הרב אהרון רמתי. צילום: רפי קוץ

אהרן רמתי, החשוד בניהול כת בירושלים, מעולם לא הוסמך לשמש כרב: מזה כשלושה שבועות מתנהלת חקירת פרשת מדרשת 'באר מרים', שעל פי החשד התנהלה ככת בלב שכונת גאולה בעיר. במרכז הפרשה ניצב אהרן רמתי - מי שעמד בראש המדרשה ועל פי החשד משך אחריו כ־50 נשים, חלקן יחד עם ילדיהן הצעירים, שאף למדו בגן ילדים שפעל במקום באופן לא חוקי.

על פי עדויות שונות של נשים ששהו במקום, חלק לא מבוטל מהן הגיעו אל המדרשה כי חשו שהרוחניות חזקה שם.

"אחת הנשים שפנתה אלינו להתלונן אמרה שמצד אחד אין עוד מקום כזה - כל כך רוחני, כל כך לא מתפשר", תיארה רחל ליכטנשטיין, מנהלת המרכז לנפגעי כתות, בראיון ל"ידיעות ירושלים" זמן קצר לאחר התפוצצות הפרשה. "אנחנו מדברים על בחורה חרדית שנכנסה לשם כי היא חיפשה מקום יותר רוחני, והיא אומרת: 'זה מה שחיפשתי. לא ראיתי שום תיכון אחר, שום רב אחר, שמתנהלים כך'".

אלא שלאחרונה התברר כי במקום התנהלו, על פי החשד, לא רק לימודי דת, ורמתי נחשד בשורה של עבירות קשות: החזקה בתנאי עבדות, עושק, עבירת מין והתעללות בקטינים חסרי הישע ששהו במקום.

בכל אותן פרשיות מתוקשרות הוצג רמתי כ'רב'. לא מדובר רק באופן הסיקור התקשורתי שזכה לו - גם במדרשה עצמה הוצמד לו תואר זה.

כך למשל, בידי המשטרה מסמכים שנתפסו בביתו של רמתי ובמדרשה, ובהם הנחיות כיצד להורות לבנות הסמינר לחנך את הילדים השוהים בגן הילדים במקום, ועל פי החשד - אף לפגוע בהם פיזית. כותרת המסמכים היתה: 'שערים בחינוך מפי הרב הצדיק אהרון רמתי שליט"א'.

אלא שממידע שהגיע לידי מיינט ו"ידיעות ירושלים", רמתי לא הוסמך מעולם לשמש כרב. יתרה מזאת: מבדיקה שערכה הרבנות הראשית לישראל עולה כי הוא לא הופיע בתיקי הרבנות, ואף בארכיון הרבנות לא אותר כל מידע על אודותיו.

תגובתו של רמתי ואו באי כוחו לא התקבלה עד למועד פרסום הכתבה.