ברקת. צילום: שלומי כהן

התחדשות עירונית

חזון יש, מחכים לביצוע

אחת היוזמות שדווקא קיבלו תנופה יפה בזמן הקדנציה של ברקת היא ההתחדשות העירונית ('פינוי בינוי'), אך גם כאן יש 'אבל'.  במהלך שתי הקדנציות שלו יושמו בפועל רק מאות מבין אלפי היחידות המתוככנות. נכון, אלו הליכים שלוקחים זמן ואף הוקם גוף מיחד לצורך כך, אך עדין היישום נמוך במיוחד

מאידך אין חולק כי ההימשכות (המיותרת) של לא מעט מיזמי התחדשות עירונית, מציבה בפני ליאון ירושה לא פשוטה בדמות מיזמים רבים, חלקם מעוררי מחלוקת, שיש לממשם. "זו אכן ירושה כבדה של ברקת לליאון", מסביר בכיר בעירייה. "בעוד שנתיים או אולי אפילו שלוש שנים, כאשר יעלו הטרקטורים לשטח ויהרסו חלקים שונים בעיר הזו, איש לא יזכור את ברקת וכולם יאשימו את ראש העירייה הנוכחי".

אלא שגם מי שתוקף את ברקת מבין שהרעיון הכללי מבורך. השאלה איך יבצעו אותו. ד"ר נתנאל פישר, יו"ר המינהל הקהילתי גנים: "ייאמר לזכות ניר שהוא נתן יד חופשית בניהול המינהל, אבל בנושא ההתחדשות היינו חלוקים. גם אנחנו רוצים בתים יפים יותר, אבל חשוב לנו לשמור על איכות חיים במקום".

כאב הראש של ליאון: לאורך כל מערכת הבחירות סירב ראש העירייה הנכנס להתייחס לנושא ההתחדשות העירונית. כעת הוא יצטרך להכריע כיצד לפעול בנושא. "חשוב לנו שראש העירייה יפעל יחד איתנו כדי ליצור מהתוכניות הקיימות תוכנית אחת גדולה שמתייחסת לכל ההשלכות של ההתחדשות העירונית", מסביר פישר. "אם זה יקרה, כולנו נצא נשכרים מכך".

מצפה נפתוח והבנייה ברמות 

בין החרדים לירוקים

במהלך קמפיין הבחירות האחרון הגיע זאב אלקין לנאום לפני תושבי רמות והסביר להם כי הוא מתכוון לבנות באזור מצפה נפתוח. תושבי השכונה הזועמים הבטיחו וקיימו שהוא לא יזכה בקולם בקלפי. לאחר התגובה החריפה הזאת שאר המועמדים נזהרו מלצעוד בדרכי אלקין.

 "ראש העירייה משה ליאון התחייב במפורש כי הוא לא יבנה במצפה נפתוח", מסבירה חגית הכהן־וולף, יו"ר המינהל הקהילתי בשכונה.

כבר במשך שני עשורים וחצי מרחף צל כבד של בנייה מעל אזור מצפה נפתוח. מצד אחד, מדובר באזור אידיאלי שיכול לעזור למצוקת הדיור באזור החרדי

מנגד, מדובר בפנינת טבע נדירה בעיר המשוועת למשאבים ירוקים. גם ניר ברקת, שרצה לבנות באזור, לא הצליח להכריע בין התושבים החרדים למינהלים הקהילתיים והארגונים הירוקים. "גם כשהצענו לו לבנות פארק באזור, הוא לא הבין את הצורך בכך, ובכך הותיר את סכנת הבנייה לרחף מעל ראשינו", נזכרת הכהן־וולף.

צילום: עמית שאבי

הכהן־וולף מבהירה שהחשש מהתחרדות השכונה משני לרצון לשמור על האזורים הירוקים. "זה נכון שאם יבנו שכונה חרדית גם באזור הזה התושבים מהאזורים הפלורליסטיים של רמות יחושו חנוקים. מנגד, אין לנו שום בעיה עם עתודות הבנייה ברמות ד', שמיועדת לקהל החרדי", היא מבהירה. "המאבק שלנו הוא אחר ומטרתו לשמר את האזור הארכיאולוגי ואת הנוף המיוחד שהוא מעניק לאזור הזה".

