תרופות. צילום: יריב כץ

תופעה מסוכנת שהולכת ומתרחבת בירושלים: שוק פיראטי של תרופות מרשם, שניתנות לכל דורש ועלולות לסכן את חייו. כך חושף השבוע תחקיר של "ידיעות ירושלים", שבמסגרתו רכשנו בקלות וללא כל מרשם תרופות פסיכיאטריות נגד דיכאון וחרדה, כמוסות של אנטיביוטיקה וכדורים שמכילים הורמונים של פוריות - וכל זאת ללא מילה מהרופא. עיקר הפעילות, אגב, נעשית דרך גמ"חים (גמילות חסדים), שנמצאים באזורים שונים של המגזר החרדי

סנהדריה: שליח בן שבע

בבנייני דירות ישנים, עם מרפסות עמוסות כביסה וילדים קטנים שמתרוצצים בין חצרות קטנות, בסנהדריה מתנהלת לה תעשייה של תרופות שמחייבות מרשם, שניתנות ללא כל הוראה של רופא. הכול כמובן הרחק מעינו הבוחנת של משרד הבריאות או של כל גוף רפואי רשמי. וזה לא רק בשכונה החרדית: שוק פרוץ דומה מתנהל גם מדירה ברחביה, מגבעת שאול, ומעברה השני של ירושלים – בהר חומה

הפרסום על תרופות אלו מתפשט מפה לאוזן ומופיע בעיתונות החרדית ובאתרי האינטרנט במודעות המכוונות לקהילה החרדית. כך, לצד פרסומים מאירי עיניים של גמ"ח המיועד לנושא אחד, האותיות הקטנות מגלות כי הוא עוסק גם בתרופות

כותב שורות אלו הופתע לגלות על הקלות הבלתי נסבלת של השגת תרופות מרשם ללא הוראה רפואית. את הדוגמה הראשונה קיבלתי, כאמור, בשכונת סנהדריה. צלצלנו לגמ"ח שעל השלט המפרסם אותו כתוב, בין היתר: "גמ"ח תרופות". במקרה זה ביקשתי משחה אנטיביוטית לדלקת עיניים שבה כביכול לקיתי. ״כן יש לנו את התרופה״, ענה בעל הבית. ״אני צריך לצאת אבל תתקשרו לאשתי ותתאמו איתה מועד״, ענה ביובש.

ואכן התקשרתי לאישה. ברקע נשמעו קולות בכי של תינוקות. ״יש לי משהו דומה לסינטומיצין, אבל זה לא סינטומיצין״ (משחה לעיניים המחייבת מרשם; ל"ת), אמרה האישה בקול עייף. ״משחה אנטיביוטית זו אזלה מן השוק״, היא בישרה. תיאמתי איתה מועד וכאשר הגעתי לאזור התקשרתי ובעלת הבית ענתה: ״אני מורידה לך את התרופה. תכין 18 שקל ותמתין בחדר המדרגות״. בעוד אני ממתין הבחנתי בילד קטן כבן שש עד שבע מדשדש במדרגות. הוא מסר לידי את התרופה, לקח 18 שקל ונבלע בחדר המדרגות החשוך. בתוך האריזה מצאתי הוראות שימוש וכמה אזהרות, כגון אזהרה לחולים הרגישים לסוג הזה של אנטיביוטיקה אשר חל עליהם איסור להשתמש בתרופה. לפחות את העלון היא השאירה

יומיים לאחר מכן התקשרתי פעם נוספת לאותה גברת, הפעם ביקשתי תרופה מסוג זינט - אנטיביוטיקה שניתנת לחולים הסובלים בין היתר מדלקת ריאות או גרון. ״אין לנו זינט״, ענה שוב הבעל, והוסיף: "אבל יש לנו אנטיביוטיקה אחרת מסוג מוקסיפן. זו אנטיביוטיקה מצוינת",  אמר, כאילו הוא תועמלן תרופות ותיק המשווק את המוצר.

רחביה: פחד וחרדה

היעד הבא הוא שכונת רחביה. הסיפור נראה חוזר על עצמו. שוב בתוך דירה פרטית ללא כל פיקוח. בחדר עם מגירות המלאות בתרופות מרשם מכל גוני הקשת מוסרת בעלת הבית תרופות פסיכיאטריות. יש לציין כי תרופות אלו רשומות בקטגוריה של פקודת הסמים המסוכנים. קיבלתי את התרופה - חבילה שבה 30 כדורים מסוג קלונקס. המינון של כל כדור גבוה במיוחד: שני מיליליטר (לעומת כדורי קלונקס אחרים שהמינון שלהם הוא חצי מיליליטר). התרופה מיועדת לחולים הסובלים מדיכאון וחרדה ברמות שונות.

