התגרות בשוטרי תחנת מוריה ופעלולים מסוכנים בכבישים. צילומים: מתוך האינסטגרם

שעת לילה. מחוץ לתחנת משטרת מוריה מגיח אופנוע רועש במיוחד שמלווה בצלם צמוד. מאור (שם בדוי כמו כל השמות בכתבה), האופנוען המיומן, נוסע עם גלגל אחד באוויר פעם אחר פעם. חברו הנלהב מריע לו ומסריט את האירוע. כעבור דקות ספורות הסרטון כבר מופיע בעמוד האינסטגרם שלו כשלצידו כיתוב עוקצני: "שם עליכם ז** מוריה". 

מאור מייצג את הגל החדש של עברייני התנועה. לא עוד כאלה שמבקשים מחילה משוטר שתפס אותם, תוך כדי התחייבות שמדובר באירוע חד־פעמי, אלא כאלה שמתעדים כל עבירת תנועה. לא כאלה שרוכבים על הרכב הדו־גלגלי כדי לחסוך את השהות בפקקים, אלא כאלה שרואים בכלי אמצעי שמעניק להם חוויה אמיתית של סיפוק. "אין אדרנלין כמו לנהוג באופנוע ולהרגיש כמו מלך העולם", מסביר אחד מהם.

סנדרוסי בהארכת מעצר. צילום: עמית שאבי

ולא רק ברכב דו־גלגלי מדובר. יש גם כאלה שנוסעים במהירויות מטורפות ברכבים רגילים. אחד מהם הוא נתנאל סנדרוסי, שחשוד בדריסה ובפגיעה אנושה בבנימין ביגלאייזן בן ה־11 בשכונת רמות, יחד עם חשוד נוסף באותו מעשה - מאור גמליאל. סנדרוסי נהג לצלם את עצמו נוהג במהירויות מטורפות. 'היצירה' האחרונה שלו היא תיעוד הספידומטר ברכבו כשמחוג המהירות מורה על 200 קמ"ש. ביום ראשון השבוע הוגשה נגדו הצהרת תובע, אך זה לא מפריע ל'קולגות' לעבריינות התנועה להמשיך להיות בטוחים במעשיהם ולהתפאר בהם.

סנדרוסי? ראיתי סרטונים שלו

במספר לילות של עבודה לא מאומצת במיוחד מצאנו עשרות סרטונים של פצצות מתקתקות, 'פעלולני כביש' שמסכנים את הציבור מדי יום ומקפידים להתגאות בכך ברשת החברתית. המדהים הוא שהם אפילו אינם חוסמים את עמוד האינסטגרם שלהם. "בוא נאמר שהאחרונים שמפחידים אותנו הם שוטרים", מסביר טומי, 'פעלולן' ותיק בן 25. "הפחד מאמא הוא הרבה יותר גדול".

כשזה הלך הרוח, כבר אפשר לדמיין מה השלב הבא. על פי הנתונים של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, 44 רוכבי אופנוע נהרגו בשנת 2018, מספר עצום יחסית למספרם על הכביש. חלק גדול מהם צעירים בני 24-15. "ברור לחלוטין שאנחנו נמצאים בסכנה מתמדת כל הזמן, לפגוע ולהיפגע. אף אחד לא אוהב לחשוב על זה, אבל אנחנו מביטים מדי יום למוות בעיניים, ולפעמים אפילו מצלמים את זה", מוסיף טומי.

במקרה שלנו, הכתובת היתה על הקיר, ואפילו על הקיר המשטרתי בפייסבוק, שגם שם יש תיעוד של עבירות תנועה קשות. ומה אומר שי לגבי המקרה של סנדרוסי? "אני מכיר את הבחור. הוא אומנם לא היה אופנוען אבל ראיתי חלק מהסרטונים שלו", מסביר שי, שמתגורר ביישוב ליד ירושלים. "זה חלק מהריגוש שלנו. עשית ולא תיעדת כאילו לא עשית". 

