הרוזה לשעבר בחצר.  צילום: יואב דודקביץ'

החצר המיתולוגית משנה את פניה: לפני כחודש נסגרה מסעדת 'הרוזה' בחצר פיינגולד במרכז העיר (מסעדת 'רוזה' במושבה הגרמנית פועלת כרגיל). פרט לבר בארוד הוותיק, אין כיום כל זכר לעידן הסוער של החצר הירושלמית המוכרת והמפורסמת שאיבדה מזמן את החן המיוחד שהיה לה. מרבית המסעדות נסגרו והחנויות עומדות כיום ריקות ומוצעות להשכרה. החצר נטושה ומלוכלכת והעירייה לא מנקה את המתחם באופן שוטף. אפילו תאורת לילה אין במקום.

הירושלמים מעדיפים שלא לעבור דרך החצר, בטח לא בשעות הערב. אפילו השלט שמציין כי מדובר במתחם היסטורי לשימור הרוס וזקוק להחלפה. מדובר במתחם שהקים המומר שמואל פיינגולד בו פעל הראינוע הראשון בעיר, ומערכת עיתון הדואר ישבה בו בתקופת המנדט. בתמהיל המסחרי ובשימושי הבנייה כיום אפשר למצוא מתפרה לווילונות, מתחם מגורים לשכירות לטווח קצר, ובכניסה מרחוב יפו מקבל את פני הבאים דוכן למכירת נרגילות וצעיפים. מעטים, מאלה שאינם מכירים את המקום, נכנסים דרך הנרגילות ומגלים את החצר העזובה.

כשגרניט פגש את אלדד וזהו

חצר פיינגולד היתה במשך שנים לא מעטות סמל ואבן חן של ירושלים, ירושלים הצעירה, התוססת. היו בה מקומות בילוי איכותיים שפתוחים בשבת ומתחרים ברמת האוכל והאווירה עם תל אביב. בקיץ היו נערכים במתחם פסטיבלים ברוח הירושלמית הקרירה, היתה מוזיקה חיה, היו תיירים ומה לא. כאן נוסדו מותגים כגון בר היין 'אדום' והשף אסף גרניט, בועז צאירי והסושי המפורסם של 'סאקורה', 'פיני בחצר' עם התבשילים המיוחדים, ובמרכז 'אלדד וזהו' בגירסה הלא כשרה, שלימד את כל הירושלמים לאכול סטייק פילה עם שמנת ופטריות בארוחה עיסקית בצהריים במחיר שווה לכל כיס. וכמובן גם הבר עם האוכל הספרדי 'בארוד'.

'אלדד וזהו' בגירסה הלא כשרה. צילום: מלני פנטון

זה היה תור הזהב של החצר הירושלמית. אחר כך הצטרפו עוד מקומות, כגון 'רוזה', 'חדר וחצי' ו'גולה'. מכל זה נותרו היום במתחם רק שני הברים 'בארוד' ו'פנקס הקטן'.

הטוב והרע של החצר 

"החצר היתה ממש ניו אורלינס של ירושלים. כאן היה גם הבר הראשון בעיר. לפנינו עוד היו 'ללו' ומועדון 'קוסמוס'. עברנו הרבה לטוב ולרע", אמר אלי לוי, הבעלים של 'אלדד וזהו' והרוח החיה מאחורי לא מעט מקומות בחצר. לוי מחזיק גם כיום חלק מהנכסים הריקים במתחם ומקווה ומייחל שהחצר תשוב לימי התהילה שלה. "היו תמיד ויכוחים עם העירייה בנוגע לבעלות ואחזקת החצר בשטחים הציבוריים. אז פשוט בעלי העסקים התארגנו ודאגו לניקיון בחוץ והיום אין מי שיעשה את זה. לא ייתכן שעיריית ירושלים לא תהיה אחראית לניקיון של מעבר ציבורי פתוח במרכז העיר".

יש בכלל התעניינות לפתוח בחצר עסקים ומקומות בילוי חדשים. בנתיים הכול כאן ריק כבר תקופה ארוכה?
"כולם זוכרים את התקופות הטובות של החצר, אבל עברנו גם שנים לא קלות. בתקופה של האינתיפדה היתה מכה לא פשוטה לעסקים, ואחר כך היו עבודות לרכבת הקלה. היתה אפילו תקופה קשה יותר שחסמו לנו את המעברים. אני מאמין ואופטימי שהחצר עוד תקום לתחייה ותמצא את היעד הבא שלה. יש התעניינות במסעדות ויש כל מיני רעיונות".

גם דניאלה לרר, הבעלים של 'בארוד', אופטימית בדרכה: "אנחנו חיים ופעילים. יש לנו כוח למשוך לכאן את הלקוחות שלנו, ואפילו כותבים עלינו במדריכי טיולים ובכתבי עת ברחבי העולם כמקום מומלץ ומיוחד. פיני לוי הגיע לכאן היום במקרה וישר הכנסתי אותו למטבח שיכין לנו מרק עדשים חורפי כמו שהפליא לעשות במסעדה שפעלה ממול. למזלי יש לנו שם טוב. אנחנו עדיין פתוחים גם בשבת ואפילו משתדלים להביא מדי פעם מופע של מוזיקה חיה".

מפינת חן לזוהמה. החצר. צילום: יואב דודקביץ'

עד שיגיע האור בקצה המנהרה והעירייה וגופים נוספים יתעשתו ויפעלו להחיות את החצר הירושלמית, לרר דואגת מדי ערב להדליק על חשבונה תאורת רחוב בחצר שיהיה קצת סימפטי למי שמתאמץ ומגיע למקום למרות כל המכשולים. לירושלים כידוע אין חוף ים ועיקר היופי והמורשת ההיסטורית שלה טמונים באבני הקירות ובקשתות המסורתיות והעתיקות. חבל שחצר אותנטית לשימור בלב מרכז העיר נמצאת במצב כזה.

העירייה: "מדובר במתחם המוגדר פרטי, ועל הבעלים לנקות את המקום באופן שוטף. יצויין כי באופן חריג המתחם נוקה היום בידי עובדי אגף התברואה בעירייה".