כל מה שקרה השבוע במסדרונות העירייה \\ אלון לוי

הלהבות ירדו

כמעט שנה אחרי הבחירות לראשות העירייה וגורמים שונים בכיכר ספרא תוהים מה קרה לעופר ברקוביץ'. יו"ר האופוזיציה, שנלחם בראשית דרכו האופוזיציונית בכל הכוח במשה ליאון והציג את משנתו תחת כל עץ רענן, לקח חצי צעד אחורנית. הוא עדיין כאן, בטח ברשתות החברתיות, אך בעיני לא מעטים בעירייה משהו דעך. רבים בירושלים נוהגים להשוות את ברקוביץ' ליאיר לפיד. בעיניהם הוא מצטייר כלוחם החופש החילוני, האביר על האוטובוס הלבן (בשבת) שיבוא ויעצור את ה'סחטנות' של הסיעות החרדיות. בנוסף, הפעילים של 'התעוררות' מזכירים בהתלהבות שלהם את אלה של 'יש עתיד'. אולם נראה שגם על לפיד וגם על ברקוביץ' עובר ב־2019 תהליך דומה. "נראה שלברקוביץ' יצאה הרוח מהמפרשים", אמר השבוע גורם בספרא.

אלא שבהתעוררות טוענים מנגד כי הישיבה באופוזיציה אינה מאפשרת השפעה כמו חברות בקואליציה. כשהיו בקואליציה של ברקת, טוענים בסיעה הפלורליסטית, הצליחו להשפיע על הרבה תחומי חיים של הירושלמים. הם ממשיכים וטוענים כי גם כעת, כשהם באופוזיציה, הם מנסים להוביל מהלכים, אם כי באופן טבעי הווליום נמוך בהרבה. 

ברקוביץ' וחביליו. צילום: יואב דודקביץ'

שמאל, ימין שמאל

אחרי שזכה בבחירות ליאון ידע שברקוביץ' ינסה לצייר את הקואליציה והאופוזיציה כמלחמה בין כוחות החושך והאור. הוא הבין שהחרדים אומנם העלו אותו לשלטון אבל יש בירושלים ציבור חילוני ודתי עצום שהפסיד רק בכמה אלפים בודדים. אם מועצת העירייה היתה מתנהלת כקואליציה חרדית מול אופוזיציה חילונית עיר הבירה היתה עלולה להפוך לגירסה הגדולה והמכוערת של בית שמש. יתרה מכך - הסיכויים שהזעם החילוני יתהפך עליו בבחירות הבאות היה גבוה. לכן הוא התעקש על כניסתם של יוסי חביליו ולורה ורטון לקואליציה, נציגים חילונים שממתגים את עצמם כ'בלוק הפלורליסטי' בתוכה. 

בזמנים כתיקונם השניים היו מהווים סדין אדום עבור השותפים החרדים. אך כעת, כשנציגת מרצ נמצאת לימינו, קשה יותר ל'התעוררות' לצייר את הקואליציה כחשוכה. בינתיים יצור הכלאיים הזה מוליד לא מעט מצבים מפתיעים. אחרת איך אפשר להסביר סיטואציה שבה ורטון מצביעה בישיבת המועצה נגד ההצעה ל"צמצום פערים חברתיים כלכליים במזרח ירושלים", בעוד אלעד מלכא, שרץ בפריימריז של הליכוד, מצביע בעד? בימים אלה מחפש ליאון יועץ תקשורת למגזר החרדי. נראה שאת הדוברים למגזר החילוני הוא כבר מצא.  

אתגר הנינג'ה

הצלע המעניינת יותר בבלוק הפלורליסטי הוא סגן ראש העירייה לעתיד, יוסי חביליו. מי שהיה גדול המבקרים של ניר ברקת, היועץ המשפטי של העירייה, שעזב בטריקת דלת רק כדי לחזור כחבר מועצה, הוא, וזה לא ממש מפתיע, האיש שעושה לליאון הכי הרבה כאבי ראש מאז תחילת הכהונה. 

בשרוולו של חביליו מסתתר קלף חזק שאין לאחרים - המשפטי. הוא מכיר את אולמות בג"ץ כמו את כף ידו, כשלאורך השנים השתתף בעשרות עתירות מינהליות נגד העירייה וזכה בלא מעט מהן. חביליו בכלל סגר דיל עם ברקוביץ' שלפיו הוא יקבל חצי סגן ובתמורה הם ינהלו משא ומתן כגוש אחד, מעין 'ברית האחים' נוסח ירושלים. אלא שאז ברקוביץ' התחיל לגמגם וחביליו נפל לזרועותיו של ליאון, שהבטיח לו משרת סגן בחצי השני של הקדנציה. 

המהלך הזה היה חשוב לליאון. אם היה נותן לחביליו סגנות בחצי הראשון של הקדנציה הוא היה מקבל אותו כאופוזיציה לוהטת בחצי השני. כעת האתגר של חביליו הוא לנווט כמו נינג'ה בין הציבור החילוני שהביא אותו למועצה לבין הקואליציה החרדית של ליאון. ההסכם הבלתי כתוב בין ראש העירייה לסגנו העתידי הוא שלאחרון יש מנדט להיות חצי אופוזיציה ועדיין לזכות בסגנות - ובתמורה ליאון מקבל שקט תעשייתי, שלעיתים יכול להיות יקר מפז. אם כך, מה הפלא שבספרא מסתובבת שמועה שמי שלחץ על ליאון לקבל את חביליו לקואליציה הוא דווקא יו"ר סיעת ש"ס, צביקה כהן. "עדיף שיעשה לך בלגן מבפנים", יעץ כהן לראש העירייה, לטענת גורמים שונים. "את החברים שומרים קרוב, את האויבים - קרוב יותר".

עינב בר (צילום: יואב דודקביץ׳)


קפיצה לעתיד

ובזמן שרבים תוהים מה קרה לברקוביץ', מי שגוזרת לא מעט מחמאות היא חברת סיעתו עינב בר־כהן. לא מעט פעילים ב'התעוררות' מציינים בחדרי חדרים את האפשרות שביום מן הימים היא תחליף את ברקוביץ' ותרוץ ב־2023 לראשות העירייה. 

בר־כהן היא חברת מועצה נשכנית, תוססת, אופוזיציונית - כזאת שמוציאה ראשי ערים מכליהם בישיבות מועצה. אפשר רק לתאר כיצד תנהג עם החרדים אם תכבוש את הלשכה בקומה השישית בכיכר ספרא. מנגד, קיימים כמובן אלה שאומרים שאין לה סיכוי כי "החרדים לא ילכו עם אישה". 

במקרה זה אולי כדאי להפנות את הספקנים לבית שמש וחיפה, שם החרדים שותפים חיוניים לעליזה בלוך ולעינת קליש־רותם. הסגן של בלוך הוא הרב ישעיהו ארנרייך, שמשתייך לחסידות גור הקיצונית. בחיפה הגדילו לעשות פעילי דגל התורה הליטאית ורקדו סביב ראשת העירייה החדשה בערב הניצחון, מהלך שגרר ביקורת רבה בציבור החרדי והוגדר תועבה. כך או כך, נראה שלבר־כהן אין מה לדאוג. לפי ההיסטוריה, גם החרדים הולכים עם המנצחים. או במקרה הזה, המנצחות.