כאב הראש של ליאון: התושבים בשכונה מצפים לראות כיצד יפעל ראש העירייה החדש ואם הוא יממש את הבטחת הבחירות שלו. "אני חושבת שאם ליאון רוצה שנסיר אחת ולתמיד את סכנת הבנייה מעל מצפה נפתוח, הוא צריך לעזור לנו לבנות את הפארק באזור ובכך לשים סוף לסאגה סביב המקום הזה". 

הרכבת הקלה

הבטחות בלי תיקוף

כשניר ברקת נכנס לתפקידו בניית הרכבת הקלה תקעה את כל מרכז העיר. ברקת, שהבין כי תפקוד העיר תלוי בהתקדמות הפרויקט, פעל רבות כדי לקדם אותו. במקביל, הוא אף הבטיח כי ייבנו 8-7 קווים של רכבת קלה וכי עד 2019 יוארך הקו הנוכחי וייבנו הקווים הירוקים והכחולים של הרכבת.

בפועל, בסיום כהונתו של ברקת אפילו הקו האדום, שאמור להגיע להדסה עין כרם ולנווה יעקב, לא הוארך

"המדינה החליטה בחוכמה להפריד בין התשתיות ובין התפעול, אלא שבעוד התשתיות כבר מוכנות במשך זמן רב, עדיין לא יצא מכרז לחברה שתניח את מסילות הרכבת במקומן", מסביר הפעיל החברתי יוסי סעידוב. "במקביל, הקו הכחול תקוע כבר שנתיים בשל שאלת עתידו של רחוב עמק רפאים, ואילו על הקו הירוק איש אינו מעיז לדבר".

ברקת מבין היטב את חשיבות התחבורה הציבורית. בקדנציה הראשונה שלו הוא היה ממקדמי האפשרות להיכנס דרך כל הדלתות באופן שהשפיע על כל הארץ

הרכבת הקלה. צילום: אדווה חולי

מקורביו יודעים לספר כי הוא שלט בכל פרט ופרט הקשור לרכבת הקלה וקידם את תודעת השירות של סיטיפס בניקיון וביחס לתושבים

"מנגד, בקדנציה השנייה שלו הוא היה אחראי לכך שמסילות הרכבת יתמלאו באשפה במהלך השביתה הגדולה. אם תרצו, זה הסמל של השינוי שעבר ברקת", מסביר גורם בכיר בסביבתו.

האשמה איננה מוטלת רק על ראש העירייה לשעבר אלא גם על שאר רשויות המדינה, אך חשוב לזכור כי ברקת הוא האיש שניהל את תוכנית אב לתחבורה והאיש שדאג למינויים הרלוונטיים

נראה כי לו היה קצת יותר נחוש בקדנציה השנייה - ירושלים היתה היום במצב אחר מבחינת הרכבת הקלה

"למצב הנוכחי יש השלכות רבות", מבהיר סעידוב. "לתושבי קרית יובל אין קו מהיר אחד של תחבורה ציבורית וכל נסיעה שלהם מצריכה נסיעה להר הרצל. גם ברמה הארצית יש לכך השפעות. אפילו הרכבת בתל אביב נמצאת במצב מתקדם יותר".

כאב הראש של ליאון: התפקיד של ראש העירייה הנכנס יהיה להפסיק לדאוג לחניה החינמית ולהתחיל לקדם את המכרז להנחת הרכבת הקלה ואת התחבורה הציבורית בירושלים. "ניר ברקת השאיר אותנו תקועים בתכנון ובביצוע", תוקף סעידוב. "כיום יותר מהיר להגיע ברגל למקומות מסוימים מאשר בתחבורה הציבורית. אני מקווה שבקדנציה הנוכחית זה ישתנה".

המינהלים הקהילתיים

הבחירות הנעלמות

הירושה הבאה שקיבל משה ליאון נובעת, בין היתר, לא מעט גם בגללו. כמי שהיה אחראי על המינהלים הקהילתיים, תפקידו המוצהר היה להוביל לבחירות ולהפוך את ראשיהם לראשי ערים קטנות. בחזון העתידי של ירושלים נראה כי זו דרך ההתנהלות הנכונה של העיר. "ראשי המינהלים הקהילתיים היו מוכנים לבחירות כבר בשנת 2016", מסביר אחד מהם.

