שחם בבית המשפט. "מדובר במעשה מעורר סלידה".  צילום: שאול גולן

"איננו משתמשים במונחים של ניצחון או הפסד", ניסה השבוע עו"ד רונן יצחק לסכם את הצד שלו כתובע מטעם מח"ש בפרשת ניסו שחם, אולי אחד האירועים הבולטים שקרו השנה בעולם המשפט הירושלמי, שבמסגרתו הוחלט רק לאחרונה לגזור על מפקד המחוז לשעבר, שהורשע במעשה מגונה בשוטרת, 240 שעות לתועלת הציבור בלבד. "בית המשפט הכריע ואנו מקבלים זאת בהכנעה. עם זאת, בהתאם לכללים ולדין, משסברנו כי בית המשפט שגה החלטנו להגיש ערעור".

"הליך הגישור לא צלח"

שש שנים וחצי עברו מאז שהתפוצצה הפרשה שטלטלה את מחוז ירושלים ואת משטרת ישראל בכלל. שחם שירת במשטרה במשך 19 שנים, נחשב לקצין מוערך ביותר ואף סומן כמועמד למפכ"ל, אלא שבזמן שכיהן כמפקד מחוז ירושלים הוא הושעה מתפקידו בעקבות חשד שקיים יחסי מין עם שוטרות ששירתו תחתיו, תוך ניצול מעמדו. המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) חקרה את הפרשה, עד שלפני חמש שנים הוחלט להגיש נגדו כתב אישום ובעקבות זאת הוא פוטר מהמשטרה.

על פי כתב האישום, במהלך שירותו של שחם במספר תפקידי קצונה בכירים במשטרת ישראל הוא יצר קשרים בעלי אופי מיני עם שוטרות צעירות הכפופות לו.  שחם הואשם בשני מקרים של מעשים מגונים, מקרה אחד של הטרדה מינית וחמישה מקרים של הפרת אמונים בשוטרות זוטרות שעימן קיים קשרים אינטימיים בעודו מטפל בענייניהן. במהלך המשפט הציעה הפרקליטות לשחם לחתום על הסדר טיעון, שלפיו יודה בהפרת אמונים ובתמורה יימחקו כל עבירות המין מכתב האישום נגדו. 

שחם, שתחילה הסכים לעיסקה, החליף את צוות ההגנה ואז החליט שלא להסכים לה. לטענתו, הוא לא עבר כל עבירה פלילית, אלא לכל היותר עבירות משמעת, ולכן רצה להיאבק על צדקתו ולטהר את שמו בבית המשפט. "היו מגעים שבסופו של יום לא הבשילו. בנוסף, לאחר הגשת כתב האישום התקיים הליך גישור שלא צלח. מטעמים ברורים לא ניתן להתייחס לתוכן המשא ומתן", אומר עו"ד יצחק. 

שלב ההוכחות במשפט נפתח בחודש נובמבר 2014, והתביעה וההגנה השלימו את סיכומיהן כבר בדצמבר 2016.

"לסלול את הדרך לסביבה מכבדת"

באפריל האחרון הורשע שחם במעשה מגונה שביצע ב־2012 כששימש מפקד מחוז ירושלים, בשל מקרה שבו נישק שוטרת בניגוד לרצונה וניסה לנשקה פעם נוספת. בתחילת החודש גזר עליו בית המשפט המחוזי בתל אביב 240 שעות לתועלת הציבור בלבד ושישה חודשי מאסר על תנאי.

"ניתן לומר שסברנו שבתיק הזה בית המשפט יכול היה להתוות מדיניות וכללי התנהגות ראויים למפקדים, לובשי מדים, ולמעשה לכל בעלי השררה, ביחס לעובדיהם, ולסלול את הדרך לכך שמשטרת ישראל תהיה ארגון עם סביבה בטוחה ומכבדת יותר, עבור נשים וגברים המשרתים בו", אומר עו"ד יצחק.

