"כמעט מדי יום אדם נהרג" | צילום: שאטרסטוק

עוברים על החוק פעם אחר פעם: קאיד רגבי, תושב סילוואן (42), הורשע רק בספטמבר האחרון בנהיגה ללא רישיון בתוקף מזה 14 שנים. רגבי, לו עבר עשיר ובו לא פחות מ־52 הרשעות תעבורה קודמות, 'זכה' בגזר דין הבא: שבעה ימי מאסר ופסילת רישיונו לתקופה של שלושה חודשים.

ביום בו השתחרר ממאסרו בן שבעת הימים, לקח רגבי את רכבו של אחיו, בעת שהוא תחת פסילה וללא רישיון נהיגה בתוקף, ופגע בשתי הולכות רגל שחצו מעבר חצייה בעיר. רגבי לא נותר בזירת התאונה ואותר על ידי המשטרה רק כחודש אחריה.

אברהים אבו גרביה (28), תושב ירושלים, נתפס בסוף השבוע האחרון כשהוא נוהג בפסילה – זאת מבלי שהוציא מעולם רישיון נהיגה. הפסילה עמדה לחובתו לאחר שבשנת 2011 הורשע בהריגת הולכת רגל בת 47, הפקרתה במקום התאונה, נהיגה בשכרות, ללא רישיון נהיגה ובמהירות העולה על המותר. אבו גרביה ריצה מאסר בן 7 שנים על עבירות אלה, דבר שלא מנע ממנו לעלות על ההגה שוב בעודו בפסילה.

גם מוסטפא כתנאני (43), תושב ירושלים, נתפס לפני כשבועיים כשהוא נוהג בפסילה וללא רישיון בתוקף. עבור כתנאני זוהי הפעם השישית בה הוא נתפס נוהג בפסילה והפעם ה־17 בה הוא נתפס נוהג ללא רישיון נהיגה בתוקף. רישיונו פקע עוד בשנת 2004, אלא שבמהלך השנים הארוכות שחלפו מאז הספיק להיות מורשע בשורה ארוכה של עבירות תעבורה. בין היתר נהיגה בפסילה, נהיגה בשכרות ועוד. בסך הכל, לחובתו של כתנאני עומדות לא פחות מ־53 הרשעות קודמות בעבירות תעבורה.

"למה מתנהלים בכזו סלחנות?"

רגבי, אבו גרביה וכתנאני אינם מקרים יחידים או יוצאי דופן. על פי נתוני המשטרה בשנת 2018 חולקו ברחבי הארץ כ־50 אלף דו"חות על עבירות הנוגעות להיעדר רישיונות נהיגה ורכב. ברחבי העיר לא נדיר לשמוע על מקרה נוסף של נהג שנתפס נוהג כשהוא בפסילה, ללא רישיון בתוקף, או ללא רישיון כלל.

"אני לא מצליח להבין למה אנחנו נוהגים במין סלחנות כלפי נהגים שפוגעים בבני אדם, מי שמבצעים את העבירות הקשות, אנשים שנוהגים בפסילה, שהעבירות שלהם  מסכנות חיים יותר מאחרות", אומר השבוע ניצב בדימוס ברונו שטיין, מפקד אגף התנועה במשטרה לשעבר ומי ששירת גם כמפקד מרחב ציון במחוז ירושלים. "שם צריכה להיות החמרה, שם צריך להיקבע רף מינימום לענישה. פעם גם בעבירות פגע וברח לא היה רף מינימום. מאז השתנתה החקיקה ובעקבות זה גזרי הדין הוחמרו במקרים כאלה".

ניצב בדימוס שטיין | צילום: אלכס קולומויסקי

שטיין מתייחס לאותם עברייני תנועה חוזרים, שיעלו על ההגה פעם אחר פעם, גם כשהם ללא רישיון בתוקף או תחת פסילה. "הבעיה היא שאנשים לא תופסים את זה כעבירה משמעותית. אותו נהג ישאל: 'מה אני גנב? סוחר סמים? פגעתי במישהו? אני צריך לנהוג, אני הולך לעבודה'. זה נתפס כמשהו שמובן מאליו לעשות. לא מבינים את המשמעות האמיתית של מה שהם עושים, כי בסוף נהרגים אנשים. אנחנו בסוף שנה שבה כמעט מדי יום אדם נהרג. זאת עלייה דרמטית, אני לא בטוח שכולם מבינים את זה עד הסוף".

