השכונה. "המכרזים ייצאו עד סוף 2020". הדמיה: משרד האדריכלים קולקר־קולקר־אפשטיין

במורדות אורה, לכיוון וולג'ה ועין לבן, מתוכננת להיבנות השכונה הכי שנויה במחלוקת בעיר, באזור 'רכס לבן'. אם היא תזכה לכל האישורים צפויים להיות בה יותר מ־5,000 יחידות דיור עם נוף לנחל רפאים וגן החיות. למרות 6,000 ההתנגדויות שהוגשו לה, במשרד השיכון, בעירייה וברשות מקרקעי ישראל (רמ"י) רואים בבנייה על הרכס הירוק פתרון חיוני אם רוצים להשאיר את הזוגות הצעירים בירושלים.

השכונה תוקם על מדרונות תלולים ותחולק לחלק עליון וחלק תחתון, שביניהם חוצצת שדרה מרכזית שבה תחלוף גם הרכבת הקלה בדרך להדסה עין כרם. ליד כל תחנה של הרכבת יוקם מערך של מעליות ציבוריות, שיפעלו ללא תשלום ויסייעו לתושבים להתגבר על המדרונות התלולים. המעליות יחליפו את הדרגנועים שהיו אמורים לקום שם על פי התוכנית המקורית. כדי ללמוד את הנושא כבר יצאה משלחת של הדרג המקצועי בעירייה לנתניה, שם פועלת כיום על צוק מעל חוף הים המעלית הציבורית היחידה בישראל.

אופי הבנייה וצפיפותה יהיו שונים בשני חלקי השכונה. כדי לצמצם את הפגיעה בנוף החלק התחתון ייבנה בצפיפות נמוכה וגובה הבנייה יוגבל לשמונה קומות לכל היותר. במעלה הרכס רוב הבנייה תהיה עד 12 קומות, לצד כמה מגדלים של עד 24 קומות. מתכנן השכונה הוא האדריכל רני אפשטיין ממשרד האדריכלים הירושלמי הוותיק קולקר־קולקר־אפשטיין.

השכונה תתפרס על פני כ־800 דונם ותכלול טיילת נופית עליונה בראש הרכס וטיילת נוספת במורדות המשקיפים על העמק. בנוסף היא תכלול שטחי מסחר, מבני ציבור ושטחים ציבוריים פתוחים לא מעטים.

לא רק פינוי־בינוי

בשבוע הבא תחל שמיעת ההתנגדויות הרבות לתוכנית בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה. אדריכל המחוז של משרד השיכון, אילון ברנהרד, משוכנע שאין מנוס מפגיעה בשטח הירוק. "עד שנת 2040 אוכלוסיית המדינה תכפיל את עצמה לכ־16 מיליון איש", הוא מסביר. "זאת אומרת שבירושלים עלינו לבנות דירה נוספת על כל דירה קיימת. בנפת ירושלים כולה יידרשו ב־25 השנים הבאות כ־300 אלף יחידות דיור. 40 אחוז מהבנייה המתוכננת תהיה בעיבוי השכונות הקיימות בהתחדשות עירונית ו־60 אחוז על קרקע פנויה כמו ברכס לבן. יוקמו שם 5,250 יחידות דיור וגם שטחי תעסוקה, מבני ציבור ומסחר".

הירוקים אומרים שיש עוד אפשרויות רבות לבנייה בתחומי העיר הקיימת.
"משרד השיכון וגם אני תומכים מאוד בבנייה בהתחדשות עירונית, אבל בשום אופן אי אפשר להסתמך רק עליה. תוכניות הפינוי־בינוי ייתנו מענה לטווח הארוך והאישור שלהן מסובך. כבר 15 שנה שהנושא מקודם בעיר, ורק לפני שבועות אחדים הרסו את הבית הראשון בקרית משה. מספיק דייר סרבן אחד כדי לתקוע הכול. כך שאין ספק שחייבים לבנות גם שכונות חדשות".

כך ייראה רכס לבן. הדמיה: משרד האדריכלים קולקר־קולקר־אפשטיין

ומה לגבי הפגיעה בטבע?
"אנחנו עורכים כבר שלוש שנים סקר כדי לאתר את מקורות המים שמוליכים למעיינות בהר. בדקנו 11 מעיינות ועשינו בדיקות מקיפות באישור משרד הבריאות של קידוחים וסמנים שמחדירים למים ומגלים לאן הם מחלחלים. איתרנו אזור אחד בשכונה המתוכננת שממנו מתנקזים המים לעין לבן, ובעקבות זאת עודכנה התוכנית ונקבע שיהיה שם שטח ציבורי פתוח. בכוונתנו לעשות זאת בעוד כמה מקומות שיאותרו בהמשך.

"כדי לצמצם את הפגיעה בטבע הרחבנו את הגן הלאומי בעמק לבן, בשולי השכונה. כך שרשות הטבע והגנים תוכל לבצע שם פעילות אכיפה נגד מנגלים וכיוצא בזה. גם צפיפות הבנייה בחלק התחתון תהיה נמוכה יותר והטיילות ינגישו את השטחים הירוקים לתושבים. הטיילת העליונה תקשר את רכס לבן עם מושב אורה והטיילת התחתונה תתחבר לעין לבן, מה שיעודד פעילות פנאי ונופש בחיק הטבע".

טוענים שרכס לבן יהפוך לשכונת יוקרה שתחליש את השכונות הוותיקות.
"רכס לבן בהחלט לא יהיה שכונת יוקרה. לא יהיו בה בכלל וילות ובנייה צמודת קרקע. מתוכננים בה גם שטחי מסחר בקו הרחוב כמו במרכז העיר. להערכתי, כחצי מיחידות הדיור ברכס לבן ישווקו במסגרת מחיר למשתכן".

ברנהרד. "עמדתנו מנוגדת לעמדת העירייה". צילום: יואב דודקביץ'

בהסכם הגג בין העירייה לרמ"י נקבע כי תוקצה ברכס לבן קרקע משלימה לטובת מיזמי פינוי־בינוי לחרדים בצפון העיר - למורת רוחם של תושבי שכונות דרום העיר שמעוניינים שהבנייה תהיה אצלם. אולם לדברי ברנהרד משרד השיכון אינו הכתובת לטענות הללו. "עמדתנו מנוגדת לעמדת העירייה ואנחנו תומכים בעמדת המינהלים הקהילתיים של קרית יובל וקרית מנחם. מן הראוי באמת שהקרקע המשלימה ברכס לבן תוקצה להתחדשות עירונית בשכונות דרום העיר. משרד השיכון אפילו ניסה להוסיף סעיף בתוכנית של רכס לבן שיחייב זאת, אך מוסדות התכנון דחו אותו. זאת עדיין ההמלצה שלנו".

ומתי נראה את השכונה בנויה?
"צפוי כאן הליך ממושך בהחלט. התוכנית המוצעת מתואמת עם רשות הטבע והגנים ועם כל משרדי הממשלה הרלוונטיים. המתנגדים העיקריים הם אנשי החברה להגנת הטבע, ולאחר הליך ההתנגדויות צפוי ערר שלהם וסביר להניח שגם פנייה לבתי משפט. להערכתי התוכנית מחויבת המציאות והיא תאושר לבסוף במהלך השנה הקרובה, או לכל המאוחר בתחילת 2020. לאחר מכן תידרש כשנה להכנת התוכנית המפורטת, כך שהמכרזים לפיתוח ולבנייה ייצאו עד סוף 2020".