משה ליאון. צילום: אלכס קולומויסקי

כאב הראש המרובע של ראש העירייה הבא: באמצע החודש הבא יגיע משה ליאון, לראשונה כראש העירייה, לכנס שמקיים 'מכון ירושלים למחקרי מדיניות'. ליאון לא רק יחגוג 40 שנה לקיומו של המכון, אלא גם ישמע על האתגרים הממתינים לו כאיש החזק בכיכר ספרא. "עוד כמועמד, ליאון, כמו גם שאר המועמדים, התייעץ עימנו רבות. כעת אנחנו מקווים שהוא יקשיב למה שיש לנו לומר", מסביר מנהל המכון, ליאור שילת. "אנחנו קיימים כדי לעזור לראש העירייה לנהל את ירושלים, כך שחשוב מאוד שכך אכן יקרה".

שילת, שהגיע אל המכון לפני שנתיים, מתכוון להסביר לליאון אלו פרויקטים מצפים לו בטווח הנראה לעין. עם זאת, הוא מתכוון לזקק את הציפייה שלו מראש העירייה הנכנס. "הכהונה של ליאון תיבחן בארבעה דברים: איכות החיים, החזון הפיננסי שלו, שימור הפסיפס של ירושלים והטיפול במזרח ירושלים", הוא מבהיר. "מובן שלכל אחד מן הדברים הללו יש תת־סעיפים, אבל אלה הנושאים הבוערים ביותר".

המבחן הראשון: שיפור איכות החיים 

לפי המחקרים שמבצע המכון, ההגירה השלילית של תושבי ירושלים מושפעת רבות מאיכות החיים של התושבים. אומנם התעסוקה והדיור הם עדיין הגורמים הבולטים, אבל מיד לאחריהם מגיעה איכות החיים. "ברור שבקטגוריה הזאת נמצאים הניקיון, החינוך והתחבורה, אבל אנחנו מנסים למצוא עוד קטגוריות", אומר שילת.

"מכיוון שאנחנו עוד לא יודעים לומר מה התושבים מגדירים כאיכות חיים, אנחנו מנסים לבנות מדד של איכות חיים המבוסס על פעולות שנעשו במדינות אחרות. אנחנו מאמינים שמדד כזה יעזור לראש העירייה להתמקד בסוגיות שבאמת מעניינות את הירושלמים".

המבחן הראשון: שיפור איכות החיים 

על מנת לשפר את איכות החיים של התושבים עיריית ירושלים זקוקה לכסף. הבעיה הגדולה היא שאין לה. כשברקע ההלוואה הכלכלית שלקח ניר ברקת, המצב הכלכלי של העירייה איננו טוב, ומשה ליאון מודע לכך שהוא יצטרך לחשוב על תוכנית ייעול שתקטין את מספר עובדי העירייה. "אין ספק כי לייצר איכות חיים במצב כזה זה אתגר לא פשוט", מסביר שילת.

על פי המכון, פרט להתייעלות עיריית ירושלים צריכה גם לייצר כסף בדרכים נוספות. "העירייה יכולה לגבות כסף ממכירת שטחי פרסום. ניצול מיטבי של שטחים כאלה עשוי להכניס לה לא מעט כסף", הוא אומר. "בנוסף, אין שום סיבה שבמרבית מדינות העולם העירייה המארחת תגבה מס תיירות ואילו בירושלים לא ייגבה מס כזה. אפילו יורו אחד שהעירייה תקבל מכל תייר עשוי לעזור לעיר הזאת".

המבחן השני: פיתוח כלכלת ירושלים 

לא רק עיריית ירושלים נמצאת במצב קשה כלכלית - אלא גם תושבי העיר. כבר שנים רבות שהעוני נצמד אל ירושלים בכל מחקר בולט. בנוסף, ניכר היטב כי העוני איננו פוסח גם על התושבים העובדים. כשאלה הנתונים, אפשר להבין את ההגירה השלילית מן העיר ואת הניסיון לחפש את הגאולה הכלכלית בעיר אחרת.

המבחן השני: פיתוח כלכלת ירושלים 

בשנים האחרונות לכהונתו ניסה ברקת לחזק את חוסנה הכלכלי של ירושלים. רובע העסקים בכניסה לעיר וגיוס יזמי ההייטק הם צעדים ראשוניים בדרך להוצאת ירושלים מהעוני. "אנחנו צריכים להמשיך בקו הזה", אומר שילת. "אני מאמין שאם יזמים יגיעו אל העיר שלנו וישקיעו בה וייצרו כאן מקומות עבודה, ירושלים תהיה עיר חזקה יותר מבחינה כלכלית".  