ושטיין ממשיך: "אותו אדם שלא חידש את רישיון הנהיגה שלו מזה שנים וממשיך לנהוג, זה נראה לו משהו לכאורה פרוצדוראלי. זאת לכאורה עבירה מנהלית. מתי זה מקבל משנה תוקף? כשפתאום הוא עושה תאונת דרכים ומגלים ש־11 שנים הוא לא חידש את רישיון הנהיגה שלו. למה צריך להגיע לתאונת הדרכים כדי להבין? למה משפחה צריכה להיהרג? למה צריך שתהיה דרמה כדי שנדון בזה? צריך לעשות שינוי תפיסתי. שאותו אחד יבין שמה שהוא עושה הוא מסכן חיי אדם".

להחמיר בענישה או לא?

גם לדברי ארז קיטה, מנכ״ל עמותת 'אור ירוק', היעדר ההרתעה הקיימת כיום היא הבעיה המרכזית מול עברייני תנועה חוזרים. ״בתי המשפט עמוסים בתיקי תעבורה וכך קורה ששופט עלול לעסוק בעשרות תיקים בכל יום", הוא אומר. "המצב הזה גורם לעסקאות טיעון רבות שחלקן מקלות עם עברייני תנועה סדרתיים, כאלה שנתפסו בעבירות תעבורה מסכנות חיים כמו נהיגה בפסילת רישיון או כאלו שכלל לא הוציאו כזה".

קיטה ממקד את הדרישה שלו. "לבתי המשפט תפקיד מרכזי במאבק בתאונות דרכים ועליהם מוטלת האחריות להרתיע נהגים מלעבור על החוק. ענישה מקלה כנגד נהגים רצידיוויסטים, החוזרים ומבצעים את אותן עבירות, משדרת לציבור מסר מקל ועלולה להחזיר לכביש עברייני תנועה שמסכנים את החיים של כולנו״.

מנגד, יש מי שטוענים שהחמרת ענישה לא תסייע במקרה של עברייני תנועה חוזרים, כאלו שאישום נוסף ומשפט נוסף כבר לא מפחידים אותם. עו"ד אביתר גולני, ממשרד עורכי דין גולני-איזנברג, עוסק בתחום התעבורה וטוען כי החמרת ענישה אינה המענה. "יש טענה שאני קורא לאחרונה הרבה, שאומרת שבתי המשפט לתעבורה קלים ולא מחמירים עם הנאשמים, שהענישה שלהם קלה. זה כל כך לא נכון. היום יותר קל להיכנס למעצר על תעבורה מאשר על פלילים. את רואה את זה במעצרים, כמה עברייני תעבורה נעצרים למעצר עד תום הליכים, כמה זה קורה בבתי משפט לתעבורה ביחס לפלילים. וזה לא עוזר".

השאלות הבוערות

1. מדוע לא כולאים לזמן רב נהגים שנוהגים שוב ושוב ללא רישיון?
2. האם יש צורך בשינוי חקיקה בנושא?
3. איך מונעים מנהג שחוזר על העבירה לעלות על הכביש?
4.למה כה מעט נהגים פונים להליך שיקום?

הפתרון: לנסות הליך שיקום

מה כן יעזור? אחד הפתרונות הוא הפניית עברייני תנועה חוזרים לתוכנית שיקומית ייעודית, אותה מפעילים כיום משרד הרווחה ועמותת 'אור ירוק' (ראו מסגרת). "אני רואה הבדל מהותי אצל מי שפנו לאפיק שיקומי", אומר עו"ד גולני. "אני מטפל עכשיו בתיק של רצידיביסט, בחור צעיר שמעולם לא הוציא רישיון נהיגה. הוא סיים לרצות עונש קודם, היה לו מאסר על תנאי לפרק זמן מאוד קצר אחרי שהשתחרר והוא נתפס שוב. הפעם הוא נכנס לקבוצות שיקומיות ורואים את השינוי. היום בפעם הראשונה הוא ניגש לתיאוריה, הוא מתקדם".