מהר מאוד גילה ליאון כי לברקת אין שום כוונה לקדם את הבחירות במינהלים. למעשה, לאיש מלבד ראשי המינהלים לא היה אינטרס לקדם את הבחירות

קלפי. צילום: קובי קואנקס

ייתכן כי ברקת וליאון חששו מהתוצאות שיתקבלו. בקרבת שניהם דיברו רבות גם על המחטפים שניסו לעשות בחלק מן השכונות. בפועל, אף אחד מהם לא קידם את הנושא ובמקום ראשי ערים קטנות בכל שכונה נותרו התושבים עם הרבה תסכול.

כאב הראש של ליאון: לאחר הבחירות האחרונות ליאון כבר לא יוכל לתלות את האשמה באיש מלבדו. המינהלים הקהילתיים יכולים להיות בעלי תפקיד מהותי בעיר הזאת, אך קודם לכן - ראשיהם יצטרכו לקבל מנדט מחודש מהציבור.

חניון האוטובוסים במשכנות האומה

לגור באתר בנייה

בית המשפט המחוזי הודיע בשבוע שעבר לעיריית ירושלים כי בכוונתו לפסול את השימוש שעשתה בחוק המגרשים הריקים כדי להכשיר חניון אוטובוסים תפעולי בשכונת משכנות האומה. "מדובר בניצחון גדול שלנו והוכחה שהמאבק שלנו היה צודק", קובע אופיר לנג, יו"ר המינהל הקהילתי 'לב העיר'. אתמול (ב') ביקשה העריייה דחייה של ההחלטה ל-31 בדצמבר. 

תושבי משכנות האומה. צילום: רפי קוץ

כמו בלא מעט פרשיות, גם כאן מדובר בסוגיה סבוכה שבה ניסה ניר ברקת לפעול באופן שונה מעט מההתנהלות המקובלת

הפעם מדובר ברצון שלו לבנות שני חניונים לאוטובוסים בשכונת משכנות האומה, במקום חניון האוטובוסים הגדול שממוקם בכניסה לירושלים

לאורך תקופה ארוכה ברקת נמנע מלפגוש את התושבים המוחים ולשמוע מקרוב את התנגדותם. כשבסופו של דבר הוא החליט לבוא, מיהר ראש העירייה לעזוב את המקום בלי לספק תשובות הולמות. כעת נשארו התושבים עם אתר בנייה בחצר האחורית – בלי שהם יודעים איך ייראו חייהם בתקופה הקרובה

כאב הראש של ליאון: לנג, הממונה על משכנות האומה, מקווה כי ראש העירייה החדש ישכיל לפתור את הבעיות. "אני משוכנע שאם ליאון יישב איתנו כדי לדון בנושא אנחנו נמצא פתרונות שמקובלים על כל הצדדים", הוא אומר. "המאבקים שלנו באמת מוצדקים, ולכן כאשר אנחנו מגיעים לבית המשפט השופטים גם פוסקים לטובתנו. אין שום סיבה שהדברים הללו ייעשו במאבק".

בית הספר 'הניסויי' 

הסדר או קרוסלת חניות?

אחרי שנים, במרץ האחרון נראה כי ניר ברקת הצליח בכל זאת בגזרה אחת של מאבק תושבים: הוא הצליח להגיע לסיכום עם הורי בית הספר 'הניסויי' ולהבטיח שיוסדר מעמדו של המוסד החינוכי, תוך כדי החלטה על כך שייעשה עירוב שימושים במקום שיגרום לכל הצדדים לחוש מסופקים מן ההסדר.

אלא שלפני שלושה חודשים בעירייה סגרו באישון ליל את המגרש הצמוד לבית הספר והחלו בחפירות שמטרתן להקים קרוסלות של חניה במקום. "זה היה אבי אבות המחטפים", זועמים ההורים. "העירייה סיכנה את חיי ילדינו רק כדי לחוש שהיא מכניעה אותנו".

החניה ברחוב מנשה בן ישראל. צילום: לירן תמרי

כיום, רגע לאחר עזיבתו של ברקת, חזרנו לנקודת ההתחלה. ההורים עדיין נאבקים בעיריית ירושלים ולא יודעים מה יעלה בגורלו של בית הספר, שטרם נקבע

כאב הראש של ליאון: "הדרך היחידה שראש העירייה החדש יוכל לדאוג לבית הספר היא באמצעות הסדרתו החוקית של המקום", מסביר אחד ההורים. "בכל דרך אחרת הסאגה הזאת תימשך גם בתקופתו".