המבחן השלישי: הפסיפס הירושלמי

החיזוק הכלכלי של ירושלים איננו יכול להתמקד רק באזור אחד - הוא חייב להתייחס לכל האוכלוסיות בעיר. הבחירות האחרונות וגם המגמות מלמדות כי בטווח הנראה לעין ירושלים תורכב משלוש אוכלוסיות בולטות: החרדית, הערבית והאוכלוסייה שאיננה חרדית. "אין צורך ליצור קטגוריה נפרדת לאוכלוסייה הדתית־לאומית, מכיוון שיש דמיון רב בין האוכלוסייה הזאת לאוכלוסייה החילונית", מסביר שילת.

המבחן השלישי: הפסיפס הירושלמי

כשמדברים על הפסיפס הירושלמי מיד עולה הנטייה לדבר בסיסמאות על התחרדות העיר או על הסכנה הדמוגרפית המגיעה משכונות מזרח ירושלים. בעיני חוקרי המכון מדובר בנטייה שאיננה קרובה למציאות. "ירושלים מורכבת מאוכלוסיות שונות, אבל אין בה רוב מהותי לשום אוכלוסייה", הוא מדגיש. "מדי פעם אני רואה את הציבור הירושלמי שמוטרד מעלייה של אחוז או שניים בילודה הערבית או מנטישה של החילונים את העיר, אבל בטווח הרחוק אין זה משנה. ברור לחלוטין כי ירושלים תורכב משלוש האוכלוסיות".

בנוסף, חשוב לזכור את המורכבות של כל אוכלוסייה, כשלכל אחת צרכים המורכבים מגורמים שונים. האתגר הגדול של משה ליאון יהיה למצוא את הנקודות שישאירו את כל האוכלוסיות הללו בירושלים.

"צריך לזכור שלכל אוכלוסייה יש צורך אחר, וראש העירייה יצטרך למצוא תעסוקות שיתאימו לכל סוגי האוכלוסייה וישאירו אותם בירושלים. ואסור שנשכח כי האוכלוסיות בעיר עוברות גם שינוי פנימי. יש תהליכים של חזרה בתשובה ויציאה בשאלה, כך שקשה לאמוד את גודל ההגירה".

המבחן הרביעי: מזרח ירושלים 

באופן פרדוקסלי, הדבר הכי טוב בעבור מזרח ירושלים הוא קיום של ממשלת ימין המאמינה כי אין מקום לנסיגות מהעיר. אחרי 50 שנה של הזנחה וקיפאון ממשלת נתניהו גייסה בעבור מזרח העיר שני מיליארד שקל של תוספת תקציבית.

המבחן הרביעי: מזרח ירושלים 

התוצאה אומנם מבורכת, אבל הסיבה הרבה פחות מעודדת בעבור תושבי מזרח ירושלים. "נראה כי זאת הממשלה הראשונה שמממשת בפועל את מדיניות 'ירושלים המאוחדת'. מצד אחד זה אומר שההשקעה התקציבית תגדל, ומצד שני ברור שהדברים נעשים כדי לחזק את המקום של מזרח ירושלים בציבוריות הישראלית", קובע שילת.

בימים שבהם הכלכלה הירושלמית תלויה מאוד בתושבי מזרח העיר שעובדים בה באופן קבוע, נראה כי הפוטנציאל הכלכלי של המזרח לא מומש עד תום. "ברור כי טיפוח החלק הזה של העיר יוסיף מיליארדי שקלים לעירייה. ברגע שאזורים משגשגים הם מניבים יותר כסף. לא רק מס הכנסה עשוי להרוויח מכך אלא גם העירייה". 

בנוסף, גם תעסוקת הנשים במגזר הערבי בעיר מעסיקה מאוד את המכון. "כיום רק 22 אחוז מן הנשים בחלקה המזרחי של העיר יוצאות לשוק העבודה", אומר שילת, "13 אחוז פחות מן הנשים היהודיות. הדבר הזה, בתוספת המשכורת הנמוכה של הגברים, מובילים לכך ש־75 אחוז מאוכלוסיית מזרח ירושלים נמצאת מתחת לקו העוני. אם נשווה את שיעור תעסוקת הנשים במזרח לזה המקובל אצל נשות מערב העיר נרוויח עוד חצי מיליארד שקל".

את התקווה שואב שילת מהעלייה במספר הסטודנטים באוניברסיטאות הישראליות. "סטודנט ממוצע יכול ללמוד בעמאן או בביר זית, אבל הוא מעדיף ללמוד דווקא ב'עברית', מה שאומר שהוא מבין שעתידו נמצא כאן. אלה סימנים מעניינים מאוד", הוא מבהיר

הישראליזציה בעולם האקדמי עדיין איננה מובילה לאזרוח האוכלוסייה במזרח העיר. "בשנה האחרונה כבר ביקשו 1,500 תושבים ממזרח ירושלים אזרחות ממדינת ישראל, אך רובם סורבו מסיבות טכניות ומסיבות אחרות", הוא חושף