אלא שבתוכנית משתתפים מדי שנה רק כ־250 נהגים. לדברי עו"ד גולני, לא תמיד קציני המבחן יהיו מודעים לקיומה ולא תמיד בתי המשפט יפנו אליה נהגים. "אני מנסה להציע את זה כאופציה כל הזמן וזה לא כל כך הולך. לא עם כל אחד 'מבזבזים את הזמן' על תוכנית שיקומית. נהג שנתפס למשל נוהג בפסילה בפעם הרביעית או החמישית, אף אחד לא יטרח לשלב אותו בתוכנית שיקומית. ישלחו אותו לכלא. אני רואה שאלה שכן עוברים את התהליכים של הקבוצות, הרצידיביזם שלהם פוחת".

תאונת דרכים. איך עוצרים את העבריינים החוזרים? | צילום: שאטרסטוק

בין אם המענה נמצא בהחמרת ענישה משמעותית על ידי בתי המשפט לתעבורה, ובין אם על ידי הגדלת מספר הנהגים המופנים לתוכניות שיקומיות, דבר אחד ברור: המצב הקיים משאיר על הכביש עברייני תנועה חוזרים, שמוצאים את עצמם מעורבים בתאונות דרכים ופוגעים בחפים מפשע. שנת 2019, שמסתיימת עם 350 הרוגים בתאונות דרכים ועשרות אלפים שנפגעו בתאונות, היא בוודאי עדות לכך.

עו"ד אשרף חסן המייצג את שלושת הנאשמים המוזכרים בכתבה, מסר ביחס לאישום נגד כתנאני: "למוסטפא מיוחסות עבירות של נהיגה בזמן פסילה ונהיגה עם רשיון שפקע וללא ביטוח. מקור הפסילה הוא בגזר דין שניתן לפני כעשור. מצב הראיות לעבירה זו הוא חלש ביותר לטעמנו נוכח מה שהיה נהוג ומקובל מלפני עשר שנים בהקשרים דומים. ובכל זאת המדינה התעקשה לשלוח את הנאשם אב לארבעה ילדים למעצר בית מלא ללא פרנסה כאשר יש לו ילד אחד שמשרת בצבא וילד אחר בשורות המשטרה".

לעניין אברהים אבו גרביה: "מדובר בנסיבות מיוחדות לגביהן טענתי גם בבקשת המדינה לעצור את הלקוח. אני חושב שאין המדובר בנסיבות מחמירות שתוצאתן המתחייבת היא דווקא מעצר אוטומטי מבלי לבחון חלופה.

"בית המשפט לתעבורה החליט לעצור את הלקוח עד לתום ההליכים המשפטיים תוך חריגה מהוראות חוק המעצרים והפסיקה המנחה בעניין. יוגש ערר על ההחלטה".

לעניין רגבי מסר עו"ד חסן: "מדובר באירוע שכביכול ארע בנובמבר כאשר הלקוח נעצר רק ב־28 בדצמבר.

"בית המשפט היה נכון לשקול שחרורו לחלופת מעצר לאחר בחינה של שירות המבחן ויש לברך שבית המשפט היה קשוב להגנה שלא כל מקרה מחייב מעצר עד תום ההליכים באופן אוטומטי".

ללמוד על המחיר וההשלכות של עבירות תנועה

כדי להתמודד עם עברייני תנועה רצידיביסטים (חזרתיים) הוקמה על ידי משרד הרווחה ועמותת 'אור ירוק' תוכנית שיקומית ייעודית, במטרה למנוע הישנות חזרתם לביצוע עבירות תעבורה. התוכנית מיועדת לנהגים בוגרים מגיל 18, שהיו מעורבים בביצוע עבירות תעבורה והופנו לשירות המבחן למבוגרים על ידי גורמי אכיפת החוק, כחלופת ענישה. היא כוללת 14 מפגשים קבוצתיים בהנחיית קצין מבחן משירות המבחן למבוגרים ומתנדב מעמותת 'אור ירוק'.

התוכנית פועלת להגברת ההבנה והמודעות לאחריות הנהגים לדפוסי הנהיגה העברייניים שלהם. במסגרתה מובאים למודעות והכרה, המחירים וההשלכות של ביצוע עבירות התעבורה על הנהג והחברה. התוכנית פועלת לשינוי עמדות הנהגים, ביחס לדפוסי הנהיגה ולרכישת כלים ומיומנויות לנהיגה אחראית ובטוחה.