בימים הקרובים מתכוונים במח"ש להגיש ערעור הנוגע הן לעבירת הפרת האמונים והן לשתי עבירות המין שמהן זוכה שחם. "ראוי היה להתבונן על כל מכלול מעשיו לאורך כל השנים, כמפורט בכתב האישום, ולא 'לבודד' כל התנהגות ולבחון אותה כאילו עמדה בדד. עבירת הפרת האמונים עצמה מחייבת התבוננות על מעשיו של עובד הציבור כמכלול", אומר עו"ד יצחק. "מעשיו של שחם, ודאי בהצטברם אלה לאלה, פגעו בכל שלושת הערכים המוגנים - אמון הציבור, טוהר המידות ושמירה על אינטרס הציבור, שעליו מופקד עובד הציבור, והביאו לפגיעה באמון השוטרים במפקדיהם ובאמון הציבור במשטרה". 

"הפן המשפטי אינו בידי חוקרי מח"ש"

לאחר הכרעת הדין וגזר הדין נשמעו ביקורות שעלו נגד התנהלות מח"ש. עו"ד יצחק מתייחס לביקורות הללו וטוען כי העובדות שעליהן הסתמך התיק התבררו כנכונות. "במח"ש יש חוקרים מצוינים, מקצועיים, אשר חותרים לבירור האמת", הוא אומר. "יש להזכיר כי הזיכוי מקורו בהכרעה משפטית ולא עובדתית, ולציין כי הבסיס העובדתי, שנסמך על עבודת החוקרים, הוכח כנכון. הפן המשפטי ממילא אינו נתון להכרעת חוקרי מח"ש".

בנוגע לטענה שהועלתה על ידי שחם בצאתו מאולם המשפטים כי חוקרי מח"ש סחטו והטרידו את הנשים המתלוננות וכי הוא יחשוף את האמת המלאה, טוען עו"ד יצחק כי זהו ניסיון של מפקד המחוז לשעבר להסיט את תשומת הלב מהעיקר - הרשעתו בעבירת מין חמורה, כלפי שוטרת, תוך ניצול תפקידו, דרגתו ומעמדו. 

"בית המשפט נמנע מהכרעה בטענות, בין היתר, כיוון שקיבל את טענת המדינה להפקת לקחים באשר למספר מצומצם של שאלות שנשאלו בחקירה", הוא אומר. "למען שלמות התמונה יצוין כי מתוך מאות עמודי פרוטוקול ושעות חקירה רבות לוקטו משפטים אחדים, חלקם הוצאו מהקשרם, וכך הוצגה תמונה מעוותת. על החוקרים הוטלה המשימה לברר את העובדות לאשורן, במצב שבו היה רב הנסתר על הגלוי, תוך שיתוף פעולה חלקי מצד חלק מהמעורבות. בשלב ראשון אף לא ברור היה באילו עבירות מדובר ומנעד העבירות האפשריות היה רחב. מכל מקום, בחינת עבודת החקירות רטרואקטיבית הינה חוכמה שבדיעבד".

לסיכום מבהיר עו"ד יצחק כי במח"ש בטוחים בצדקת הדרך שלהם. "אומנם מדובר במי שצבר זכויות רבות לאורך שנות שירותו, אך עם זאת אנו סבורים כי המעשים שיוחסו לו פגעו קשות באמון הציבור במשטרה וכי ראוי היה להרשיעו בעבירת הפרת האמונים שיוחסה לו, כמו גם בשתי עבירות המין הנוספות, כפי שייטען בערעור. לגבי העבירה שבה הורשע, חשוב לזכור כי מדובר במעשה מעורר סלידה שיש להוקיעו, שבמסגרתו שומר החוק הפך לפורע חוק עת נישק שוטרת צעירה - שלה הציע את סיועו, כמפקד בכיר במשטרה - והחדיר לשונו לפיה בניגוד להסכמתה".