צילום: עמית שאבי

תשעה קבין של יופי ירדו על ירושלים - ורק אחד של חופש: ירושלים מצויה במקום נמוך ברשימת הערים החופשיות בישראל, כך קובע מדד החופש העירוני 2019 של ארגון "ישראל חופשית" שפורסם השבוע. מדובר בדוח העוסק בנושאי דת, הדתה וחילוניות על היבטיהם השונים ברחבי ערים בישראל.

בירת ישראל, ירושלים, הגיעה למקום ה-14 יחד עם העיר רחובות. זוהי ירידה של 5 מקומות לעומת השנה שעברה. המשמעות: ירושלים מתפקדת כעיר בעלת חופש נמוך באופן יחסי.

ירושלים קיבלה את הציון 33 (מתוך 100) כאשר בין הנושאים שנבדקו היו התקציב שמוקצה לשירותי דת, הדתה בבתי ספר והפיקוח עליו, תחבורה ציבורית בשבת, תפקוד המועצה הדתית בהקשר לכל התושבים, שירותי הדת בעיר, הפרדה מגדרית במוסדות ואירועים, מסחר בשבת, יחס לקהילת הלהט"ב, השיוויון או האי שוויון לנשים ועוד.

בהקשר לירושלים נכתב בדו"ח: "לצערנו, בשנה האחרונה החופש בעיר המשיך להתערער ולהתדרדר. מאבקים (אלימים לעיתים) ממשיכים לסעור בעיר - על פתיחת בתי קולנוע וצירי תנועה בשבת, על קיום אירועים בהפרדה מגדרית ועל אופי אירועי הגאווה בעיר. עיריית ירושלים תומכת כיום - באופן מוגבל, במצעד הגאווה השנתי ובחלק מפעילויות הבית הפתוח לגאווה וסובלנות הפועל בעיר, אך רק לאחר פסיקה של בג"צ בנושא. שירות 'שבוס' הפסיק לפעול בתוך העיר, וניתן להתנייד אל מחוץ לעיר רק באמצעות מוניות שירות. הציבור החילוני והליברלי בעיר ממשיך להילחם על החופש שמתאפשר בעיר כנגד כפייה דתית - בעוד העירייה מהווה חלק מהבעיה יותר מאשר מהפתרון".

מגדל דוד. צילום: שלומי כהן

מדד החופש העירוני של "ישראל חופשית" מבקש לעמוד על הפערים בין ערי ישראל בכל הנוגע לפלורליזם וחופש במרחב הציבורי. המדד בחן את מידת החופש שמאפשרות 24 הערים הגדולות בפריסה ארצית, ולחשוף את כוחם ומידת השפעתם של ראשי ערים ואנשי מועצת העיר, כמו גם את מידת האכיפה או אי האכיפה של חופש זה ברמה המוניציפלית. נבדקו לעומק הסוגיות המרכזיות, שבהן אכן יש להנהגה המוניציפלית יכולת להשפיע, לקחת אחריות ולעצב את חיי התושבים.

המדד מתפרסם זו השנה השנייה. הנתונים הכלליים על אודות הערים במחקר, כגון מספר התושבים היהודים והרכב המועצות, מסתמכים על פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, משרד הפנים ואתרים ממשלתיים שונים. לא אחת, כמו בנתונים על נוהל עריכת אירועים בהפרדה מגדרית, הפנינו לרשויות שאלות יזומות מכוח חוק חופש המידע. המדד נערך בפיקוח אקדמי של פרופ' עמית שכטר, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב והסקר המקדים לטובת הרכב הניקוד נעשה על ידי ד"ר חגי אלקיים-שלם, סוקר ופסיכולוג פוליטי.

ההפגנה בכיכר הדויקה (צילום: לירן תמרי)

מנכ"ל תנועת ישראל חופשית אורי קידר: "מדד החופש העירוני לשנת 2019 מוכיח לנו את מה שכולנו כבר מרגישים- לראשי הערים יש השפעה דרמטית על סוגיות רבות ומגוונות מעולם הדת והמדינה, חלקם בוחרים לקחת את העמדה המנהיגותית ולהוביל שינוי, וחלקם כנראה יצטרכו לקבל ניעור מהתושבים בעירם כדי להבין שמה שהיה הוא לא מה שיהיה.

"נגמרה התקופה שבה נבחרי ציבור ברמה המקומית יכולים להסתתר מאחורי אמירות נבובות על חוסר יכולת להנהיג את העיר בגלל ממשלה כזו או אחרת שלא מאפשרת להם, ולשמחתנו גם הציבור הישראלי רואה ומגיב לשינויים האלו כל יום. בישראל בשנת 2019 אי אפשר להיות מנהיג מקומי משמעותי בלי לעסוק בסוגיות האלו, ואני מקווה שעד השנה הבאה נראה עוד שיפור משמעותי כמו שראינו השנה בתחבורה הציבורית בשבת. מנהיגים שלא יתאימו את עצמם לרוח התקופה יודחו בעתיד הנראה לעין מתפקידם על ידי הציבור שהפסיק להסתפק בסטטוס קוו עבש ולא מעודכן שפועל לרעתנו".