רחביה. צילום: יואב דודקביץ'

בעלת הבית פותחת מחברת שבה היא מנהלת את מסירת התרופות ומבקשת לרשום את מספר הטלפון ומוודאת שאדאג להחזיר בעתיד את התרופות לגמ"ח. אז נכון, לא נראה כי מה שמניע אותה הוא בצע כסף, אבל בתרופות פסיכיאטריות במיוחד חשובים לא רק המינון אלא גם ההשגחה התקופתית של רופא. מומחה שעימו שוחחנו הסביר כי למעשה כל שינוי במינון של תרופות פסיכיאטריות, ולו הקטן ביותר, צריך להיעשות רק בהוראת רופא.

הר חומה: משאף משומש

גם בשכונת הר חומה נמצאה נקודה שבה עוסקים בתרופות מרשם. הכוכב הפעם: משאף שעוזר לסובלים מאסתמה שמכיל סטרואידים. הפעם, לפחות, המילה 'רופא' היתה מעורבת בכל ההליך המוזר. וכך הוא התנהל: התקשרתי לטלפון קווי בדירת מגורים לאחר שנאמר לי מראש שבמקום הזה מספקים תרופות ללא בעיות מיוחדות. ביקשתי משאף שמכיל סטרואידים לאסתמה. ״אין בעיה״, ענתה לי מישהי מעברו השני של הקו. "בעלת הבית תיתן את מספר הפקס שלך. בעלי רופא והוא ישלח לך בפקס את המרשם. תוכל לקחת את התרופה בכל בית מרקחת בירושלים". ואז הוסיפה: "מאחר שאין לנו משאף סגור, יש משומש ואתה מוזמן לקחת ולהשתמש בו".

גבעת שאול: הורמונים לכול

בעקבות מידע נוסף שמגיע, אנו מתקשרים לגוף המכנה את עצמו "גמ"ח פוריות". הפעם אנו מבקשים אנדומטרין - תרופה הורמונלית שמשמשת לטיפול בנשים שאינן פוריות. בתחילה בעלת הגמ"ח מסרבת למסור את התרופה בלי מרשם, אבל אז היא ממליצה לפנות לארגון בעיר בני ברק ומסבירה: "לא צריך לנסוע לשם. זה ארגון שנותן בחינם תרופות למי שצריך. הם שולחים שליח בעלות של 35 שקל". כאן מגיע הסבר כיצד עובד אותו גוף בבני ברק: "הם מקבלים את התרופות מכל אזור המרכז. אולי מישהו יביא להם עשר ביחד. צריך לבקש שישמרו לך". אנחנו ממשיכים לבקש ממנה לספק את התרופה בלי הארגון מהעיר האחרת. "אני יכולה אולי לנסות להשיג לך", היא אומרת לבסוף, ומסכימה לנפק מספר כדורים. "בודדים אני אוכל לתת לך מהגמ"ח. יש לי בדיוק שלושה בקופסה".

גבעת שאול. צילום: יואב דודקביץ'

וכך כתוב על התרופה ב'עלון לצרכן על פי תקנות הרוקחים': "אנדומטרין נרשמה עבורך. אל תעבירי אותה לאחרות. זה עלול לגרום להן נזק, גם אם נראה לך שהמצב הרפואי שלהן דומה".

סכנה ברורה ומיידית

״השימוש בתרופות מכל סוג הוא צעד המחייב אחריות וידע מקצועי נרחב - הן של רופא והן של רוקח, אשר מספק את אותן תרופות״, מבהיר פרופ׳ יורם וייס, מנהל בית החולים הדסה עין כרם. ״הסיכון קיים בכל שימוש בתרופה, ולקיחה לא אחראית עלולה להיות הרת אסון, אם התרופות נלקחות במינון לא מתאים וללא כל פיקוח לפני ובמהלך תקופת השימוש בהן. אנו כבית חולים חשים חובה להנהיג ולהדריך את הציבור בכל הנושא הבריאותי והתרופתי. עלינו לחדד שוב ושוב את הסכנות שבלקיחת תרופות באופן עצמאי וברכישה שלהן במקומות שאינם מורשים ומוגדרים על פי החוק לממכר תרופות. אנו קוראים לכל מטופל הזקוק לבדיקה רפואית או להתאמת תרופה למצבו להגיע אל רופאים בקהילה ובבתי החולים ולקבל הדרכה וייעוץ, טיפול הולם ומקצועי, וכמובן חוקי. אנו כאן בדיוק לשם כך עבור כל מטופל. הסכנות שברכישת תרופות במקומות לא מאושרים הן רבות ועשויות להגיע עד מוות".

מפעילת אחד מהגמ"חים מציינת כי מדובר ב"פעילות מבורכת", לדבריה. "אני מביאה רק תרופות פשוטות כמו אנטיביוטיקה, הדברים היותר קיצוניים לא נמצאים אצלי בגמ״ח".

משרד הבריאות: "תרופות הן מוצר שנדרשים לו תנאי אחסנה נאותים ושימוש על פי הוראות רופא על מנת להבטיח את יעילותו, בטיחותו ואיכותו עבור המטופל. לכן יש לרכוש תרופות בבתי מרקחת. יצוין כי הוראות פקודת הרופאים מכירות בפעילות של ארגוני צדקה בנושא אספקת תכשירים לנזקקים, אולם זאת אך ורק בתנאים המנויים בחוק".