משל החתול והעכבר

גם המשטרה ראתה את הסרטונים של הדורס, אבל עשתה זאת מאוחר מדי ורק לאחר התאונה הקשה. "אנחנו והמשטרה זה חתול ועכבר. אך הבעיה היא שבמקרה הזה העכבר מבקש שיתפסו אותו, אבל החתול עייף מדי מכדי לרדוף אחריו או בכלל למצוא אותו. בדיוק בגלל זה מאור הגיע עד לתחנת מוריה", מוסיף שי.

צילום מסך מתוך האינסטגרם של סנדרוסי

שי עצמו מגובס בימים אלה, זכר לנפילה כואבת מן השבוע שעבר. הוא אומנם בן 17 בלבד, אבל כבר הספיק להיפצע כמה פעמים מהרכיבה. כמו מרבית המרואיינים בכתבה, הרישיון שלו טרי ומעלה שאלה בנוגע לכשירות של בני נוער לקבל רישיון בגיל כזה. "אני יודע שזה מסכן את החיים שלי, אבל השליטה שלי באופנוע מוחלטת כך שאני באמת לא פוחד שיקרה משהו. אם אמא שלי היתה יודעת שזה מה שאני עושה היא היתה הורגת אותי". לקח לי זמן לשכנע את אמא שלי שתסכים לרישיון, וכמו כולם היא עשתה בעיות, אבל ההורים שלנו, ואני חושב שאני מדבר על כלל ההורים, לא באמת מסוגלים לומר לנו לא".

הקסדה המסתירה

רמת המיומנות של האופנוענים גבוהה. מדי יום הם מוצאים לעצמם מגרשי אימונים מאולתרים, חלקם בחניוני אוטובוסים בירושלים וחלקם ביישובים שמחוץ לעיר. "אנחנו נפגשים מדי ערב ומתחרים מי התקדם יותר בפעלולים, מי הצליח לשהות באוויר בניסיון הראשון ומי הצליח ויצליח לעשות זאת בכביש עמוס", מסביר סהר, רוכב נוסף.

כל עוד האימונים הם בשטח סגור יש נחמה מסוימת. הבעיה מתחילה כשהעבריינים מגיעים לכביש סואן. "זה המקום שלנו להתבלט. תחשוב מה זה לנסוע עם גלגל באוויר באמצע כביש בגין או בהר חוצבים כשהכביש מלא ואתה צריך להתנייד בזהירות. זה האתגר האמיתי. הרגע הזה שבו אתה מרגיש שכל העיניים מופנות אליך זה הרגע שבו סף הריגוש שלך מגיע לשיא".

שקד הוא שלול רישיון שמתגורר בדרום העיר. העובדה הזו איננה מפריעה לו להגיע לנס הרים מדי סוף שבוע. "אנחנו מתחילים את הבוקר בתשע. קפה ובירות של ההתחלה. אחר כך כולנו מסתירים את לוחיות הזיהוי ויוצאים להתאמן קצת על הכביש. את יום ההולדת שלי ציינתי בכביש של נס הרים, אבל אני מגיע גם למקומות אחרים להראות את היכולות שלי".

אתה לא מפחד מהמשטרה?
"
אתה צוחק עלי? לפני חודש הם יצאו אחריי למרדף, אבל שפשפתי להם מהר מאוד. אני מכיר את הכביש הזה כמו את ידי. להם אין שום מושג איך נראה השטח. הפחד הגדול הוא היס"מ, אבל בימים רגילים אין סיכוי שתפגוש אותם בשטח".

