. כאשר אבוחצירא מגיע לישיבת המועצה כולם רצים לספסלים האחוריים ומסתודדים איתו. השאלה היא אם פעילותו של איובי מסתכמת בעיקר בגזירת סרטים וצילומים עם ליאון. אולי זה נובע מהאכזבה שנחל ליאון בגילה, שם קיבל מספר מועט של קולות בבחירות. יש שיגידו שעבור הראש זו היתה בשורת איובי.

עופר איובי. צילום: ראובן קפוצי'נסקי