במשטרה מודעים לעניין, אך מתקשים למגר את התופעה המוסרטת והמתועדת. "למשטרת ישראל אין שום בעיה למצוא את הרוכבים שמתעדים את עצמם. כיום יש בידיהם את כל הכלים הטכנולוגיים לאתר מחבל שמצהיר על שנאת ישראל בפייסבוק, נהג עבריין שמתהדר בכך באינסטגרם או פדופיל שמתחיל עם קטינות", מסביר האלוף במילואים פרופ' יצחק בן ישראל, ראש מרכז הסייבר של אוניברסיטת תל אביב

במשטרה מכנים את יחידת הסייבר שלהם חוד החנית במאבק בפשיעה הממוחשבת. גורמים שאיתם שוחחנו הסבירו כי מדי יום היחידה פועלת כדי להגן על אתרי המשטרה ממתקפת סייבר, ומנגד כדי לאתר את הפושעים המסוכנים ביותר שפועלים ברחבי הרשת. "זה נכון. המשטרה באמת עושה פעילות ענפה בתחום הזה, ויחידת הסייבר שלה היא באמת מהמתקדמות שיש", מוסיף בן ישראל. האלוף במיל' איננו מטיל את האשמה על חוסר האונים של המשטרה. "אני יכול להבטיח לך שלמשטרת ישראל אין שום בעיה טכנולוגית לאתר את כל עברייני התנועה המתועדים. היא אפילו יכולה לעשות זאת בתוך זמן קצר. מדובר באנשים שאפילו אינם טורחים להסתתר. הבעיה היא חוקית. יש פה עניין של צנעת הפרט וקושי להוכיח שאכן נעברה פה עבירה. מה גם שאנשים מסתירים את הזהות שלהם מאחורי קסדה".

צבא האופנוענים

אחרי האימונים האינטנסיביים במהלך השבוע מגיעה המלחמה הגדולה בסופי השבוע. צבא האופנוענים של ירושלים ופרבריה מתרכז בנס הרים לתחרות השבועית. הכללים ברורים. הדגלים השחורים־לבנים מונפים והאופנוענים צריכים להראות לחבריהם כיצד הם התקדמו במהלך השבוע. "כל אחד מאיתנו מחכה לסוף השבוע כדי להוכיח מה הוא שווה. התחרות בינינו מורכבת. היא כמובן תלוית מהירות, אבל גם אפקטים ופעלולים שונים. כל אחד מציג תוך כדי תנועה כיצד הוא שדרג את האופנוע שלו, ואם הוא שדרג גם את היכולות שלו במהלך השבוע. מי שנשאר במקום לא יראה את פניו באותו סוף שבוע", אומר משתתף.

האווירה תחרותית מאוד. המפגשים מתועדים ומוסרטים. חלקם אפילו זמינים לכל המשוטטים באינסטגרם. בתחרות שעברה הם התחרו ביניהם מי מצליח לכופף את האופנוע בצורה שקרובה יותר לכביש ועדיין לנסוע במהירויות מסחררות. "יש שני דברים שמורידים אותי על הברכיים: חברה שלי והאופנוע שלי", כתב מאור בעמוד האינסטגרם שלו

האמת ברורה לכולם. מיד לאחר שהם יציגו את הפעלולים בשטח הסטרילי שהם יצרו לעצמם במבואות ירושלים, הם ישתמשו בידע הזה ויטפסו מדרגה נוספת בסף הריגוש, והפעם כדי לעשות זאת בתוך ירושלים. "הסרטונים הטובים ביותר שלנו הם לא אלה שבהם אנחנו עושים פעלולים בכביש ריק או במגרש האימונים, אלא אלה שבהם אנחנו מתכופפים בין אוטובוס למשאית בכביש רמות".

ואין פחד מתאונה קטלנית?
"
החשש הזה תמיד עובר לכולנו בראש, אבל ברגע שאתה עולה על האופנוע הפחד נעלם והאדרנלין משתלט. אלה הרגעים שאתה מרגיש בלתי פגיע".

"ממשטרת התנועה נמסר: "הפעילות שלנו מתמקדת בשטח. הצבנו מצלמות טקטיות ויחידת אופנוענים בכבישים המועדים לפורענות. ברמה הטכנולוגית אין לנו כוונה להתמקד כרגע, אך אם יש למישהו סרטון רלוונטי הוא מוזמן לשתף אותנו".